● סוליקא חגואל נולדה בטנג'ר אשר במרוקו בשנת 1817. הוריה היו חיים חגואל, תלמיד חכם שהטמיע בביתו את ערכי היהדות ואמה הייתה שמחה חגואל עקרת בית. על פי מקורות מסוימים, היה לה גם אח גדול.
● לסיפור נסיונות השלטון להמיר את דתה של סוליקא מיהדות לאיסלאם, יש כמה גרסאות. חלק סוברים שלסוליקא הייתה שכנה מסולמית בשם טאהרה, אשר ניסתה לשכנע אותה בדרכי מרמה להתאסלם, מעשה אשר באיסלאם מביא שכר רוחני ודתי, בעוד אחרים טוענים שיופייה הרב גרם לשכניה המוסלמים לחשוב כי זה חטא שנערה כזו יפה וטובת לב נמצאת בחזקת היהודים ולכן הם פעלו בכדי לגרום לה להתאסלם.
● שני הגרסאות נגמרות אותו הדבר – סוליקא מסרבת בתוקף ועומדת על ערכי המסורת. היא הובאה לבית משפט, בה הפאשה המקומי הבטיח לה כי אם תתאסלם, השלטונות יגנו עליה מפני הקהילה היהודית שבוודאי 'תרצה להזיק לה', יחד עם רכוש רב ונישואים לגבר צעיר ונאה. ואם לא, הפאשה הבהיר לה כי היא תיענש בצורה חמורה ביותר.
● איומו של הפאשה לא הפחיד את סוליקא, והיא הייתה נחושה בסירובה. על פי עדויות היא ענתה בצורה גאה ומעוררת השראה ואמרה לפאשה כי "בסבלנות רבה אשא את משקל השלשלאות; אתן לצלעותי להיקרע על ידי חיות פרא וכאשר כל רשעי החיים יתקבצו עלי בגלל פקודותיך, אחייך לנוכח עלבונך, והכעס של הנביא שלך; כיוון שלא הוא, לא אתה יכולתם להתגבר על אשה חלשה!" דבריה של סוליקא הכעיסו מאוד את הפאשה והוא החליט לנקום בה דרך מילותיה. סוליקא נכלאה בתא חסר חלונות ואור ושלשלאות ברזל כבדות הונחו על גפיה וצווארה. הפאשה הכריז כי תועבר להשפט בפני הסולטן בעיר פאס. לפני הגעתה לפאס, החכמים היהודים שחששו לגורלה ניסו בכל זאת לשכנע אותה להתאסלם. ישנן שמועות שאומרות כי בנו של הסולטאן אשר רצה לשאת אותה לאישה ניסה להציל את חייה גם הוא.
● סירובה של סוליקא נמשך והסולטאן ציווה לערוך את ראשה בכיכר העיר ואכן כך קרה. המקרה שבר את ליבם של הקהילה היהודית מצער, והם יחד אספו כסף לצורך קבורתה. מאז היא נודעת בקרב היהודים כ 'ללה סולייקה' (הגבירה הקדושה סוליקא) ואומץ ליבה שימש השראה לאלפי יצירות אומנות וספרים. בישראל עלה מחזמר שנכתב בהשראת סיפורה בשם "סוליקא" מאת מאור סבג, והוא זכה להצלחה רבה.
