המבצע בג'נין בשבוע שעבר, במסגרתו נהרג לוחם הימ"מ נועם רז ז"ל, מעורר שאלות רבות. בין השאר, מדוע קיים הצורך לשלוח לוחמים לפעולות מסוג זה – במקום לפעול בדרכים שמסכנות פחות את כוחותינו. כפי ששאל מנחם בקוש, חברו של נועם ז"ל, "יש לנו חיל אוויר, יש לנו ארטילריה – יש לנו את הכל! למה לוחמים שלנו צריכים לעמוד שעות רבות כל-כך תחת אש?".
השאלות רבות, תשובות אין. אך מה שבטוח – צה"ל לא פועל היום כצבא במלחמה מול אוכלוסיית אויב, אלא כמשטרה בפעולות כירורגיות מול אוכלוסיה שנתפסת כתמימה.
זה לא מקרי.
במאמר שפרסם לפני שנתיים אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, הוא הסביר את הפרדיגמה של צה"ל ביו"ש, בתקופה בה שימש כפרקליט הצבאי הראשי.
יש שתי גישות למלחמה בטרור. האחת היא הגישה של "אכיפת חוק", והשניה של "עימות מזוין", מסביר מנדלבליט. בתחילת האינתיפאדה השניה הבינו בצה"ל שצריך לשנות פרדיגמה. לדבר זה היו השלכות על נהלי פתיחה באש, חקירות מצ"ח ודוקטרינת הפעלת הכוח.
התפיסה הזו סייעה לצהל להחליף דיסקט ולהביס את הטרור – אבל בשנת 2011 שוב חל מפנה. אז מנדלבליט החליט כי מכיוון ש"הצטמצמה פעולת הלחימה בשטח באופן ניכר" – חוזרים לפרדיגמה של "אכיפה".
כאן נולדה הנורמה המוכרת כיום של פתיחה בחקירת מצ"ח על כל מקרה של פלסטיני הרוג, דבר המחלחל גם להוראות הפתיחה באש ולביצועים המבצעיים של הלוחמים.
צפו בכתבה מתוך 'הדו"ח של אראל'
במקביל, חלה עלייה ברגישות לשיקולים משפטיים בפעילות מבצעית. הדבר ניכר גם בפנקס השירות, המחולק לכל לוחם בצה"ל. בפנקס משנת 2008, המרכיב האזרחי בלחימה מוכר בקצרה בלבד, כיאה לפרדיגמה המלחמתית – ואילו בפנקס משנת 2013 כבר מופיע פירוט נרחב ביותר, כולל התייחסות לדיני המלחמה.
פקודות הצבא מבוססות על המשפט הבינלאומי, נאמר שם, והן מתייחסות ל"דיני לחימה" או "דיני העימות המזוין". מפורטים שם חובות לדאוג לשירותים לאוכלוסיה, לרווחתה ולצרכיה. פרדיגמת השיטור חוזרת, ובגדול.
גם בחוברות דוקטרינריות של מפקדת זרוע היבשה שהגיעו לידי עכשיו 14, ניכרת ההתייחסות הנרחבת למרכיב המשפטי בלחימה. בחוברת בת 250 עמודים מוקדשים קרוב ל50 מהם לטיפול בסוגיות משפטיות ותקשורתיות. אוכלוסיה אזרחית של האויב, ארגונים בינלאומיים, התקשורת ועוד.
פרק שלם עוסק בהיבטים אתיים וחוקיים של המלחמה, והוא כולל קורס קצר במשפטיזציה.
צה"ל, אם כן, פועל כיום ביהודה ושומרון כמשטרה שמנסה לאכוף שמירה על הסדר והחוק, ולא כצבא שפועל להילחם ולנצח את הטרור. עד שזה לא ישתנה, נמשיך לראות מבצעים של יחידות בוטיק, חקירות מצ"ח של לוחמים, רגישות מוגזמת ליחסי ציבור ובעיקר – הסלמה של הפעילות הטרוריסטית.
