כך התקבלה ההכרזה
בבחירות לכנסת ה-24 נבחר ח"כ עמיחי שיקלי מטעם מפלגת ימינה. במאי 2021 הודיע שיתנגד לממשלת רוטציה של נפתלי בנט עם יאיר לפיד בהשתתפות מרצ ורע"ם, ובמהלך ההצבעה על כינון הממשלה הצביע נגד הקמתה.
ב-5 ביולי 2021 ביקשה הקואליציה להאריך את חוק האזרחות (הוראת שעה), אשר דרך המסננת שלו הלכה והתממשה 'זכות השיבה' של ערבים לישראל. בהצבעה, שהוכרזה הצבעת אמון בממשלה, הצביעו 59 בעד ו-59 התנגדו, ושני חברי רע"ם נמנעו. בזכות התנגדותו של שיקלי לא נמצא רוב שיתמוך בהארכה.
לאחר כמעט עשרה חודשים התכנסה ועדת הכנסת לישיבה דחופה בפגרה לדון בבקשת ימינה שח"כ שיקלי יוכרז כפורש. את הבקשה הציג השר מתן כהנא, שאינו חבר הסיעה, לאחר שהתפטר ממנה. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, סירב לגלות מי הם חברי הוועדה שישתתפו בהצבעה (לאחר שמספר חברים התחלפו באחרים, שעליהם 'אפשר היה לסמוך'). הוא גם סירב לגלות האם הוטלה משמעת סיעתית.
אלא שח"כ מירב בן ארי פרסמה כי אמנם נאלצה להיעדר בשל התחייבות קודמת, אך אילו השתתפה, הייתה מצביעה כפי שקבעה סיעתה יש עתיד. היו"ר גם לא שעה לבקשה לפסול את ח"כ שירלי פינטו, שכינתה את ח"כ שיקלי "וירוס בכנסת ישראל", וממילא שלא הגיעה לדיון בלב פתוח ובנפש חפצה.
במהלך הישיבה, לאחר הצגת הבקשה בידי השר כהנא, הופיעו בפני הוועדה ח"כ עמיחי שיקלי, עו"ד גיא בוסי, בא כוחו של ח"כ שיקלי, וכן חברי כנסת מטעם האופוזיציה שתמכו בשיקלי. לאחר שעות ארוכות התכנסה ועדת הכנסת (בהרכב שבעה חברי קואליציה בלבד) לישיבה קצרה ביותר, בה אישרו פה אחד את ההכרזה.
זכות היסוד לבחור ולהיבחר
הזכויות הפוליטיות הן שיאו של חופש הביטוי. הגבלת הזכות להיבחר מצמצמת את זכויות מי שמבקש להיבחר וגם את זכויות הבוחרים המעוניינים לבחור בו. הגבלה של זכות יסוד מחייבת חוק מפורש, שמטרתו להבטיח את תקנת הציבור ושלום הכלל בחברה דמוקרטית.
הזכות לבחור ולהיבחר שוריינה בחוק יסוד: הכנסת. כל הגבלה שלה חייבת להתפרש בצמצום.
הוראות החוק לעניין פרישה מסיעה
סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת קובע כי ח"כ שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל בבחירות לכנסת שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת.
"פרישה מסיעה" משמעה לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בעניין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב לפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעת הצבעתו.
סעיף 61 לחוק הכנסת קובע כי ועדת הכנסת לא תקבע כי ח"כ פרש מסיעתו, אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי התקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א.
בעת שאומצו ההוראות בכנסת נדרשו חברי הכנסת להכריע בין התפיסה לפיה ח"כ שפורש מהסיעה ייראה כמי שהתפטר, לבין התפיסה שלא ייראה מתפטר אך, אם קיבל תמורה, יחולו עליו סנקציות. הוא לא יוכל להצטרף לסיעה אחרת בכנסת, לא ייהנה ממימון הוצאות שוטפות, ובבחירות הבאות לא יוכל להצטרף לרשימה של אחת מסיעות הבית של הכנסת היוצאת.
תומכי התפיסה השנייה, ובראשם פרופ' אמנון רובינשטיין, ציינו כי אין לחוק מקבילה בשום פרלמנט בעולם וכי אם תתקבל תפיסה א', יהפכו חברי הכנסת לחותמות גומי הכפופים כל העת למשמעת סיעתית מוחלטת ללא יכולת לפעול על פי צו מצפונם על רקע אידאולוגי ומצפוני, אף שמטרת החוק היא רק למנוע הצבעת אי-אמון של ח"כ הנובעת ממניע פסול. התפיסה השנייה התקבלה ברוב אדיר של למעלה מ-80 חברי כנסת, והיו לה רק שני מתנגדים.
החלת הדין על ח"כ שיקלי
אין מחלוקת שח"כ שיקלי לא קיבל תמורה. בראי ההיסטוריה החקיקתית ברור כי לא היה מקום להכריז עליו כפורש. אדרבה! הפורשים האמיתיים הם נפתלי בנט, איילת שקד, מתן כהנא וחבריהם שוויתרו באופן מוחלט על כל האידאולוגיה שבשמה נבחרו. ח"כ שיקלי, שהועמד בפני ברירה בלתי נסבלת, נשאר בכנסת והצביע בהתאם לצו מצפונו.
הישיבה של שבעת חברי הקואליציה בוועדת הכנסת הייתה קצרה ביותר. הדיון הארוך בוועדת הכנסת היה מיותר, מפני שכפי שפיה של ח"כ מירב בן ארי ענה בה, הוטלה על חברי הוועדה משמעת סיעתית.
בהיעדר פרוטוקול מהדיון בוועדה בעת קבלת ההחלטה, אין לדעת כיצד התקבלה ההחלטה.
סיכום ומסקנות
- הזכות להיבחר ולבחור היא זכות יסוד. כל פגיעה בה מצריכה הוראת חוק מפורשת, שאותה יש לפרש בצמצום.
- לשון סעיף 6א ברורה. על פיו לא היה מקום להכריז על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש. הוא לא הודיע על פרישתו, והצבעות האמון שלו במליאת הכנסת נעשו ללא תמורה. מההיסטוריה החקיקתית של הסעיף עולה כי מטרתו היתה למנוע ח"כ מלשנות את נאמנותו הפוליטית כדי להפיק תועלת אישית ולקבל שוחד פוליטי.
- לא ח"כ שיקלי פרש מסיעת ימינה, אלא יו"ר הסיעה נפתלי בנט וההולכים אחריו הם שפרשו מכל הערכים, האידאולוגיה וההבטחות שהציגו לציבור הבוחרים. בהצעת החוק נכתב שהחוק נועד למנוע "מעילה באמון הבוחר". אין מעילה גדולה מזאת באמון הבוחר.
- בהיעדר פרוטוקול מהדיון בוועדה בעת קבלת ההחלטה, אין לדעת אם התקיים דיון, אם הוועדה בדקה את העובדות ואם חבריה מצאו כי התקיימו המבחנים האמורים בסעיף 6א.
- החלטת הוועדה מסוכנת לעתיד המשטר הדמוקרטי בישראל מאחר שהיא מגשימה את החשש שהעלו חברי הכנסת בעת הדיון בהצעת החוק, שאם יתקבל פירוש המאפשר הכרזה על חבר כנסת כפורש, גם אם לא קיבל כל תמורה בגין הצבעת אמון או אי-אמון, יהפכו חברי הכנסת לרובוטים, חותמות גומי, גם כאשר על הפרק עומדת סוגיה שנראית לחבר הכנסת הרת גורל והוא מרגיש חובה לפעול על פי צו מצפונו.
