שלמה מאיר, תושב היישוב יצהר וחובש מסור ביהודה ושומרון, שיתף היום (שישי) במילים קורעות לב את עדותו המצמררת מפיגוע הירי הקשה שהתרחש הבוקר סמוך לחוות גלעד. בפיגוע נרצח בניהו מלט הי"ד, תושב החווה וחבר כיתת הכוננות, לאחר שקפץ בגבורה לסייע לקבוצת מטיילים ישראלים שהותקפה על ידי המון מחבלים. מאיר, שהוזעק לזירה הקשה, מצא את עצמו נלחם על חייו של חברו הטוב תוך כדי פינוי דרמטי תחת סכנה מיידית.
2+"דיווח על ירי באזור חוות גלעד. יוצא מיצהר עם הרכב שלי, בדרך מנסה להבין איפה האירוע", פתח מאיר את תיאורו והוסיף: "בצומת סלע חובר לפצוע ירי בכתף, בהכרה. חבישה ראשונית ומעמיסים על הטנ"צ שהגיע בינתיים. אני עולה על אמבולנס 3206 שהגיע למקום ואנחנו עולים לחבור לפצוע נוסף. חוצים את הכפר תל, ערבים מתחילים להתקהל, אני עם נשק דרוך, חוברים לפצוע אנוש".
רק במהלך הדרך הבינו כי מדובר בפעיל ההתיישבות המוכר בניהו מלט הי"ד, שלמה תיאר זאת: "מעמיסים עלינו, ומתחילים פינוי תוך כדי החייאה. תוך כדי פינוי מבינים מי הוא הפצוע, מעבירים דיווח. הכל קר, יעיל, בדעת ברורה. עושים את שלנו, ומבינים לאן זה הולך. חבירה לאט"ן, קביעה בשטח, זק"א. מנקה עם מגבון את הדם מהידיים, רגליים, פלאפון, בגדים, ונותן לזק"א. וזהו. חוזר הביתה".
2+שלמה קרא בכאב: "מותר לי לצרוח – אני רוצה נקמה!! לא רוצה לקבור את הדם שעל הידיים והבגדים, רוצה שיהיה לנגד עיני לתמיד!! רוצה ללכת לישון עם זה ולקום עם זה, עד שיבוא יום נקם ושילם".
בסיום דבריו הביע מאיר תסכול עמוק מהמציאות הביטחונית, תוך שהוא מזכיר את הנרצחים הנוספים שבהם טיפל: "אני רוצה לזכור אותך, אח יקר הרוג מלכות. להוסיף אותך לצדיקים אחרים שטיפלתי בהם, ואני שומר את המראה המזעזע שלהם עמוק בלב. נרצחים מחווארה, ומפונדוק, ומצומת ג'ית. כל הכפרים באזור, רוצחים ארורים ושפלים. שומר את המראה בפינה בלב, לא כי אני בטראומה, אלא כי אני רוצה. רוצה לזכור את הגופים המרוסקים. את הריח המזוויע של הדם".
"אני רוצה לבוא עם כל המטען הכבד הזה, אל עבר יום גדול של נקמה אמיתית. טהורה. שלימה. יום בו נזכה לראות במפלה של הנבלות הללו שאחראים לכל כך הרבה דמעות. לכל כך הרבה לבבות שבורים. אני יודע, בוא יבוא הגדול בימים. נזכה לראות בעינינו את נקמת הדם השפוך. נזכה בידינו לשפוך דמי מרצחים. אני מחכה ומתפלל על זה כל יום!".
