11 הנקודות הן אחד-עשר יישובים אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני, במוצאי יום הכיפורים תש"ז י"א בתשרי, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946, ביוזמת הסוכנות היהודית. מטרת המבצע הייתה לגרום להכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית. מבצע התיישבות זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל.
הרוב המוחלט של היהודים שחיו בארץ ישראל בשנת 1946 היה מרוכז רק במרכז הארץ ובצפונה. בנגב ישבו מספר מאוד מצומצם של מתיישבים יהודים אך הרוב המוחלט היה ממוצא בדואי. מוסדות היישוב העברי החליטו לרכוש קרקעות רבות בנגב, תוך כדי עקיפת הספר הלבן, בכדי להחיל ריבונות יהודית באזורים אלו בעתיד וליצור מציאות פוליטית חדשה שתאלץ את הגורמים הפוליטיים להכין את תכנית החלוקה מחדש.
לצד זאת ביולי 1946 פורסמה תוכנית "מוריסון גריידי", שהקטינה מאוד את השטח שיועד ליהודים בתכנית החלוקה, צמצמה במידה ניכרת את השטח שיועד לבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הצורך לקום ולעשות מעשה נהיה יותר ויותר דחוף.
אז איך יוצרים מציאות פוליטית חדשה? פחות דיבורים והרבה יותר מעשים. החל להירקם, צעד אחר צעד, מבצע ענק להתיישבות יהודית בנגב, ללא רשות מהמנדט הבריטי. המארגנים החליטו להקים כמה שיותר נקודות התיישבות, בכדי ליצור מציאות ממשית שלא ניתן להעלימה, לסקרן את הקהל הבינלאומי וכמובן להקשות על הבריטים לפנות נקודות התיישבות כה רבות בבת אחת. הוחלט כי יקומו 11 ישובים בין לילה וההכנות יצאו לדרך.
1+ראשית הקרקעות נרכשו כדין, על ידי סוחרים יהודים פרטיים והקרן הקיימת. כל הקרקעות היו בבעלות יהודית חוקית. לאחר מכן הוכנו התשתיות בצורה מסודרת לחיי שגרה ביישוב. 11 גופים התיישבותיים קיבלו את ההודעה המחתרתית כי עליהם לעלות יחד לנקודות ולהתיישב בהם בדיוק באותו זמן. כל גוף היה אחראי להכין את עצמו ואת חבריו לליל העלייה. התאריך למבצע נקבע במוצאי יום הכיפורים, בכדי להקטין את ערנות הבריטים, שגם היו בערב יום השבתון שלהם (מוצאי שבת) וגם לא הייתה להם סיבה לחשוד שיהודים יצאו למבצע כזה מיד אחרי צום.
הלילה ההוא אכן הגיע. בין ה-5-6 לאוקטובר 1946, מוצאי יום הכיפורים תש"ז, יצאו שיירות לעבר 11 הנקודות. בשיירות השתתפו ב200 רכבים עליהם ציוד רב ו1000 מתיישבים אמיצים. הבריטים הגיעו הנקודות כבר למחרת העלייה על הקרקע, ועל אף שעבודות הבנייה היו בעיצומן הם לא התערבו בנעשה. בהמשך היישובים נעשו לעובדה מוגמרת, אפילו בעיניי רוב הבדואים שחלקם סיפקו מים ליישוב. ל-11 היישובים הצטרפו עוד 3 ויחד כולם הפריחו את השממה בשמחה ובששון.
בהמשך פברואר 1947 הכריז שר החוץ הבריטי – ארנסט בווין על מסירת בעיית ארץ ישראל להחלטת האו"ם.
אהבתם את המושג? תרצו לקרוא על מושגים נוספים? אל תשכחו לעדכן אותנו בתגובות
