אחד מהנושאים החמים ביותר, שצפוי לבעור אפילו יותר כשהוא יקבל חותמת של רלוונטיות, הוא עניין של ראש ממשלת המעבר. שר החוץ ורה"מ החליפי יאיר לפיד צפה תקריות מסובכות כבר בתחילת הדרך שלו בקואליציה הזו, והחליט לעגן את היותו ראש ממשלה בהמשך לכדי מציאות כמעט ודאית.
איך עשה זאת? הוא התנה עם ראש הממשלה בנט – במידה ומי מחברי מפלגתך או מחברי הימין בקואליציה הנוכחית יתרום להפלת הממשלה – אקבל את ראשות ממשלת המעבר באופן מיידי, גם אם לא הגיע זמני להיות רה"מ. בנט בתגובה החליט לאשר את ההתניה הזו, אך הוסיף התניה אחת משלו – לפיד יקבל את ראשות הממשלה רק במידה ושניים מגוש הימין בממשלה יפילו אותה.
1+לפיד הסכים לכך, מתוך מחשבה הגיונית סך הכל, משום שבתחילת הדרך נקודת ההנחה הייתה שאם כבר מישהו יפיל את הממשלה – אלו יהיו חבריה הימניים שלא יצליחו לשאת את העול הכבד של הקמת ממשלת שמאל-מרכז בתמיכתם.
1+חרף זאת, ייתכן שיאיר לפיד שוב פעם ייאלץ לוותר בצער רב על כס ראשות הממשלה. הוא לא האמין שזה יקרה לו – אבל כפי הנראה כס ראשות הממשלה ממשיך להתרחק ממנו. נזכיר – במידה והכנסת תפוזר בקולותיה של האופוזיציה, ראשות הממשלה תישאר אצל בנט מהסיבה הפשוטה שהיא נפלה בתמיכתם של חברת כנסת מהשמאל ואחת מהימין, ולא כפי שנדרש – שניים מהימין.
