בני בן מור, 91, מורה יוגה בעברו, הוא אדם מעורר השראה. רהוט, צלול ואנרגטי. כבר 9 שנים שהוא חי בדיור מוגן של "בית בלב" בתל אביב, וממלא את יומו בפעילויות רבות השומרות על הכושר הנפשי והגופני שלו. בשיחה עם עכשיו 14 מספר בני על עברו, כיצד הצליח להימלט ממכונת ההרס של גרמניה הנאצית, על הבית שהקים בארץ ישראל ועל העיסוקים שתורמים לשלוות הנפש שלו. ריאיון מעורר השראה.
3+ספר לי קצת עליך.
"נולדתי ביולי 1931 בוורשה שבפולין. עד גיל 8 הכל הלך יפה, ואז פרצה מלחמת העולם השנייה. היינו צריכים להימלט על נפשנו, אני ומשפחתי. התגלגלנו בדרכים לא דרכים עד שהגענו לברית המועצות בשנת 1940. למדתי בבית הספר ברוסיה 5 כיתות. מפולין שכחתי גם את השפה וגם את התרבות – אני יותר רוסי מאשר פולני".
ניצלתם מהתופת כשברחתם.
"עצם העובדה שאנחנו מדברים, זו התוצאה תודה לאל ותודה לעוד נשמות טובות בדרך".
באיזו שנה עלית לארץ?
"חזרנו מברית המועצות לפולין והתחלנו את הדרך להגיע לארץ. אני ואחותי היינו בתנועת נוער וסחבנו אחרינו את ההורים. ישבנו קודם 4 שנים באזור הכבוש ע"י האמריקאים בגרמניה. הגעתי ב-1 לינואר 1949".
לאיפה הגעת בארץ?
"הגענו כמו כולם באותה תקופה למעברה בצריפים שהבריטים השאירו, הפכו את זה למעברה. היינו שם מספר חודשים, ומשם הגענו לתל אביב והתחלנו את החיים".
במה עסקת?
"עשיתי צבא, שם עשיתי כל מיני קורסים והייתי במודיעין. התנדבתי בחיל האוויר, עסקתי בפענוח צילומי אוויר ומיפוי – שאחר כך זה הפך למקצוע שלי – קרטוגרפיה במרכז למיפוי ישראל, אז קראו לזה "מחלקת המדידות". שם הייתי כמה עשרות שנים, עד הפנסיה. בין היתר הייתי בשירות קבע ביחידת המיפוי בצה"ל".
איך נראית שגרת היום-יום שלך?
"יש לי אורח חיים שעם השנים הגיע לאיזה סטנדרט שאני קם מוקדם, בערך ב-6 בבוקר. אני מאד אוהב את הבוקר. יש לי כלבה קטנה שהיא כבר בת 15, אני מוציא אותה לשוטט בחוץ. זה בוקר רענן בדרך כלל – אני יוצא בכל מזג אוויר כשעה בערך, גם אם גשום. אני יוצא בגלל שיש צרכים לכלב וחייב לצאת.
3+"כשאני חוזר אני אוהב לעשות כמה תנועות. היו לי כמה קריירות בחיים, אז אני גם מורה מוסמך ליוגה ואני עוסק בזה כבר יותר מ-50 שנה. זה כל הזמן איתי. אני יוצא בבוקר אחרי הטיול ועושה קצת מתיחות ותנוחות כדי לשחרר את הגוף קצת. אחרי זה אני עושה לי ארוחת בוקר. יש לי יום של פעילויות, בבית בלב יש לוח חודשי עם הרבה פעילויות, ואני רואה כל יום מה יש, כמו טאי צ'י. אני גם לימדתי בבית הזה 3 שנים יוגה, עד שהבאתי למישהו צעיר ממני".
איך אתה מרגיש שהיוגה תורמת לך?
"אני בטוח שאדם שלקח את היוגה או כל תרגול אחר שהוא לא רק תרגול פיזי, שיש לו היבט מנטאלי ורוחני, כל פעילות שהיא יותר הוליסטית כללית שעובדת על כל האדם ולא רק על השרירים. זה תורם".
זה משפר לך את המצב רוח?
