מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את הדוח שלו בעניין מימון המפלגות בכנסות ה-23 וה-24. בין היתר פרסם אנגלמן דוח על חשבונות הסיעות לכנסת ה-24, על החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-23 (1.4.20-31.3.21), על חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות לתפקיד ח"כ לכנסת ה-24 וגם על ביקורת חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת הבית היהודי והעבודה.
חשבונות הסיעות בבחירות לכנסת ה-24: מהביקורת של אנגלמן עלה כי 3 סיעות מתוך 15 שהתמודדו לכנסת קיבלו דוח שלילי, בגינו נשלל מהן יתרת המימון בסכומים הבאים. מפלגת ימינה חרגה מתקרת ההוצאות בשיעור של 8% ולכן נשללו ממנה 50 אלף שקל. גם מפלגת תקווה חדשה חרגה מהתקציב בשיעור עתק של 80% ולכן נשללו ממנה רבע מיליון שקלים. מפלגת ש"ס הוציאה כסף שלא לפי הוראות חוק הבחירות וגם ממנה נשלל מימון.
6+תקרת ההוצאות של מפלגת תקווה חדשה עמדה על קרוב ל-17 מיליון שקל, כאשר החריגה של המפלגה עמדה על לא פחות מ-13,886,000 מיליון שקל (סה"כ הוצאות של 30 מיליון שקל). אצל ימינה המצב יותר טוב – מתוך תקרת הוצאות של קרוב ל-14 מיליון שקל, המפלגה חרגה במיליון שקל.
סך ההוצאות של המפלגות בבחירות לכנסת עמדו על קרוב לרבע מיליארד שקל, כאשר מרבית הכסף שולם על פרסומים, והשאר על שכר ושירותי ייעוץ. 4 מהמפלגות שהתמודדו לכנסת נשארו עם יתרות: דגל התורה, חזית יהודית, לזוז ועתיד אחד.
6+הסכומים המלאים שהוציאו המפלגות: תקווה חדשה – 29,959,852, יש עתיד – 34,705,978, ש"ס – 23,449,727, ימינה – 14,732,314, ישראל ביתנו – 15,413,904, האיחוד הלאומי – 9,022,196, מרצ – 12,456,345, הליכוד – 48,331,948, אגודת ישראל – 7,839,831, כחול לבן – 19,591,867, העבודה – 9,143,787, דגל התורה – 5,680,331.
המבקר אנגלמן ציין בנושא זה כי "ניסיון העבר מלמד כי הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות. החוק מבחין בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים.
6+"כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו – קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. המבקר אנגלמן שב וקורא למחוקק לבחון את הנושא. מכל מקום, על הסיעות שנותרו להן גירעונות לפעול לצמצום הגירעונות ולכיסוי חובותיהן".
בכנסת ה-23 שתי סיעות קיבלו דוח שלילי. הראשונה – אגודת ישראל שפעלה שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, ולכן נשללה ממנה יתרת מימון של 100 אלף שקל. גם מפלגת הליכוד פעלה שלא לפי ההוראות ונשללה ממנה יתרת מימון של רבע מיליון שקל.
6+המבקר ציין כי בבחירות לכנסת ה-23 התאפשר לראשונה לקחת הלוואה מהכנסת במקום מתאגידים בנקאיים. לדבריו, בעקבות השינוי – המפלגות נטלו 150 מיליון שקל יותר מאשר היו לוקחים בתקופת ההלוואות מהתאגידים – עליה של לא פחות מ-417%.
המבקר אנגלמן אמר כי "נוכח ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, נוצר מצב שבו הכנסת מסיימת את כהונתה מוקדם מהצפוי כך שהסיעות נותרות חייבות לכנסת סכומים גבוהים שאין ביכולתן להחזיר לאוצר המדינה עד לתום כהונת הכנסת. גם בפעם זו, מכוח הוראת השעה האמורה, הוגדל סכום ההלוואה שרשאית כל סיעה לקבל מהכנסת, וכן התאפשר לסיעות לפרוס את החזרי ההלוואות שקיבלו על פני פרק זמן ארוך יותר, ובפועל גדל הסיכון לכך שהלוואות שניתנות לסיעות לא יוחזרו ולמעשה יהיו בבחינת חובות אבודים. על הסיעות שקיבלו הלוואות מאוצר המדינה לפעול להשבת חובותיהן".
