קרה לכם פעם שהסתכלתם על הירח ולמרבה האימה הוא הסתכל עליכם בחזרה? כמה מלחיץ לראות לפתע את הירח מביט בכם בעיניו ואולי מחייך קלות בפיו, ולשכוח לגמרי שמדובר במכתשים ואזורים מסוימים על פני אדמתו. אבל למעשה זו לא אשמתכם, אתם חווים פראידוליה, ואתם ממש לא לבד. למעשה, רוב בני האדם ואפילו בעלי החיים שמסוגלים לראות, עלולים להתבלבל גם ולשוות לירח פנים. אז מה קורה לנו?
פראידוליה, היא תופעה פסיכולוגית שהתגלתה ביוון ומכאן שמה אשר ביוונית הוא אומר "מראה שגוי", שבעקבותיה בני האדם קולטים גירוי עמום, מעורפל או לא ברור מאישזהיא סיבה כמשהו מוכר ובעל משמעות. המוח שלנו בעצם מבצע את הנטיה הקוגנטיבית על דעת עצמו, והוא מטביע תבניות שאנחנו מכירים בתוך עצמים לא מזוהים, אך התבנית המוכרת ביותר שניצבת מול אדם החווה פראידוליה היא פנים. לא ממש מפתיע בהתחשב בעובדה שכנראה זהו המראה שנראה יותר מכל דבר אחר, מיום היוולדנו.
1+הפארודיליה מבוססת על מספר מנגנונים שפועלים בו זמנית. אם מנגנון מוחי אחד לא יפעל, לא תקיים הפארידוליה ולכן הם משלימים זה את זה.
פארידוליה מבוססת על מספר מנגנונים בו זמנית. הם אינם קיימים בפני עצמם, אלא משלימים זה את זה. דוגמא למנגנון אחד הוא אותו מנגנון אשר מפתח את יכולת של האדם לזהות פנים מרחוק . זהו מנגנון הישרדותי למקרה ואורב לנו אדם עוין, מסתתר בין שיחים או אבנים, נוכל לזהות אותו מיד כיוון שמראה פנים מוטבע לנו מאוד חזק במוח. אפילו תינוק, ברגע שיוצא מבטן אימו כבר יודע לזהות את פני הסובבים אותו ולחייך אליהם. למעשה אנו מכוונים מטרה לזהות פנים בכל מקום אליו נלך.
חוקרים אשר בחנו את תופעת הפארידוליה ראו ששני אזורים במוח פועלים באותה עת. המנגנון שמצפה כל הזמן לראות פנים וקליפת המוח האחראית על ראייה. האזור שפעל חזק יותר הוא דווקא האזור המצפה, ובכוחו הרב הוא גובר על מנגנון הראייה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם:
ולא רק בני אדם זכו לכל הטוב הזה. החוקרים זיהו כמה וכמה סוגים של בעלי חיים שגם הם מזהים פנים, אבל את פני בני מינם, בכל מיני עצמים דוממים. מגילוי זה הסיקו החוקרים מסקנה חשובה – מנגונני הזיהוי אצל האדם והחיה הוא אותו מנגנון. ופנים, הם דבר שבן אדם לא ישכח לעולם.
אהבתם את המושג? תרצו לקרוא על מושגים נוספים?
