בוועידת "ידיעות אחרונות" טען איזנקוט כי לאחר הפלת המטוס הישראלי ב-2018, במהלך פעילות בסוריה, הוא לא הצליח להשיג את ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך כשעתיים. לדבריו, הוא החליט בעצמו על תקיפות, ונתניהו עצר אותן בהמשך.
אלא שמספר שעות לאחר מכן פורסמה ב-Ynet גרסה אחרת מפי גורם צבאי. לדבריו, מיד לאחר הפלת המטוס הותקפו מטרות בסוריה בהתאם לתוכנית מוכנה מראש לתרחיש כזה. נתניהו עודכן מיד ואף אשרר את התקיפה.
הפער בקמפיין של איזנקוט: הסלוגן החדש מול ההקלטות הישנות
ויש פרט משמעותי אפילו יותר: לפי אותו גורם, כאשר עלתה האפשרות לתגובה נוספת, דווקא איזנקוט היה זה שקבע שאין לפעול לפני הערכת מצב נוספת. בהמשך היום הוא וחברי המטכ"ל המליצו שלא לתקוף שוב. "זה מאחורינו", אמר איזנקוט לפי הדיווח, ושר הביטחון דאז אביגדור ליברמן קיבל את ההמלצה.
כלומר, אם הגרסה הצבאית נכונה: נתניהו לא עצר רמטכ"ל שדחף להמשך תקיפות, דווקא איזנקוט והמטכ"ל הם שהמליצו שלא להגיב פעם נוספת.
אין פסול ברמטכ"ל זהיר. תפקידו אינו להוכיח בכל הזדמנות עד כמה הוא התקפי. אבל מי שמבקש כיום את אמון הציבור צריך גם לעמוד מאחורי ההחלטות שקיבל בזמן אמת.
איזנקוט רשאי לנסות לשכנע שהמדיניות שהוביל הייתה נכונה. הוא רשאי גם לטעון שהזהירות שהפגין הייתה מוצדקת. מה שקשה יותר לקבל הוא ניסיון לצייר בדיעבד תמונה אחרת לחלוטין.
בניסיון להיחלץ מהדימוי המתון שדבק בו, איזנקוט לא צריך לשכתב את עברו. במקרה הזה, לפחות על פי הגרסה שפורסמה לאחר דבריו, הוא לא מדייק – בלשון המעטה.
