90 יום לבחירות ומגמת הסקרים הולכת ומתבהרת. השינויים הצפויים במפת המנדטים נכון לשלב זה הינם שינויים פנים גושיים בלבד, וניתן לחזות את הכיוון אליו אנחנו הולכים כבר בשלב מוקדם זה.
במצב הפוליטי הנוכחי, כמעט ולא קיים סיכוי לשינויים בין גושיים, ואף מנדט לא צפוי לעבור לגוש הנגדי. תוספת כוח לכחול לבן התקווה החדשה כדוגמת גדי אייזנקוט יכול לחזק את המפלגה על חשבון יש עתיד או העבודה, אבל לא צפוי להעביר לה קולות מהאזור הימני במפה הפוליטית. גם במצב של איחוד בין העבודה למרצ, איחוד מפלגות שנכון לשלב זה יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי מתנגדת לו בתוקף, גם הוא ישפיע רק בתוך הגוש.
גם שינויים בצד הימני של המפה הפוליטית כמעט ולא ישנו את התמונה הבין-גושית. מצב של ריצה נפרדת של מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית עשוי לחזק את אחת מהמפלגות על חשבון הליכוד, ריצה נפרדת של אגודת ישראל ודגל התורה תחזק את שתי המפלגות על חשבון הליכוד והציונות הדתית. השינויים כאמור נשארים בתוך הגוש.
4+נכון לשלב זה מפלגת הרוח הציונית של שרת הפנים שקד ושר התקשורת יועז הנדל לא ממריאה בסקרים ועדיין נמצאת מתחת לאחוז החסימה, אבל גדלה במנדט שלם. על פי סקר 'דיירקט פולס' גם כאן התזוזה הבינ-גושית מינורית, 40% מהם, שווה ערך לקצת יותר ממנדט, הצביעו לימינה המקורית בראשות נפתלי בנט, 37% נוספים מגיעים ממפלגות המרכז (כחול לבן, תקווה חדשה, יש עתיד וישראל ביתנו), ורק 12% הצביעו בבחירות הקודמות לליכוד. רק כ- 31% ממצביעי המפלגה החדשה מגדירים משייכים את עצמם לציונות הדתית, כאשר כל השאר מגדירים עצמם מסורתיים או חילונים.
ואחרי שהבנו את זה, בואו ונשחק קצת במספרים.
מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, מקבלת בסקר האחרון של 'דיירקט פולס' 34 מנדטים בלבד, אבל הנטישה של שני המנדטים האבודים נשארת פנימה בגוש והם הולכים למפלגת הציונות הדתית שמתחזקת ל-11 מנדטים. המפלגות החרדיות מצליחות לשמור על כוחן ומקבלות יחד 16 מנדטים, ש"ס עם תשעה מנדטים ויהדות התורה עם שבעה מנדטים. אם כן, גוש הימין עם 61 מנדטים ולנתניהו יש ממשלה.
מהצד השני: יש עתיד בראשות יאיר לפיד עם 21 מנדטים, כחול לבן-התקווה החדשה, מתרוממת מעט בסקר הנוכחי ועמדת על 13 מנדטים, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן עם ששה מנדטים, הרשימה הערבית המשותפת מקבלת חמישה מנדטים, כמו גם מפלגת רע"מ שגם היא עם חמישה מנדטים, ומפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי עם חמישה מנדטים גם היא. מרצ עם 4 מנדטים קרוב מאוד לאחוז החסימה.
4+על פי הסקר הנוכחי לגוש השמאל ישנם 59 מנדטים בלבד יחד עם המשותפת. במצב של נדידת מנדט בין הגושים הם מתחלקים באופן שווה בקולות הבוחרים עם 60 מנדטים לכל גוש, מה שמשאיר את שניהם מחוץ לממשלה.
אבל מה קורה במצב של איבוד שני מנדטים מהימין לכיוון השמאל? במידה ויאיר לפיד ירצה להרכיב את הממשלה, האפשרות היחידה שלו תהיה ממשלה יחד עם המשותפת ורע"מ. מנגד, לפיד הצהיר שלא יישב עם המשותפת.
במידה וגנץ ירצה להרכיב את הממשלה, חלום השותפות עם המפלגות החרדיות נגנז לו זה מכבר עם הצהרות ברורות מצד ראשי המפלגות על נאמנות לגוש הימין ולנתניהו, ובהיעדר תמיכה מחוץ לגוש גם הוא לא יכול להקים ממשלה בלי המשותפת.
4+במקביל, מפת המנדטים נמדדת על פי מספר המצביעים פר מנדט בבחירות האחרונות. מזה שנים שאחוז ההצבעה במגזר הערבי נמוך ועומד על פחות מחמישים אחוזים. עם זאת, השותפות של רע"מ בממשלה יחד עם פעילות גוברת במחוזות הערביים צפויים יחד להעלות את אחוז ההצבעה במגזר מה שעשוי להבטיח את התחזקות גוש השמאל בשניים עד חמשה מנדטים.
