היום (שלישי) פורסם דוח משרד מבקר המדינה בראשותו של מתניהו אנגלמן, דוח שעוסק בנושאים רבים, ביניהם הפיקוח על טוהר הבחירות לכנסת, אכיפת החוק בעבריינות ברשת, טיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים פליליים ועוד.
לפי הדוח, ישנם בנושאים השונים עלו ממצאים מדאיגים המעידים על טיפול לקוי של המוסדות והגורמים הרלוונטים. פעמים רבות דברים לא טופלו כראוי, לא ייושמו הנחיות והדבר הוביל ומוביל לפגיעה באזרחי ישראל.
המבקר נגד הפרקליטות: "מייצרת עוול לאזרחים"
בדוח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הוא התייחס בין היתר גם לפרקליטות המדינה ולמשטרת ישראל בכל הקשור לסגירת תיקים פליליים. בדוח צויין כי "עילות הסגירה העיקריות של תיק חקירה הן כי "נסיבות העניין אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין, חוסר ראיות או העדר אשמה".
6+המבקר האשים את הפרקליטות באי יישום ההנחיות של פרקליט המדינה לסגור יותר תיקים מהטעם של "העדר אשמה". לדבריו, "הפרקליטות לא מיישמת את הנחיית פרקליט המדינה לסגור יותר תיקים מהטעם של "העדר אשמה". הדבר מייצר עוול לאזרחים".
אזרחי ישראל חשופים לפשיעת סייבר
באשר לעבריינות במרחב המקוון טען אנגלמן כי "מדינת ישראל מותירה את אזרחיה חשופים לפשיעת סייבר. האזרחים לא נותנים אמון במערכת אכיפת החוק". בביקורת עלה כי על אף הגידול בשיעור של 150% בהיקף הפשיעה בתחום הכופרה בעולם שהוערך בשנת 2020 בכ-20 מיליארד דולר, והנזק הכלכלי הכבד שנגרם למשק הישראלי, המוערך כאמור במאות מיליוני ש"ח, לא נמצא כי המשטרה גיבשה תוכנית להתמודדות עם תופעת פשיעה ייחודית זו.
6+עוד נמצא כי כמחצית מבין הנפגעים מעבירות במרחב המקוון שדיווחו על כך למשטרה, טענו בסקר הלמ"ס לשנת 2019 כי לא היו מרוצים מטיפול המשטרה ו-84% מהם הביעו חוסר שביעות רצונם מגישתה. בשנת 2020 השיבו 51% מהמשתתפים בסקר הלמ"ס, כי אם ייפגעו מפשיעה ברשת ידווחו על כך לגורמים חוץ-משטרתיים או לא ידווחו על כך כלל.
לילדים במעונות אין את הביטחון הנדרש
מבקר המדינה אנגלמן קיבל רשמים שליליים בכל הנוגע למצב בגני הילדים: "עשו רפורמה ושכחו את הדבר החשוב ביותר – הילדים". מבקר המדינה בדק לעומק את הטיפול בפעוטות עד גיל 3, ומהדוח עלה כי יותר מחמישים אחוז עובדות במעונות המסובסדים עוזבות כבר בשנה הראשונה, ובגלל התחלופה לילדים אין את הביטחון הנדרש והם מקבלים טיפול פחות טוב.
6+עוד נמצא כי כמעט מחצית מהמטפלות היום אינן בעלות הכשרה מקצועית רשמית, ורק חמישה אחוז מהמטפלות האלה מקבלות אותה. לטענתו ייקח 20 שנה להדביק את הפער הזה. כמו כן נמצאו בשנה החולפת כאלף מעונות פרטיים שאף אחד לא ידע עליהם.
ממשרד החינוך נמסר: "דוח המבקר מתייחס לתקופה בה מעונות היום טרם הועברו אל אחריות משרד החינוך. כמו-כן, טענות המבקר מחזקות את המהלך ההיסטורי שהובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בהעברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר מעצים את התחום ומאפשר הסדרה וטיפול בלקונות הקיימות.
המעבר מאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה ועד גיל 18. רצף זה מותאם לצרכי הילד בכל שלבי החינוך, הגדילה וההתפתחות שלו. כמו כן, הוא מאפשר למשרד החינוך לקבוע סטנדרטים חינוכיים איכותיים, תוך בקרה ופיקוח שוטפים אחר פעילותם החינוכית.
לאור זאת, מאז העברתם של מעונות היום לאחריות משרד החינוך בינואר 2022 הוא מרחיב ומהעמיק את הפיקוח על המעונות, מגייס עשרות תקני פיקוח חדשים ומתחיל בתהליך של הכשרה מקיפה וכוללת של כל המטפלות במסגרות הללו. נוסף על זאת, המשרד יוצא לתהליך של בינוי מעונות חדשים, אשר ירחיב את היקף המשפחות המקבלות סבסוד. המטרה בסופו של דבר, להעביר את גיל לידה ועד 3 למערך חינוכי מוסדר בסבסוד מלא לכל המשפחות בישראל".