6+"קיימת חשיפה לסיכונים נרחבים יותר מבעבר"
באשר לפרטי הבוחרים שמועברים אל המפלגות בכל מערכת בחירות, ציין מבקר המדינה כי "בעידן שבו ההתקשרות עם הבוחרים מתבצעת יותר ויותר באמצעים דיגיטליים, קיימת חשיפה לסיכונים נרחבים מבעבר בכל הנוגע להגנה על פרטיותם של הבוחרים ולאבטחת המידע האישי הנוגע להם כמתחייב מהוראות הדין".
לדבריו, "לידי הסיעות והמפלגות נמסר מידע אישי על אזרחי המדינה מכוח הוראות הדין – מידע המוצלב בדרך כלל עם מידע אישי רגיש נוסף שאוספות הסיעות והמפלגות ממקורות אחרים – ועל כן מוטלת עליהן החובה להשתמש במימון הציבורי המוענק להן ובמקורותיהן הנוספים כדי לאבטח מידע זה ברמה הנדרשת והמצופה מגורמים ציבוריים אחראיים וזהירים.
אנגלמן הבהיר כי "על הסיעות והמפלגות להקפיד לשמור על פרטיותם של האנשים שפרטיהם כלולים במאגרים שברשותן, ולנהוג לפי הכללים והמגבלות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות והתקנות גם בעת השימוש במידע מפנקס הבוחרים או במידע המתבסס עליו".
הרשימה המשותפת מהתלת במשרד מבקר המדינה
הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל, בל"ד) לא מסרה למשרד מבקר המדינה את חשבונותיה ואת הדוח הכספי לתקופת הבחירות לכנסת העשרים וארבע. בנוסף, שלוש סיעות המרכיבות את אותה הרשימה – חד"ש, תע"ל ובל"ד- לא מסרו למשרד מבקר המדינה את חשבונותיהן ואת הדוחות הכספיים שלהן לתקופה השוטפת שבין 1.4.20 ל-31.3.21.
6+בשל כך, הודיע מבקר המדינה במרץ 2022 ליושב ראש הכנסת כי הסיעות לא מסרו את הדוחות הכספיים למשרדו כנקבע בחוק, ואין הצדקה סבירה למחדלן, ובעקבות כך ובתוקף סמכותו, הוא הורה במאי 2022 שלא לשלם לשלוש הסיעות את המימון הממלכתי שהן זכאיות לו לצורך מימון הוצאותיהן השוטפות לפי חוק זה.
בתחילת יוני 2022 מסרו שלוש הסיעות האמורות למשרד מבקר המדינה את דוחותיהן הכספיים וציינו כי סיבת העיכוב במסירתם היא עומס שנוצר עקב ריבוי מערכות הבחירות ואילוצי מגפת הקורונה. מבקר המדינה הודיע על כך ליו"ר הכנסת והמליץ, בתוקף סמכותו, כי יישלל מכל אחת משלוש הסיעות 5% מהתשלום שלא שולם להן בשל אי-מסירת דוחותיהן למשרדי במועד.
מרב מיכאלי חרגה מתקרת ההוצאה ותשלם על כך
יו"ר העבודה חרגה מתקרת ההוצאה שלה בבחירות המקדימות למפלגת העבודה ולכן בהוראת המבקר תאלץ להעביר לאוצר המדינה סכום של 7,000 שקל. מיכאלי חרגה סך הכך בסכום של 91,000 שקל.
6+מתקווה חדשה נמסר: "תקווה חדשה מכבדת את הכרעת מבקר המדינה ותפעל על פיה. יובהר, כי ההתנהלות הפיננסית של המפלגה לאורך כל מערכת הבחירות הקודמת הייתה שקולה, זהירה וללא דופי. התקציב תוכנן באופן קפדני ונעשו בו התאמות תוך כדי מערכת הבחירות לפי הערכת מנדטים, בהתאם למחקר ולסקרים בתקופה הרלוונטית. היות ומדובר במפלגה חדשה תקרת ההוצאות נקבעת בעיקרו של דבר על פי מספר המנדטים שהתקבלו בבחירות בלבד, דבר המגדיל את רמת אי הוודאות".
