המגישה עדן הראל שיתפה בכאב את סיפורה המרטיט של אחותה, הסובלת מדיכאון כבר שנים. היא מכנה אותו "סרטן של הנפש – שאף אחד לא מתייחס אליו ככה". לדבריה, התרופות לא מועילות לאחותה בשיפור מצבה, וניתוח שאושר על ידי משרד הבריאות וקופות החולים שעשוי היה לשפר את מצבה – נתקל לפתע בקשיים ובסירובים של קופות החולים.
"בואו שניה נדבר על דיכאון. נניח אותו חשוף ומדמם על השולחן וניתן לו מקום. לדיכאון. דכאון זה לא הדכדוך הזה שיש לפני מחזור. זה לא, אוף יש לי יום מבאס. ממש לא. זה אפילו לא קרוב. דיכאון זה חושך, זה מקום בלי תקוה, בלי רצון לשום דבר. דכאון הורס כל חלקה טובה של החולה, וכן, בואו נקרא לדבר בשמו. דכאון זאת מחלה כמו כל מחלה של הגוף. אחת כזו שיכולה להפוך להיות סופנית.
"דיכאון זה סרטן של הנפש, רק שאף אחד לא מתייחס אליו ככה. אולי כי יש סביב זה כל כך הרבה סטיגמות שגורמות לבושה. זה חומק מהעין, זה לא בגוף, זה בנפש. אחותי סובלת מדיכאון כבר שנים. הדיכאון שלה עמיד לתרופות ולטיפולים אחרים. יש תקופות יותר טובות וכאלו שפחות, אבל בגדול הוא שם. מחשיך לה את האור. יש לה ילדים תודה לשם. הם האוויר שמחזיק אותה כאן. אני פוחדת לחשוב על מה היה אם לא היו. אני גם לא רוצה.

"זאת אחותי הגדולה, זאת שהייתה המגן שלי מילדות, זאת שדאגה ושמרה. זאת שחיבקה, שתמיד הייתה הבית שלי, הפינה שלי, והיא בסבל כל כך הרבה זמן. יש כל מיני סוגים של דיכאון, יש כאלה שכדורים עוזרים ויש לא. אחותי ניסתה את כל הכדורים האפשריים, התאשפזה בבית מאזן לקרוב לחודשיים, ובאמת בכוחותיה האחרונים ניסתה לצאת מהחושך. מהדיכאון. אבל היא עדיין שם.
"ולמה אני כותבת את כל זה עכשיו? כי יש פתרון, או לפחות תקווה. ועוד אחת עם סיכויים גדולים להצלחה. אני לא רופאה ואין לי מושג איך זה באמת עובד, אבל יש ניתוח, די פשוט, עם מעט תופעות לוואי, אם בכלל, שיכול לעזור לחולי דיכאון. זה ניתוח מוכר וישן, ההבדל הוא שעד היום, ביצעו אותו לחולי אפילפסיה. השר, ניצן הורוביץ אישר פיילוט ותקציב, הממשלה העבירה את התקציב למשרד הבריאות, שהורה לקופות לאשר בינתיים את הפניות עד שיסיימו את כתיבת הפיילוט. משהו בסגנון נתחשבן אח"כ. הקופות בהתחלה אישרו.

"כך אותם 15 המנותחים, זכו להיות מנותחים. עברו יותר משישה חודשים, הכסף לא עבר והקופות התחילו לסרב לפניות. למרות שמשרד הבריאות הורה להם לשלם. יש אישור. יש פיילוט. יש תקציב. יש אפילו כסף עבור הכול ועדיין. האנשים הסובלים האלו מסורבים. תנסו רק לדמיין, מה קורה לאדם שנמצא בסבל ובייאוש גדול, ופתאום מקבל תקווה?
"תקווה שיש טיפול שיכול לגרום לו לחזור לחיים. לתפקד, ליצור, לשמוח, לאהוב. ניתוח שיש לו סיכוי גדול להבריא אותו? והוא מעז לקוות, להאמין, ואז מגיע הסירוב מהקופה. לצערנו לא נוכל לאשר את בקשתך. את אחותי זה שלח למיטה לכמעט שבוע, שוב הכל חשוך. שוב אין תקוה. אני כותבת את הפוסט הזה בשביל להזהיר. תתעוררו".
