accessibility-icon
share-icon
ארכיון | צילום: עיסאם רמאווי, פלאש 90
ארכיון | צילום: עיסאם רמאווי, פלאש 90

"אמא אני עדיין מפחד": המציאות הבלתי נתפסת של תושבי איו"ש

יצחק אבוחצירא

יצחק אבוחצירא

כד אייר ה'תשפב (25.05.22)

0

like

0

dislike

המציאות הקשה של תושביה היהודים של איו"ש ממשיכה להדרדר לתהומות חדשים מדי יום, ומקשה עליהם את החיים במלוא מובן המשמעות ● הסיפור של גלית גלבוע, אם לתשעה - ממחיש היטב את המציאות ההזויה מולה הם נאלצים להתמודד מידי יום


המציאות של תושביה היהודים של איו"ש פשוט בלתי נתפסת. ההתמודדות היום-יומית מול התפרעויות של ערבים באזור, זריקות האבנים, בקבוקי תבערה ולפעמים אפילו נשק חם – הפכה כבר לדבר שבשגרה. כך למשל אירוע חמור התרחש אתמול, כאשר גלית גלבוע, יוזמת קהילת "מחזירים את השמחה למשפחה" ואמא לתשעה נאלצה לחוות על לא עוול בכפה את אחד הרגעים הקשים ביותר בחייה.

כאשר גלית שבה עם בעלה אבי-עד וארבעה מילדיה משמחה משפחתית, היא נתקלה במארב של עשרות רעולי פנים. הם החלו לרוץ באמוק לעבר רכבה תוך שהם משליכים עליו בעוצמה בלוקים. אחד מהם ניפץ את החלון, נוסף לנזק שנגרם לפח. אך זו הייתה הבעיה הקטנה מבחינתה. בעוד הפורעים הערבים ממשיכים להשליך עליהם אבנים, אחד מהחברים שלהם גם חסם להם את הכביש, ככה"נ כדי לאפשר לשאר חבריו להתעמר במשפחה ואולי אפילו לבצע לינץ'.

maximize-image
images-count3+
גלית גלבוע. מתוך עמוד הפייסבוק שלה

במזל גדול הסיפור הזה נגמר בלי נפגעים בגוף, אך עם נזק לרכב ולא מעט נזק נפשי לה, לבעלה ולילדיה. "חוזרים משמחה משפחתית, פתאום אני קולטת עשרות רעולי-פנים עם כפיות על הראש רצים לעבר המכונית שלנו עם בלוקים בידם, לפתע נשמע בום חזק, הבלוק העצום פגע בחלון, אחד הילדים שישב שם מתחיל לבכות, במקביל רכב ערבי ניסה לחסום לנו את הכביש כדי שלא נוכל להמשיך בנסיעה ושנקבל את כל הבלוקים וכנראה תכנונים נוספים…" סיפרה גלית.

לדבריה, "זה היה נראה מרחק נגיעה מלינץ'. מיד נשכבתי על אבי-עד, החלון נופץ לרסיסים החלון וגם הפח ניזוקו מאחור ומהצדדים וחסדי שמיים שאנחנו ניצלנו, הדופק עדיין במהירות שיא… מנסה להסדיר נשימה, עוד לא מצליח לי, התחלנו למנות את הניסים ולשיר "מזמור לתודה", מס' דקות עוברות מהאירוע הקשה הזה שיכל להסתיים כל כך אחרת, אלף אלפי תודות על כל החסדים והניסים".

maximize-image
images-count3+
גם לשם זה יכול היה להגיע. רכב עולה באש, אילוסטרציה. שימוש לפי סעיף 27א

היא מספרת: "עברנו ליד קבר יוסף הצדיק שבדיוק הערב יש נסיעה עצומה לציון שלו – כי זה היסוד שביסוד… והתחלתי להתפלל שזכות יוסף הצדיק תגן בעדינו ושנזכה לשמירה גדולה ברוחניות ובגשמיות ושזכותו תעמוד לשמירה על העם המדהים שלנו וסיימתי עם כמה איחולים נוספים, שונים לכל אותם רוצחים מלאי שנאה, הילדים ענו אמן. ניסיתי לחזק אותם בגודל השמירה שחוינו ברגעים אלו, שירה אומרת לי שזה היה מפחיד ואני אומרת לה שהיא ממש צודקת.

"מגיעים הביתה וכל הקטנים מבקשים לישון אתנו, "אמא, אני עדיין מפחד, אפשר?" אני הולכת להקשיב להם ולחזק אותם, אח"כ נתפנה לטפל ולחזק את עצמינו ולקלוט מה עבר עלינו. נפתלי בנט מחכים שתרים ראש! שלא נעבור בשתיקה על הרמת ראש של הרישעה, שנוכל לנסע וללכת בביטחה בארץ שלנו!".

קורונה
maximize-image
images-count3+
צילום ארכיון: רויטרס

"אני פשוט בהלם. אני בחדרינו 4 יהלומים סביבי, אחד מהם עלי והמחשבות רצות, התמונות חוזרות שוב ושוב ואני פתאום נזכרת שלצד כל הערבים שרצו אלינו הערב עמדו כעשרה ערבים על המדרכה וצילמו… ואני חושבת לעצמי, רק עם ללא מוסר יכול לתעד את חברים שלהם מנסים לפגוע, לרצוח ובמקום לעצור אותם, לצלם, בלתי-נתפס. תודה על החיבוק הענקי, על כל ההודעות וההצעות, עוד לא הספקתי להשיב לכולכם, אבל דעו שריגשתם".

עקבו אחרינו גם ב-Google News