גם במפלגות השמאל שאינן ערביות גילו את הנוסחה, ופועלים כעת במרץ על מנת לפעול לעידוד הצבעה במגזר מה שיחליש את גוש הימין לטובתם – אם זה על ידי קמפיינים ממוקדים או על ידי הטבות ודיבידנדים ליישובים הערביים.
אם כן, במצב הנוכחי המגמה המסתמנת הופכת ליותר ויותר ברורה: 'אין ללפיד ממשלה בלי המשותפת' זו לא סיסמת בחירות של נתניהו אלא מציאות פוליטית.
ובמקביל לעבודה המאומצת באזור השמאלי של המפה הפוליטית בין היתר על ידי הבאת קהלים חדשים שלא הצביעו עד היום, גם במפלגות החרדיות לא שוקטים על השמרים וינסו להביא קולות חדשים בדרכים מקוריות ומפתיעות, חלקן כאלה שראשי המפלגות לא העזו לחשוב עליהן עד היום.
בין היתר מתכננים במפלגות החרדיות לשקול צירוף נציג אשכנזי לש"ס ונציג ספרדי ליהדות התורה. יו"ר ש"ס אריה דרעי הורה השבוע לבחון אפשרות לשילוב נציג אשכנזי ברשימה, מה שעשוי להוביל להצבעה מוגברת של מצביעי יהדות התורה, אבל בעיקר להעלות את נתוני ההצבעה במגזר החרדי, בין היתר בקרב קהלים אשכנזים שנשארו בבית כיוון שלא מצאו בית פוליטי ביהדות התורה, כדוגמת חרדים עובדים ואנשי הפלג הירושלמי.
4+ההצעה עלתה בישיבה שנערכה במטה המפלגה יחד עם יו"ר המפלגה דרעי, חברי הכנסת ואנשי הקמפיין. נכון לעכשיו אין שם קונקרטי על הפרק, אבל בקרוב תעלה ההצעה להכרעת מועצת חכמי התורה של ש"ס ובמקביל צפויים במפלגה להתחיל לאתר מועמד רלוונטי.
ולבינתיים, גם אחותה האשכנזית לא שוקטת על השמרים, ובימים האחרונים נפגשו אנשי יהדות התורה עם מספר גורמים משמעותיים בציבור הספרדי שאינם מוגדרים כ"מצביעי ש"ס", ביניהם מקורבים לאלי ישי וחלק מקהילות התימנים.
בכירים במפלגה אומרים כי "אין סיבה לוותר על הקולות האלה, זה מספר לא מבוטל בכלל של קולות שילכו לפח אם לא נציע להם בית פוליטי. במערכה הזו זו מלחמה על כל קול כפשוטו".
בנוסף, מדי מערכת בחירות קיים מטה ביהדות התורה תחת השם "מטה בני תורה ספרדיים" שפונה לבוגרי הישיבות האשכנזיות בעיקר. במערכות הבחירות האחרונות זה היה מטה שקט למדי, וכעת מתכוונים במפלגה להפוך אותו למטה אקטיבי.
ומדיבורים, למעשים: בשבוע שעבר נפגשו בכירים ביהדות התורה עם אנשי הרב מאיר מאזוז, ראש מוסדות כיסא רחמים ומי שעמד בזמנו מאחורי הריצה של אלי ישי, ודנו איתם באפשרות לצירוף נציג ספרדי מטעמו, ליהדות התורה.
ההצעה כללה תפקיד שר על חשבון יהדות התורה לנציגו של הרב מאזוז, אפשרות שעלתה ואף קודמה במערכת הבחירות השנייה, ובנוסף – אפילו אפשרות לייצוג מראש ברשימה לכנסת.
בניגוד לאיך שזה נראה, המלחמה הזו רק עשויה לחזק את שתי המפלגות ולגרום למיצוי קולות אבודים. במגזר החרדי ישנם קולות אבודים שמוערכים בלמעלה משלושה מנדטים, ומהלך כזה יכול להחזיר אותם הביתה.
הקבוצה הגדולה ביותר שמונה כמנדט, הם אנשי הפלג הירושלמי, קבוצה אמנם אשכנזית ברובה, אבל עיקר המחלוקת שלה היא מול יהדות התורה וכיום חבריה אינם מצביעים לכנסת. להביא את כולם יהיה כמעט בלתי אפשרי בשל פערים אידיאולוגיים, אולם בש"ס מקווים להביא לפחות את חלקם.
החרדים העובדים מוערכים בכמנדט נוסף. הקו הקיצון שמובילים ביהדות התורה נגד הממ"חים וכיוצא בזה מרתיע אותם, ברובם הם לא מצביעים כיום למפלגות חרדיות. נציג אשכנזי בש"ס יכול לדבר אליהם ולהביא אותם באחוזים גבוהים.
