פרויקט הגמר של הבמאית ההודית אמריקאית מירה נאיר באוניברסיטת הרווארד, היה סרט תיעודי על בחור הודי שנטש את כלתו הענייה בהודו בכדי לחפש אחר מזלו בארה"ב. הסרט, שצולם בארה"ב ובהודו תיאר מסכת עליבות אומללה וקורעת לב העוברת על הכלה ההודית הנטושה, וחייו החדשים והלא זוהרים של החתן הבוגדני, כמוכר עיתונים בסאבווי בניו יורק.
הבחור ההודי הוזמן לפרמיירה וישב כל הסרט אדיש. לעס מסטיק. מנותק לחלוטין מהסבל המוקרן על המסך. רק פעם אחת, בסצנה סתמית לחלוטין, הבחור פרץ לפתע בבכי תמרורים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם:
● "כל המפורסמים מצטלמים איתי": אדם שבר שיא עולמי באמצעות הראש
● מלצרית הגיעה לעבודה כמו כל יום – את מה שקרה שם היא לא תשכח
● פוטין לא נכנע: הכלכלה העולמית מתדרדרת – מה מצבה של ישראל?
בתום ההקרנה, מיהרה הבמאית לשוחח עם הבחור, משתוקקת לפענח את סוד הסצנה המסוימת, שגרמה לו לבכות, בניגוד לאדישותו המופגנת ביתר חלקי הסרט. אז הוא הסביר לה, שפתאום הוא הבחין בסרט בדמותו עם חליפה חומה, ואז נזכר בבהירות, שאת אותה חליפה טובה הוא שכח בטעות במכבסה והיא אבדה לו לנצח.
למה אני מספר לכם על החליפה של ההודי? כי זו בערך רמת האמון שחשתי לנוכח הזעזוע שהתעורר פתאום בעורכי חדשות N12 למראה אחד, רמי בן יהודה שמו, פעיל ליכוד, שהשתמש בקללות ובמילים בוטות, כנגד פוליטיקאים מהשמאל.
3+רמי בן יהודה הוא כמובן "ביביסט", כך הדגישו בכתבה, שפתחה אתמול את המהדורה. לא כביטוי גנאי, חס וחלילה, אלא כציון עובדה ביוגרפית, או אולי פיסית. בן יהודה, הם הוסיפו תוך כדי גלגול עיניים והפניית מבט מודאג למצלמה, גם מקורב לבכירי הליכוד, שעסוקים בימים אלו בפריימריז. לא שאני רומז, שיש לכך קשר לעיתוי שידור הכתבה. מה פתאום.
אני מודה שבזמן שצפיתי בכתבה גם בגרון שלי התחלקה מועקה. אני לא אוהב בלשון המעטה את הסגנון הזה. אלא שאז כאמור, נזכרתי בהודי שבתוכי, ושאלתי? מהטמה, האם מדובר באותה מערכת חדשות, אותם עורכים, מפיקים וכתבי שטח, שלאורך שנה ליוו ופמפמו באקטיביות, במסירות, ואף באהדה לא מבוטלת את פסטיבל השנאה בבלפור, ששודר בלופ, מוצ"ש אחר מוצ"ש?
3+בהשוואה אליהם, רמי בן יהודה הוא חתול סיאמי, שנקלע ללהקת טורפי על בסוואנה. השאלה היא מה קרה למפקחי המוסר ומשטרת הלשון הנקייה אז? האם הם חלילה וחס אוחזים במוסר כפול? או שאולי מפאת מוגבלות כלשהי, הם אינם מבחינים בין איומים וקללות שיוצאים מפה אחד, לאיומים וקללות שיוצאים מהפה השני?
תיראו מופתעים, אבל מדובר בדפוס חוזר. בהפגנות בלפור, כמו בהפגנות המחאה החברתית ב-2011, התקשורת הישראלית הייתה על תקן האמפליפאייר – המגבר. לעומת זאת, זוכרים את קיץ 2005? הגירוש מגוף קטיף. הנה כמה פנינים מאותם ימים, שידידנו איתמר פליישמן ליקט בזמנו, אודות התייחסויות האליטה למחאה מימין.