היערכות מערכת הבריאות להתקפות סייבר – לא מספקת
באשר לסייבר הרפואי אמר אנגלמן כי "המתקפה על בי"ח הלל יפה המחישה את החשיבות של הגנת סייבר במרכזים רפואיים. ההיערכות של מערכת הבריאות אינה מספקת".
כזכור, באמצע אוקטובר 2021, במהלך תקופת הביקורת, פרצו פצחנים למחשבים ושרתים במרכז הרפואי הלל יפה שבחדרה. התקיפה הובילה לשיבוש פעילות המרכז הרפואי, וגרמה להסטת חולים מהמרכז הרפואי למרכזים אחרים, למעבר לעבודה ידנית ולא ממוחשבת, למניעת גישה למידע הרפואי של המטופלים ועוד. "תקיפה זו מחדדת את החשיבות להיערכות" נכתב בדוח המבקר.
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה. המשרד קיבל את הדוח וילמד אותו. עובדות ועובדי המשרד ומנהליו הבכירים, שתפו פעולה באופן מלא ובפתיחות מירבית אך לצערנו חלק מהדברים שהועלו על ידי המשרד לא זכו להבנה והערותינו המקצועיות לא התקבלו.
"לצערנו דוח המבקר אינו משקף את העבודה הרבה והתהליך שמבוצע לאורך שנים רבות, ומקובל על הגורמים במערכת הבריאות ומחוצה לה, ומוערך מאד בארץ ובחו"ל. התהליך זכה להכרה בכתבי עת מדעיים מובילים וע"י גורמים אובייקטיבים בינלאומיים כגון ה-OECD.
"לאורך כל השנים מועצת הבריאות והנהלות משרדי הבריאות והאוצר שיבחו את עבודת הועדה ואת תוצאותיה ולראיה סל שירותי הבריאות של מדינת ישראל הינו מהרחבים והמתקדמים בעולם, תוך שהציבור בישראל זוכה לקבל תרופות וטכנולוגיות חדשניות ביותר עבור מגוון רחב של מחלות"
ריבוי הרגולציה ומיעוט האכיפה – מנוצלים להלבנת הון
אנגלמן כתב בדוח כי "הפעילות המוגברת בציינג'ים ובמטבעות קרטוגרפיים לצד ריבוי הרגולציה והרגולטורים ומיעוט אכיפה מנוצלים להלבנת הון". הוא ציין: "לצורך שמירה על איתנות משטר איסור הלבנת הון ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים, מומלץ כי הגופים השונים יבחנו ויפעלו לטיוב המשטר וייעולו וכן כי יינתן דגש מיוחד של כלל הגורמים הרלוונטיים ליצירת תנאים הולמים להתפתחות תחום המטבעות הדיגיטליים ותחומים פיננסיים חדשניים נוספים".
צפיפות גבוהה של תלמידים בכיתות הלימוד
באשר למוסדות החינוך כתב אנגלמן כי "קיימת צפיפות גבוהה של תלמידים בכיתות הלימוד. תכניות החומש לא נתנו מענה למחסור בכיתות הלימוד. המחסור עדיין קיים ואף החריף במידה ניכרת לפי נתוני סוף שנת 2020 ובפרט במגזר הלא יהודי".
6+מהדוח עולה כי בסיומה של שנת 2020 הפער בין המגזר היהודי לזה הלא-יהודי עדיין גבוה, כך שכיתות גן ובית הספר רבים שהוכר הצורך בהן – לא תוקצבו. עם זאת גם במגזר היהודי המספרים של כיתות כאלו שלא תוקצבו גבוהים.
בהשוואה בין לאומית קיימת צפיפות גבוהה של תלמידים בכיתות הלימוד בחלק גדול ממערכת החינוך. ממוצע התלמידים בכיתה במדינות ה-OECD עומד על 3.23 תלמידים בחטיבת הביניים, ואילו בישראל הוא 1.28 ,כ-21% גבוה יותר, נכון לשנת 2019.
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מודע למחסור בכיתות לימוד והוא עושה כל מאמץ לתת לסוגיה זו מענה, אך הדבר תלוי בשורה של גורמים נוספים שאינם תלויים במשרד החינוך, ובכלל זה, מגבלות תקציב, מחסור בקרקעות זמינות, קשיים בתהליכי תכנון ובנייה וקצבי בנייה נמוכים. המשרד ילמד את הדו"ח לעומק ויפעל ליישום ההערות הדורשות תיקון ולשימור ההישגים שצוינו לחיוב.