בנוסף אליהם, כאמור, יש את תומכיו של אלי ישי וחסידיו של הרב מאזוז. לאלי ישי יש כמה אלפי תומכים ויחד עם חסידיו של הרב מאזוז הם מגיעים לכמנדט. כעת כאמור מנסים ביהדות התורה להביא את כולם. בשלב זה לא ברור איפה עומד המו"מ.
הקהילות הקטנות משחקות אצל שתי המפלגות. בש"ס זה קהילות התימנים שאין להם ייצוג במפלגה כמו גם יוצאי אתיופיה, וביהדות התורה זה הקהילות החסידיות הקטנות וקהילות הפריפרייה. חלקם לא מצביעים כלל, חלקם מצביעים לליכוד או לציונות הדתית. במקרה הזה, זה משחק משותף של שתי המפלגות.
ומלבד מיצוי קולות קיימים, ביהדות התורה ינסו להביא גם קולות חדשים, אמנם ותיקים בתמיכה, אבל חדשים במפת המצביעים.
לדגל התורה יש אלפי תומכים שגרים בישראל אבל לא עשו עלייה ומשום כך אין להם זכות בחירה. מדובר על אברכים ותלמידי ישיבות במעמד של תושב קבע או סטודנט, ללא זכות הצבעה. במפלגה מנסים למצות את הפוטנציאל הזה שמוערך בחצי מנדט לפחות, והרבנים יצאו בקריאה לתושבי הקבע בישראל לעשות עלייה, ובמקביל, נציגם בכנסת, חבר הכנסת פינדרוס, צפוי לצאת לארה"ב בכדי לפעול למיצוי האפשרויות.
אם כן תמונת המצב במפלגות החרדיות מסמנת בין שלושה לחמשה מנדטים אבודים, וכעת לראשונה ישנו סיכוי ריאלי להחזיר אותם הביתה, או לכל הפחות למצוא להם בית פוליטי חדש.
ומסקרים, לסקרים: המגמה המעניינת ביותר בסקר היא מגמת ההצבעה של הדור הצעיר, זה שיקבע איך תראה פה המדינה בעוד כעשור. סקר שפורסם בחדשות ערוץ 12 בחנו כיצד הייתה נראית מפת המנדטים לו רק הצעירים (בני 18 עד 25) היו מצביעים בקלפי, והתוצאות מעניינות במיוחד.
על פי תוצאות הסקר, מפלגת הליכוד היא המובילה עם 34 מנדטים מהצעירים (25-18), ולמקום השני הייתה מגיעה מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' עם 14 מנדטים. בהמשך הרשימה: כחול לבן התקווה החדשה ויש עתיד עם 13 מנדטים כל אחת, יהדות התורה עם 12 וש"ס עם 11.
הרשימה המשותפת מקבלת 7 מנדטים, העבודה ורע"ם עם 4 מנדטים. מרצ מתחת לאחוז החסימה עם 3 מנדטים, ימינה בראשות איילת שקד עם 2 מנדטים וכך גם ישראל ביתנו של ליברמן, וירון זליכה עם מנדט אחד.
גוש הימין מתחזק משמעותית, עם תוספת כוח דרמטית למפלגות החרדיות ולמפלגת הציונות הדתית. מרצ לעומת זאת מאששת את הלך הרוח במפלגה ונטישת הצעירים ולא עוברת את אחוז החסימה. מה שמשמח במיוחד בסקר הזה זו העובדה שליברמן מקבל מנדט אחד בלבד, מה שאומר שהצעירים מחפשים תוכן. שנאה לעומת זאת, לא מדברת אליהם.
נתון מעניין נוסף מהסקר הזה הוא פרופסור ירון זליכה שהתמודד על תקן כלכלי, ומקבל מנדט שלם. את הנתון הזה מסביר חלק אחר בסקר לפיו הנושא שהכי מטריד את הצעירים הוא יוקר המחיה עם 40%. הביטחון אם תהיתם נמצא במקום השני עם 15% בלבד.
המגמה כאמור מצביעה על תוספת כוח משמעותית לימין. על פי הסקר 52% מהם אמרו שיצביעו בדיוק אותו דבר כמו בבחירות הקודמות, ואצל גוש נתניהו המספר עולה ל-78%. 25% מהצעירים ישנו את ההצבעה בתוך הגוש ו-9% יעברו לגוש השני. 60% מהצעירים אמרו שעמדתם היא כמו של הוריהם (אצל הימין – 67%), ו-23% בעמדה שונה.
גם בסקר זה נתניהו מוביל בפער אדיר ברמת ההתאמה לראשות הממשלה. 52% אחוזים לנתניהו מול 17% בלבד ללפיד. כשמעמידים מולו את גנץ הפער הוא 51% לנתניהו ו-17% לגנץ.
הנתון העגום ביותר בסקר מלמד ש-72% מהמשיבים חושבים שהפוליטיקאים דואגים קודם כל לעצמם ורק 7% חושבים שנבחרי הציבור דואגים קודם כל למדינה. כשתתקנו את זה, הכל ישתנה.
