המתיחות הבטחונית והכוננות המוגברת שקיימות היום בהר הבית ובישראל כולה סביב יום הנכבה, הביאו את הזמר יהורם גאון להתבטא בחריפות על המצב המדיני אליו הגענו, שמגיע לשיאו עם גל הטרור הרצחני הנוכחי. מה הוא חושב על שרי הממשלה? ומדוע בעיניו הממשלה פועלת על פי לוח השנה המוסלמי?
כך כתב:
"הייתי בטוח עוד מילדותי שאני חי כאן בארץ מולדתי, לפי הלוח היהודי, על החגים והמועדים שבו. אט אט מתחוור לי בצוֹק העיתים המציקים, שטעות בידִי, כי בארץ ישראל באילוצם של ה'שומרים על אל אקצא'. אנחנו לא חיים כבר לפי הלוח היהודי, גם לא לפי הלוח הגרגוריאני – אלא לפי הלוח המוסלמי. והראיה שבִּמהומות הרמדאן האחרונות התגולל לו במבוכה, נשכח ועצוב, גם איזה חג יהודי נשכח בשם 'פסח', סמל על כי יצאנו פעם מעבדות לחרות".
"ואיך הגעתי לָמסקנה החכמה הזאת? מתוך הניסיון כמובן, ובזכות הרדיו בו שמעתי שאישיות מאד בכירה בחיינו הכריזה כך: 'ברוך השם שעברנו בשלום את הרמדאן ובשקט יחסי' סוף ציטוט של הבכיר. היו אומנם הרוגים ופיגועים, שנועדו 'להציל את אל-אקצא' מן ה'כיבוש' היהודי – כיבוש בדמותו של אחד עם גדי קטן שהכריז שהוא עולה להר הבית וכבר בְשער הגיא עצרו אותו, אבל ברוך השם 'יצאנו יחסית מן החודש הזה בשלום', כמו שאמר השר".
"ידעתם שהחודש הזה רמדאן, 'נועד להתקרבות אל האל באמצעות פוסט חדששיכחת הָבלי העולם הזה?' ידעתם שבחודש הזה, על המוסלמי המאמין לעסוק כל היום בתפילה, בלימוד, בעיון, בתשובה, ובהתעמקות בדת האיסלאם, והצום שבו חייב המאמין המוסלמי נועד להרחיק אותו מן הגשמיות ולהעניק לו תחושות של יחד, של רחמים, של חסד ושל אהבת הזולת? כן, קראתם טוב. לכן ממש לא ברור איך קורה שדווקא בחג הזה אוספים במסגד הקדוש אבנים, מקלות ובקבוקי תבערה. איך בדיוק מתקרבים כך לָאל, מישהו מבין?".
"דמיינו שביום הכיפורים שלנו יֵצאו יהודים לשכם וג'נין עם סכינים להרוג ערבים. נשמע מטורף נכון? אז איך אצלם זה מובן? נחזור לשר שלנו שאמר 'יצאנו בשלום מן הרמדאן', כי יש לי הודעה בשבילו – שלא ישמח כל כך מהר, כי תמיד אחרי הרמדאן מגיע יום הנכבה, שזה היום בו נוצחו הערבים במלחמת השחרור, וזה ממש יום ראוי 'לשמור בו על אל-אקצא'. גם מזה נצטרך לצאת מדי שנה בשלום יחסי או מוחלט, תלוי במספר הנרצחים שיפלו בצידנו".
"עוד לא סיימנו, כי צריך להשתדל לצאת בשלום יחסי או מוחלט גם מיום ה'נכּסה' שזה הנגטיב השחור לָניצחון הגדול שלנו בששת הימים, וזה ממש יום 'לשמור בו על אל אקצא'. אחר כך נצטרך לצאת גם בשלום יחסי גם מ'עיד אל אדחא' שהוא חג הקורבן, ואין יום ראוי ממנו 'לשמור בו על אל אקצא'. הנה כי כן יש לנו הרבה חגים מוסלמים המנהלים לנו את לוח השנה, ושהלוואי ונצא מהם בשלום. את יום ירושלים אני לא מזכיר כי זה חג שלנו, ואני בטוח שלא נשמע אף שר מן הרשות הפלסטינית שיאמר 'עברנו בשלום את יום ירושלים' – כי לנו יש ביד רק דגלים בְיום החג הזה".