הלולים בישראל צפופים להחריד וסובלים מריבוי תחלואה
מבקר המדינה התייחס גם למחיר הביצים בישראל ולמצב הלולים: "מחיר הביצים בישראל לצרכן גבוה והלולים בישראל ישנים, צפופים להחריד וסובלים מריבוי תחלואה" כתב אנגלמן. בדוח ציין המבקר כי מספר הביצים הממוצע שמיוצרות בישראל מדי שנה עומד על 2.2 מיליארד ביצים.
94% מהמטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. מבקר המדינה בדק ומצא כי שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור המטילות המשוכנות בלולי כלובים במדינות האיחוד האירופי (48% כולן בלולים מועשרים) ומשיעורן בארצות הברית (70%). בנוסף, 76% מכלל המטילות משוכנות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה הוא כ-400 סמ"ר בלבד, ו-18% בלולי כלובים חדשים. זאת לעומת לולי כלובים מועשרים באירופה, שלגביהם התקן הוא 750 סמ"ר למטילה. מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור ומניעת מפגעים, בשיפור היעילות הכלכלית ורווחת העוף ובפיתוח יישובי הצפון.
הביצים הן מוצר יסוד הנתון בישראל לפיקוח מחירים, שאחת ממטרותיו היא להגן על הצרכן מפני עליות מחירים בלתי סבירות, מחיר הביצים בישראל לצרכן גבוה במידה ניכרת – 41%,ממחירן הממוצע במדינות ה -OECD ו-72% ממחירן בארצות הברית.
6+מבקר המדינה מצא כי באוגוסט 2021 לא היה רישיון עסק לכ-91% מהלולים בישראל. הדבר מעלה חשש כי מרבית ביצי המאכל מיוצרות בלולים שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של סניטריות ובטיחות ביולוגית באופן שגורם לפגיעה ביכולת למנוע התפשטות מחלות של עופות, ובכך לשמור על בריאות הציבור והמטילות ולמנוע מפגעים.
"מדינת ישראל מפקירה את עובדי הבניין בישראל"
באשר לבטיחות עובדים בענף הבנייה האשים אנגלמן בצורה ברורה: "מדינת ישראל מפקירה את עובדי הבניין בישראל". בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 נהרגו 32 עובדים בתאונות עבודה בענף הבנייה בישראל. היחס בין מספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה ל-100,000 איש, לעומת הממוצע של מדינות האיחוד האירופי עומד על 11 לעומת 5.
המבקר אנגלמן ציין כי על זרוע העבודה, ומינהל הבטיחות, המשטרה, רשם הקבלנים ומשרד האוצר לפעול לתיקון הליקויים ולבחון את ההמלצות שצוינו בדוח זה, כדי להגביר את הבטיחות בעבודה בענף הבנייה בישראל.
מדינת ישראל התעלמה מהמלצות הוועדות להגדיל את סל הבריאות
בנוגע לסל התרופות כתב: "ממשלת ישראל לא הגדילה את סל הבריאות בהתאם להמלצות ועדות שהקימה בנושא". המבקר גם ציין כי שלא בהתאם לנהלים הרלוונטיים בנוגע לעדכון סל הבריאות, ועדת הסל מקבלת את החלטותיה על בסיס הערכה מקצועית שאינה כוללת הערכה כלכלית, וזאת להבדיל מהמקובל במדינות מתקדמות בעולם. בשנים 2018-2020 הוגשה לוועדת הסל הערכה כלכלית אחת.
הפיקוח על טוהר הבחירות בכנסת ה-24
מבקר המדינה בדק ומצא כי בין הבחירות לכנסת ה -22 לבחירות לכנסת ה-24 גדלה פי שלושה ההוצאה הכוללת של ועדת הבחירות המרכזית בכל הקשור להפעלת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות, מ-17 מיליון ש"ח ל-51 מיליון ש"ח בבחירות לכנסת ה-22.
6+המטה המינהלי של הוועדה לא הציג לפני נשיאות הוועדה נתונים המבססים את הקביעה בדבר מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות, כגון ממצאי מיפוי קלפיות שבהן יש סיכון לפגיעה בטוהר הבחירות, ואת העלות הכוללת של מערך הפיקוח. במסמכי המטה בבחירות לכנסת ה-23 לא נכללה מלוא תשתית המידע שעשוי להיות רלוונטי לקביעת מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות.
אכיפת דיני התנועה? לא על ערביי יו"ש
75% מדוחות התנועה ביו"ש ניתנים לפלסטיניים. ועם זאת רשויות אכיפת החוק לא גובות הקנסות ולא עושות דבר למנוע כניסת החייבים לישראל, למרות החלטת ממשלה בעניין". בביקורת המעקב עלה כי עד דצמבר 2021 המנהא"ז לא נקט אמצעים נגד נהגים פלסטינים אשר לא שילמו את הקנסות ולא פעל למניעת כניסתם לישראל, וכי היקף הקנסות שלא נגבו בשנים 2014 – 2021 מוערך בכ -270 מיליון ש"ח.
