ברקע האמירות הבוטות של השר פריג', התייחסה נשיאת ביהמ"ש העליון השופטת אסתר חיות לגל הטענות והאשמות על ביהמ"ש בתקופה האחרונה. "גם כאשר מושמעת ביקורת, ניתן לצפות כי השיח יהיה ממלכתי ומכבד. אפשר לדבר על טעויות של בית המשפט, ועל הצורך בהגשת ערעור או בקשה לדיון נוסף. אפשר לדבר על כך שהמצב המשפטי בסוגיה כזו או אחרת מצריך שינוי או תיקון בחקיקה.
"אך לצערי, השיח הציבורי היום וההצעות השונות הנשמעות חדשות לבקרים, מתדרדרים למקומות שלא הכרנו, ואני מרשה לעצמי לומר כי מדובר במקומות מסוכנים ביותר".
"השיח הבשיל לכדי השתלחויות ברשות השופטת"
השופטת חיות הוסיפה: "בעת הנוכחית הגישה הממלכתית, הדיאלוג ולקיחת האחריות פינו את מקומם לשיח לעומתי שהולך ומקצין, אשר נבנה בתוך תיבת תהודה של הצהרות בלתי-מבוססות, ספקולציות ואינפורמציה ונתונים מגמתיים. אותו שיח אף הבשיל בתקופה האחרונה לכדי השתלחויות ברשות השופטת ובשופטיה, ולקריאות בוטות לפגוע בהם ולהחלישם באמצעים יצירתיים כאלו ואחרים.
1+"מדובר על חלומות להרוס מן היסוד את הקיים ולהחליפו במערכת מוחלשת שתהא עושת דברם של גורמים פוליטיים. כך למשל, מדובר על פוליטיזציה של תהליך בחירת השופטים על חשבון שיקולים ענייניים של יכולת מקצועית ומזג שיפוטי".
"לאן זה מוביל? למדינה שיהיו בה בתי משפט מטעם?"
"ואני שואלת: לאן כל זה מוביל? למדינה שיהיו בה בתי משפט "מטעם"? לרשות שופטת שלא תוכל ולא תרצה לעמוד באופן עצמאי ובלתי-תלוי אל מול הרשויות האחרות ולהגן על הפרט מפני השלטון?
"אם זו הכוונה – זהו נתיב מסוכן ביותר. הוא אינו מסוכן עבור הרשות השופטת, כי הרשות הזו שלנו אין לה זכות קיום בפני עצמה והיא לא מתקיימת עבור עצמה או עבור השופטים והעובדים שמרכיבים אותה. היא קיימת עבור הציבור, היא הדלת שעליה מתדפק הציבור מדי יום כדי לקבל סעד ולתקן עוולות שנגרמו לו. קיומה של רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה הוא, על כן, אחד מעמודי התמך ההכרחיים שעליהם מיוסד המשטר הדמוקרטי שלנו.
"השופטים לא ממנים את עצמם ואת חבריהם"
"ולא – בניגוד לתמונה שאוהבים גורמים כאלה ואחרים להציג, השופטים אינם ממנים את עצמם ואינם ממנים את חבריהם. מי שממנה את השופטים היא ועדה המונה תשעה חברים ובה נציגים של כל שלוש הרשויות ולצדם נציגים של לשכת עורכי הדין. מדובר בתהליך שגם אם אינו מושלם, הוא יסודי, מקיף, ומבוסס על שיקולים מקצועיים וענייניים.
1+"ולא – בניגוד לטענות כאלו ואחרות המועלות כלפי הרשות השופטת וכלפי שופטיה, אשר מתייגות את החלטותיהם פעם בקצה אחד של המפה הפוליטית ופעם בקצה האחר – תלוי בדובר – שופטי ישראל מחויבים לדין ועל פיו בלבד הם פוסקים.
"ולא – בניגוד לכותרות רעשניות אשר מעת לעת מוצאות את דרכן לתקשורת ואל הרשתות החברתיות, שופטי ישראל אינם מקלים בעונשם של מפגעים ואף לא בעונשם של עברייני נשק.
"ההיפך הוא הנכון: המדיניות העקבית, שאותה מוביל בנושא זה בית המשפט העליון בפסיקתו, ואשר מחייבת את הערכאות האחרות, היא מדיניות של החמרה בענישה ומתן ביטוי הולם לפוטנציאל ההרסני של עבירות אלה. אכן, בתוך מאות ואלפי פסקי דין הניתנים בתחום זה, יימצאו מטבע הדברים גם פסקי דין החורגים מהמדיניות שתיארתי, בין בשל נסיבות מיוחדות בתיק כזה או אחר ובין בשל טעות שאותה ניתן לתקן בערעור. אך הצגתם של מקרים אלה כאילו הם מייצגים את הכלל, חוטאת לאמת.
