בסיעתא דשמייא מתחילים חומש חדש ושמו – 'דברים', אך רוב הנושאים איננם חדשים, כי ספר דברים ברובו המוחלט הינו חזרה על חלק ניכר מהחומשים שקדמו לו, ולכן שמו גם כן – 'משנה תורה', מלשון – שונה (חוזר) על התורה.
בתחילת פרשתנו שקרויה על שם החומש כולו – דברים, מובאים תוכחות של משה כלפי עם ישראל, דברים שבהם לא נהגו כשורה והרגיש שמחובתו להוכיחם על כך.
אחד מן הדברים שאמר- 'איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם', בפשטות אומר להם משה על מקרים שהיו בעבר – איך יכולתי לבדי לשאת את הטורח, המשא, והריב שלכם?
בואו ונתמקד על – 'משאכם', על איזה משא מדבר משה?
נביא את דברי רש"י הקדוש ומיד לאחר מכן נסביר דבריו – ומשאכם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִין, הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת, אָמְרוּ מָה רָאָה בֶן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֵחַר לָצֵאת, אָמְרוּ מָה רָאָה בֶן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת? מָה אַתֶּם סְבוּרִים? יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת.
נסביר, משה רבינו אומר לעם ישראל עד לאיזה מצב הגעתם! כשאיחרתי לצאת מהבית אמרתם – בטח הוא מתעכב כי הוא חושב עלינו רעות וזומם מזימות וכד', וכשיצאתי מוקדם אמרתם – כנראה שהוא לא מסתדר בבית שלו עם המשפחה וכד', תמיד היה לכם מה לומר, ולעולם לא חשבתם עלי לטובה, תמיד תמיד היה לכם את הרצון לחפש את הנקודות הרעות, ולמצוא היכן לזלזל בי וכד'.
בהחלט!! אנשים כאלה נקראים – אפיקורסים, ולא בסתם.
ובפרט כשמדובר במשה רבינו עליו השלום, מנהיג העדה, מוסר התורה, עבד ה' בתכלית.. אם על אדם מן השורה יש לנו את הצורך לכבדו ככל האפשר כל שכן כשמדובר על חכם ומנהיג וכ"ש כשמדובר במשה רבינו ע"ה.
ולצערנו, עולם כמנהגו נוהג, וגם כיום ניתן למצוא את הממורמרים הללו שכל תנועה ותזוזה של תלמידי חכמים מפריעה להם, ולא משנה מה שהחכמים יעשו, יהיה להם כבר מה לומר! ולפעמים זה ממש מגיע למצבים של זלזול 'נוראי ממש' כלפי אותם תלמידי חכמים.
מי מתיר את זה? האם עשינו את השיעורי בית הנחוצים כדי לפתוח פינו ולהשתלח במנהיגי העדה? האם אותם אלו שמדברים לא עושים זאת מתוך – קנאה או אינטרס וכדומה?
והיום, יש אפילו לגיטימציה מאיזה פוליטיקאים ירחם ה', שמכיוון שקיבלו כסא נוח במשכן הכנסת מרשים כבר לעצמם לדבר על כל הרבנים ועל המנהיגים.. מי הם? סך הכל מעבירים את החום של הכסא להבא בתור – שיתישב אחריהם – מאותו אחד שישב לפניהם.
לפני כמה שנים, תקופה לאחר שנתמנה הרה"ג יצחק יוסף שליט"א לראשון לציון, קיבל הזמנה להפגש עם – ולדמיר פוטין בקרמלין.
נפגשו, ופוטין התחיל לעשות לרב יצחק סקירה על אומות שהיו בעולם מאז ומעולם – המצרים, הרומאים, היוונים וכו' ומסקר את התרבות של כל אומה וכמה זמן היו קיימים וכמה אנשים היו סרים למשמעתה, וכך כשעה, ולבסוף – שאל את הרב יצחק – איך יכול להיות שהיהדות על פי ההיסטוריה הייתה אומה חלשה וללא כמות אנשים כפי שהיו באומות האחרות ובכל זאת כל האומות – קרסו ונעלמו, והיהדות – ממשיכה?!
הרב יצחק בא לענות, אך פוטין ביקש הוא להשיב על שאלתו, ואז אמר את המשפט הבא – "הכל בזכות התורה שלכם ובזכות הרבנים שלכם, אלו שני הדברים שהשאירו – משאירים – וישאירו את היהדות על המפה העולמית..".
אז מי שקצת נמצא בתוך עולם התורה ממש לא צריך את אדון פוטין כדי לדעת את מה שהוא אמר.. אך אלו שהולכים ומזלזלים בכבודם של תלמידי חכמים ויוצא שהם בעצם מזלזלים בתורה הקדושה ובמי ששתל את החכמים – בה' יתברך, שישמע מה שיש לגוי לומר.. ושקצת יתבייש מהמציאות שאליה הוא הגיע.
במשנה באבות כתוב – משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ועד היום התורה עוברת מיד ליד דרך אותם הצדיקים עד דורנו אנו
הם אלו שמשאירים אותנו על המפה! היהדות לעולם לא הייתה – כוח פיזי, היהדות תמיד התגלתה בכוחה הרוחני העצום – התורה שמועברת על ידי המנהיגים, זהו הדבר שגרם לנו כל הדורות ניצחונות למורל שלנו, היהדות הגיע בעבר למצבים שפשוט חיסלו כמעט את כל כוחותיה, אך התורה בזכות מנהיגיה צצה משום מקום והפריחה את היהדות מחדש. אז בואו נעשה חשבון טוב טוב – האם שווה לנו לפתוח פה ולצפצף כנגד המנהיגים שלנו.
