עבור עמי בן ה-57 ואיריס סלומון מהיישוב בני יהודה שברמת הגולן זו היתה אמורה להיות ארוחת ערב שגרתית עם חברים. "עמי אכל ולפתע הוא נחנק והתמוטט על הרצפה מחוסר הכרה. החברים והשכנים ניסו לעזור לו ולהוציא את חתיכת הבשר שנתקעה לו בגרון, אבל לא הצליחו ומיד הזמנו אמבולנס שיפנה אותו למרכז הרפואי פדה-פוריה" משחזרת איריס.
על חייו של עמי נאבקו במשך כשלושה ימים, אולם ללא הצלחה. איריס סיפרה: "הצוות הרפואי הכין אותנו לאפשרות של הכרזה על מוות מוחי שהוא מוות על כל המשתמע מכך. נוכח ההבנה שלא נותר לעשות דבר, העליתי את הרצון לתרום את איבריו של עמי. הצלת חיים ותרומה לזולת הם הערכים שכל כך מתאימים לעמי שהיה חובש מוטס ומתנדב בכוחות הביטחון. ביום ראשון בבוקר ישבתי ליד מיטתו, דברתי אליו, התפללתי בשבילו ונפרדתי ממנו".
מאוחר יותר באותו יום הוכרז עמי כמת מוחי אך אבריו החיוניים עדיין תפקדו. בהמשך לבקשת המשפחה, בוצעה סריקת סי טי לבדיקת האברים וכבר באותו הלילה החל הליך של השתלת האיברים.
1+פנינה בוחניק, מתאמת ההשתלות של המרכז הרפואי זיו, סייעה בטיפול ובתיאום ההליך. "באותו לילה הגיעו הצוותים הרפואיים והחלו בהכנות להשתלות. לפנות בוקר יכולתי לדווח לאיריס בהתרגשות גדולה על כך שהלב, הכליות, הריאות ומאוחר יותר גם קרניות עיניו של עמי הושתלו בהצלחה".
תרומת האיברים של עמי הצילה את חייהם או שיפרה משמעותית את איכות חייהם של לא פחות מחמישה חולים. "זו הייתה נקודת אור ביום שחור. דמיינתי את אותם אנשים שעכשיו מחכים תקופה ארוכה לתורם שיציל את חייהם ופתאום מקבלים את הטלפון שקורא להם לעבור את ההשתלה ולא הפסקתי לדמוע", סיפרה איריס בהתרגשות. "לעמי אין ילדים, הוא לא יצר חיים, אבל הוא כן הציל את חייהם של הרבה אנשים ועזר להם להמשיך לחיות. מאוחר יותר כשישבנו בשבעה אמרתי שהגוף של עמי קבור אבל הנשמה שלו חיה. אבא שלו אמר שהלב של עמי ממשיך לפעום וכולנו הצטמררנו".
לפני מספר ימים איריס קבלה מכתב תודה מהחולה שלו הושתל הכבד של עמי. הנתרם, רופא משפחה ותיק, סיפר כמה סבל במשך 20 שנים וכיצד מצבו הלך והסתבך עד לכדי שימוש קבוע בתרופות רק על מנת לאפשר לו לתפקד באופן סביר. רגע לפני התדרדרות נוספת ובציפייה דרוכה להשתלה שלא ברור האם תגיע, הוא קיבל את הטלפון המיוחל וזכה לביצוע ההשתלה המוצלחת שאחריה הוא מרגיש שנולד מחדש. "בזכותכם ובזכותו אוכל להמשיך להיות בעל לאשתי, אב לילדיי וסב לנכדיי" הוא מסיים את מכתבו.
1+"עמי היה פעיל ונמרץ, לראות איך חייו נגדעים ברגע אחד זה קשה לעיכול ועלול לרוקן אותנו נפשית. האבל והכאב עדיין קיימים אבל הידיעה על כך שהאברים חיים ומצילים חיים מחזקת אותנו, מעצימה אותנו וממלאת אותנו באנרגיות מתחדשות", מסבירה איריס.
בשנה האחרונה 647 נתרמים זכו לקבלת השתלת איבר בישראל, ברשימת ההמתנה עדיין נמצאים 1,299 חולים שממתינים בכליון עינים לתרומה. "אנשים לפעמים אומרים לי שעשיתי מעשה אמיץ. אני לא רואה זאת כך. התרומה הזאת מיטיבה לא רק עם הנתרמים אלא גם עם משפחות התורמים", מסכמת איריס ומוסיפה בקשה אחרונה: "הייתי רוצה שהמורשת והמסר של עמי, החקוק על קברו, ימשיכו להדהד – בחייו ובמותו הציל חיים".
