כשתקווה חדשה התמודדה בבחירות לפני כשנה היא פרסמה מצע משפטי מקיף. במצע הזה וגם בהצהרות אחרות הוצג סדר יום משפט-שמרני לכאורה, שהציב את סער כמועמד ימני. לסיכום הקדנציה הקצרה של הממשלה ושל גדעון סער כשר המשפטים בדקנו את המצע לעומת המציאות.

הבטחה מרכזית אחת הייתה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה: "אנו נפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת באמצעות העברת סמכויות ראש התביעה הכללית לפרקליט המדינה", נאמר במצע תקווה חדשה. בפועל המוסד לא פוצל ולא רק זאת מונתה ליועמשית גלי בהרב מיארה, בשר מבשרה של מערכת המשפט, שלא תאתגר את המוסכמות של המערכת.
צפו בבדיקת העובדות:
הבטחה נוספת הייתה "שימוע פומבי שיתקיים בפני הוועדה לבחירת שופטים אשר יהיה שקוף לציבור". שימוע הוא הליך ציבורי שבו השופטים נשאלים שאלות על ידי נבחרי הציבור במטרה לתהות על קנקנם ולעמוד על עמדותיהם. בפועל הועברה החלטה לשידור של דיוני ועדת המשנה, שהוא דיון שממילא מתקיים כיום. זהו לא הליך חדש, אלא שידור הליך קיים. וגם הוא כפוף לניהול על ידי נשיאת העליון חיות.

הבטחה נוספת נגעה לחיזוק הפרדת הרשויות" "‘תקווה חדשה’ מבקשת לחזק את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות הגדרה מחדש של יחסי הכוחות בין הרשויות ויצירת איזונים ובלמים במערכת אכיפת החוק", נכתב במצע. בפועל סער הקים וועדה שתבחן את הנושא אולם הרכב הוועדה מלמד שבשורה לא תצא ממנה: מלבדו יושבים בה השרה איילת שקד, השרה קארין אלהרר, חה"כ יוסי שיין, חה"כ איתן גינזבורג, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' נבות. רוב מובהק לשמאל בכנסת, ושני המומחים האזרחיים היחידים קרמניצר ונבות הם אקטיביסטים מובהקים ומוצהרים.

בנוגע לחוק יסוד הלאום, סער הבטיח שהחוק לא ישונה. החוק אמנם לא שונה אבל סער הצהיר שיתמוך בחוק יסוד השוויון, שממילא יעקר מתוכן את חוק הלאום.
הרכב בית המשפט: סער התחייב למנות שופטים שמרניים ולאזן את בית המשפט. בפועל הוא סירב ליצור בלוק חוסם בוועדה לבחירת שופטים עם שקד ורוטמן. התוצאה: מינויים רדיקלים ובינוניים בעליון, ושופטים מהשמאל למחוזי.
ואחרון: שקיפות בוועדים ובהסתדרות. אגודות עותמאניות – ביניהם ההסתדרות, ארגוני המורים וועדי עובדים – יחויבו בשקיפות ודיווח לרשם העמותות. בפועל עברה החלטה לחייב שקיפות אך ארגוני העובדים הוחרגו ממנה, כך שהארגונים החזקים ביותר והדומיננטיים ביותר במשק בסופו של דבר לא מחוייבים בשקיפות.