"דבר ראשון היה תדרוך מלשכת ראש הממשלה – "צריך לשבור להם את העצמות, הם במרד פתוח, צריך לטפל בהם כמו בערבים". זו לשכת ראש הממשלה, תארו מה אם נתניהו היה מתדרך דבר כזה. נכתב באתר וואלה: "לשאול פיטבולים לארוחת שחיתות על התחת של מתנגדי ההתנתקות". "חופש הביטוי שלהם יוביל לפעילות אלימה" – אביגדור פלדמן. "חרא עליהם, שיישרפו הקלאסי, בחיי כל אומה יש יותר מאלטלנה אחת" – עמי איילון. "לשתק אותם באמצעות ירי כדי לפגוע" – ח"כ אבשלום וילאן. "לפעול בכח הכוח כמו עם ערבים, האיום חמור יותר" – זה מקורבי שרון. "רצינו ללמד את המתנחלים שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה" – זה יאיר לפיד.
המונולוג של אראל
אני בטוח שמאוד מזועזעים עכשיו בנוה אילן. אבל עוד זה מדבר, וזה בא. זעזוע חדש פקד אותנו. גימיק מגוחך, שהוציאה חברת ליכוד מתמודדת פריימריז, בדמות תליון עם פרופיל של נתניהו.
בין רגע נשלף מספר שמות פרק כ"ג הדיבר השני: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אחד הראשונים שצייצו את הפסוק הידוע, היה שר האוצר אביגדור ליברמן, יהודי ירא שמיים, המקפיד לשמור שש שעות בין בייקון לשרימפס, ולקיים כל סעיף וסעיף בחיבור ההלכתי "היד החזקה".
ליברמן, מונרך במפלגתו, שהיה יכול למנות דיאודורנט למקום 2 שלו, ואף אחד לא היה שם לב, מודאג מפולחן אישיות בליכוד, שבוחר את מנהיגו ונבחריו בפריימריז, בהשתתפות 120,000 מתפקדים. ואותם אנשים שתוקפים את פולחן האישיות של הדיקטטור ביבי, הם גם אותם אנשים שתולים את יהבם במפלגה אנטי-דמוקרטית שבראשה עומד בפועל, לא בתליון, שליט יחיד אמיתי.
3+"ואני רוצה לנצל את ההזדמנות שכל שרי וחברי הכנסת של יש עתיד נמצאים בחדר אחד לאור ההודעה שלכם השבוע שתקיימו פריימריז בקרוב לראשות המפלגה, אם יש מישהו מהשרים והח"כים שמתכוון להתמודד על ההנהגה – זו ההזדמנות לספר לנו ולהרים את היד" אמר הכתב הפוליטי יקי אדמקר. יאיר לפיד השיב בציניות: "שאנשים יחשבו טוב טוב לפני שהם מרימים יד".
כנראה שעפר שלח לא חשב הרבה, אחרת איך תסבירו הרעיון ההזוי שלו לעשות פוטש פוליטי? בראיון לחדשות 13 אמר שלח: "איזה פוטש? אני הצעתי בחירות, איזה פוטש? בחירות זה פוטש? רק בעצם מישהו שמתייחס למפלגה כאילו זה צעצוע של אבא שלו". יש משהו בדבריו. אבל בוא אני אגלה לך סוד, עופר. לא רק שהמפלגה היא צעצוע של יאיר, מסתבר שכל השנים האלו גם אתה היית צעצוע של חבר הנפש שלך.
"כן אנחנו נבחן את הבקשה של שלח, ראיתי את זה פה בכניסה, זה בסדר, עופר דיבר איתי על זה כמובן" אמר לפיד בראיון. בהמשך במסע"ת אמר: "חברינו, ח"כ עופר שלח, העלה בשבוע שעבר הצעה לקיום פריימריז פתוחים ביש עתיד, הציג לתקשורת את עמדתו בנושא. ההצעה לא התקבלה. תהיה התמודדות, אני מברך עליה, הגיע זמנה, אבל אנחנו נעשה הכל בלי לחץ. אף אחד לא מציב לי אוליטמטום".
3+לסיכום, סערה בכוס מיקאיטו. אלא אם כן, לכו תדעו, יכול להיות שבסוף, גם התליון יגיע לפתחו של בג"ץ. איזה נודניק תאב פרסום יעתור נגד חלוקת התליון, ואז כל מי שיעז לענוד אותו, ימצא עצמו פוסע ברחבה הפנימית של היכל הצדק, שם יציצו עליו במבט רושף תמונות העליונים, שהוד נשגבותו ברק ציווה לצייר את הדיוקנאות שלהם, על חשבון משלם המיסים. למען יראו ויראו!