"כמו שאמרתי, זה הכל יחד אי אפשר להפריד גוף ונפש. הכל קשור אחד בשני. הכל זה אחד עם הטבע והיקום והמיקרו והמאקרו ומה שאתה רוצה. זה בהחלט משפיע על המצב רוח וההרגשה העצמית. אדם שמתרגל הוא יותר מחובר, לא רק לסביבה הקרובה שלו, אלא גם למעגלים הרבה יותר גדולים. אתה מודע ליקום, למצב עכשיו. הכל קשור ומשפיע. כשאתה מודע לכל המערכת הכללית, שאתה לא יכול להיות מרכז העולם אלא חלקיק קטן קטן מהשלם הגדול הזה – נכנסים לפרופורציה ואין בעיות של אגו כל כך".
3+יש לך ראיה מדהימה
"אדם חייב איכשהו לאזן את עצמו. התקופה שלנו היא קשה, במיוחד המערב. הפיזי התשלט על הכל. תראה את המכוני כושר, את הריצות, להיכן אתה ממהרים? תשבו ותתבוננו רגע על הבריאה הנפלאה הזו. כשאני יוצא החוצה אני לא יכול לפספס לא פרח ולא עץ ולא ציפור, אבל אני רואה אנשים רצים".
זה משהו שליווה אותך לאורך כל החיים או רק עכשיו כי יש לך זמן?
"הדברים האלה ליוו אותי לא כל הזמן. עד גיל 30 לא הייתי מודע לשום דבר, עישנתי הרבה ועשיתי שטויות של צעירים. אבל בגיל 35 החיים שלי השתנו. שיניתי את הכיוון, היה לי סוויצ' בראש. הראיה שלי של המציאות השתנתה. עסקתי ביוגה".
מעניין אותך מה קורה במדינה? בחדשות?
"אדם שלא מאבד את הסקרנות שלו ומתעניין, לא חייב להיות אדם מעורב ולהשתתף ואמוציונלי, אבל להתעניין ולדעת מה קורה זה בהחלט. אדם שלא מאבד את הסקרנות הוא לא מרגיש שהוא מזדקן בכלל. אדם שכבר לא מעניין אותו, שאומר לעצמו – ראיתי הכל, חוויתי הכל, נשאר לו רק לשבת מול המסך.
"הסקרנות אצלי תמיד נשארה. מעניין אותי התפתחות של עטלפים. אנחנו קצת מעריכים את החיים היום וזה נותן לנו הזדמנות לראות את השינויים, הרי שום דבר לא נשאר במקום. ויש לנו הזדמנות לחוות דברים שכבר עברו ולא נראה יותר. זה מאד עוזר, וצריך להיות מחובר לכל דבר".
אתה איש בריא, נשמע מצוין ואנרגטי. מה הסוד שלך לאריכות ימים?
"אין לי סודות, אבל אני יכול להגיד שאני שומר על החיוביות. אני מודע שאני לא צריך לשבת שעות, אם יש מוזיקה אני רוקד, לא יושב. צריך להיות בתנועה. צריך להבין את מהות האדם, למה נוצר. אנחנו כבר על הבוקר ירדנו והלכנו ללקט צמחים, שורשים ופירות, היינו בתנועה. ככה נוצרנו.
3+"היום אתה משיג את המזון במרחק של פסיעה למקרר ולכן אין תנועה. צריך ליזום אותה. זה אחד הסודות אני חושב. צריך לשמור על התנועה. דבר מת – אין לו את התנועה. תלוי באיזה נקודה בין שני הקצוות אתה נמצא ואתה צריך להחליט איפה להיות".
לסיום, האם גם בגילך עדיין יש לך חלומות שאתה עוד רוצה להגשים?
"כבר אין לי את התשוקות להשיג ולקבל דברים. אין לי את זה כל כך חזק. אבל יש לי מאד את הרצון להמשיך לחוות את ההוויה. פשוט להנות מעצם ההוויה בלי שום מטרה מסוימת. עצם ההליכה בדרך החיים הזו היא מאד מהנה וזה מה שאני רוצה להמשיך".
לרשת בית בלב מקבוצת מכבי שירותי בריאות יש שישה דיורים מוגנים ושישה מרכזים שיקומיים גריאטריים בפריסה ארצית.
