ויברא האדם את המכונה, בצלם האדם ברא אותה. הרשו לי לרגע להפליג בדמיון, אל עולם שבו התודעה שלנו שמורה בענן ומתקשרת עם תודעות אחרות, ומערכת העצבים שלנו מתקנת את עצמה, באמצעות צבא של ננו-רובוטים המשוטטים בגופנו, כמו חבורת שיפוצניקים מסורה.
עולם בו המוות והמחלות מובסים, משבר גיל 400 מחליף את משבר גיל 40, ומגפות כמו הקורונה והאבולה הופכות למיתולוגיה רחוקה, שסייבורגים מספרים עליה אחד לשני בחיוך, בעודם מפתחים יחסים רומנטיים, מבוססי אלגוריתם.
בעודנו עסוקים בסוגיות הרות גורל, כמו חוק המטרו ומינוי הרמטכ"ל הבא, נבואתם של ענקים כמו ניטשה, מרי שלי ואלדוס האקסלי מתגשמת לנגד עינינו. המין האנושי מעדכן גרסה, ונראה כי בקרוב – עניין של עשרות או מאות שנים – האדם, הידוע גם בכינויו "הומו סאפיינס", כבר לא יהיה המין העליון על פני כדור הארץ.
את מקומו יתפוס "ההומו-טכנולוגיס", בינה מלאכותית עם איי-קיו של מאה אלברט איינשטיינים, זיכרון של חוות שרתים ממוצעת בגוגל, ויכולות המצאה של אילון מאסק בחזקת 200.
כבר היום בינה מלאכותית מלחינה מוזיקה, מחברת ספרים ואפילו כותבת תסריטים, כמו למשל הסרט הזה. מי יודע, אולי בעתיד הלא רחוק יעמוד כאן במקומי סייבורג בשם "סגל 2135" ויקריא לכם מונולוג, שנכתב על ידי תוכנה, שלמדה טקסים של המינגווי ושייקספיר, וכותבת אפילו יותר טוב מהם.
עולם האמנות והעיצוב כבר נמצא שם ובגדול. רק לפני כמה חודשים בינה מלאכותית עיצבה ב-20 שניות את השער של המגזין היוקרתי "הקוסמופוליטן", מערכות אלגוריתם משוכללות כבר למדו לזהות תבניות ציור של ענקים כמו רמברנדט ופיקאסו ולחקות אותם באופן מושלם, ובהזדמנות זו אתם מוזמנים להכיר את אידה, ציירת מחוננת שיצירותיה נמכרות במחירים אסטרונומיים של מיליוני דולרים, והיא בכלל רובוט.
המונולוג של אראל.
לא תתפלאו כמובן שאנחנו, היהודים, כבר היינו שם קודם. במסכת סנהדרין בגמרא מסופר על האמורא רבא שברא משרת ור' זירא השמידו, ור' שלמה אבן גבירול, שיצר שפחה מאדמה, על ידי ספר יצירה.
אבל כמובן הסיפור המפורסם ביותר הוא על המהר"ל מפראג, שכדי להילחם באנטישמיות, הפיח חיים ונשמה בחימר, וכינה את הדמות שיצר בשם "הגולם". על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", ונטרולו התבצע באמצעות מחיקת האות א', כך שהכיתוב הפך ל"מת".
יציר כפיו של המהר"ל סיפק השראה ליצירות פופולאריות שהראשונה והמוכרת שבהן היא "פרנקנשטיין". בעשורים האחרונים אנו עדים לרנסנס של ספרי מדע בדיוני וסרטים, שמנסים לפצח את השאלה, מה יתרחש ביום שיחסי הכוחות יתחלפו: במקום שהאדם ישלוט על המחשב, המחשב ישלוט על האדם. הופעת הבינה המלאכותית בחיינו מעלה גם סוגיות מרתקות, כמו מה יהיה על מושגים אנושיים בסיסיים כמו אהבה, שאפתנות, קנאה, גבורה, וחלומות.
אולם אין ספק שהשאלה המרתקת ביותר, היא מה יתחולל ביום שבו הגולם יעלה על יוצרו, ויהפוך מבריון יהודי שרודף אחרי אנטישמים, למחשב נטול מצפון, שמבוסס על מוסר בינארי, ועוצמה אינסופית. בפאראפרזה על החידה התיאולוגית המפורסמת, נשאל: אם האדם הוא כל יכול, האם הוא מסוגל לברוא מחשב, שהוא לא יכול לשלוט בו?
לא רוצה לבאס, אבל מחקר שבחן את בעיית השליטה ופורסם השנה ב–Journal of Artificial Intelligence Research לא מבשר טובות. לפי מחקר זה, התשובה לשאלה, אם נוכל לשלוט על בינת על ממוחשבת, היא "כמעט בטוח שלא". תגידו, אתה מגזים. עוד רחוק היום שבו בינה מלאכותית תפתח מודעות עצמית, ויצר לשלוט בעולם, ובתגובה אשיב לכם, שזה בדיוק מה שאמרו על פיתוח פצצת האטום.
בראשית המאה העשרים גילה הפיזיקאי הדגול ארנסט רתרפורד, שבתוך האטום מאוחסנים מאגרים עצומים של אנרגיה. רתרפורד היה משוכנע שאי אפשר לרתום את האנרגיה הזאת, וכך גם איינשטיין, שטען שהרעיון לפצל אטומים משול ל"ירייה בציפורים בחושך, במדינה שיש בה ציפורים מעטות". כעבור עשור כבר הייתה בידי ארה"ב פצצת אטום.
לכן כדי למנוע אי נעימויות, הייתי מציע לפרלמנטרים שלנו, שבמקום להתעסק בחוקים שוליים, יאמצו כבר ממחר את "חוקי הרובוט" שהמציא אייזיק אסימוב, יהודי כמובן:
1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע.
2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון, או לחוק השני.
