יום כדור הארץ הוא יום בינלאומי המצוין בכל שנה ב-22 באפריל ומטרתו להעלות מודעות לשמירה על איכות הסביבה והגנה על כדור הארץ. יום כדור הארץ הוכרז על ידי האו״ם ב-2009 בניסיון להשפיע על האדם ולהדגיש כי להתנהלותו היומיומית יש השפעה על איכות הסביבה בכדור הארץ, ובמיוחד על הגורל העתידי של החיים על כדור הארץ.
שינויי אקלים מתייחסים לשינויים ארוכי טווח בטמפרטורות ובדפוסי מזג האוויר. שינויים אלה יכולים להיגרם מתהליכים טבעיים, אבל למעשה מאז 1800, הפעילות האנושית הייתה הגורם העיקרי לשינויי האקלים, בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים כמו פחם, נפט וגז.
אז מהו משבר האקלים?
המדענים מסבירים שאקלים כדור הארץ הולך ומשתנה ולרעה. ומדובר באחד האסונות שאנו גורמים לעולמנו באמצעים שונים וכרגע, לא נראית מגמה של מנהיגי העולם שמצליחה לעצור את האסון העולמי הצפוי.
שינוי אקלים גלובלי זה מתבטא בעיקר בכך שכדור הארץ מתחמם. הערכת חלק מהחוקרים היא שעד שנת 2100 תעלה הטמפרטורה על פני כדור הארץ ועלולה אף להגיע ל-3.5 מעלות צלזיוס יותר משהיא היום.
4+במצב בו אנו נמצאים עכשיו, של משבר אקלים חמור ניתן לראות התרבות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורת, שיטפונות וגלי חמסין וחום. גם תהליך המידבור בעולם (הפיכת שטחים שלא היו קודם למדבריות) עלול לקבל תמריץ, בין השאר בשל פגיעה באיכות המים. תהליכים אלו לפי נתוני האו"ם משפיעים גם על החקלאות ופוגעים בה וכתוצאה מכך מחריף משבר הרעב במדינות מסוימות על אף שהעולם מייצר את אותה כמות מזון אשר יכולה להספיק לכולם.
בשל החום הקשה קרחונים רבים בעולם מופשרים, הליך שנמצא בעיצומו כבר בשנים האחרונות עם הפשרות קרחונים רבות באנטרקטיקה. למשל, קרחון בגודל של גוש דן שהתנתק ממדף הקרח אמרי במזרח אנטרקטיקה בשנת 2019 או התנתקותו של קרחון ששטחו 1270 קמ"ר אשר התנתק ממדף בראנט בשנת 2021.
הפשרת הקרחונים מביאה יחד איתה להכחדה של זנים רבים של בעלי חיים הרגילים לטמפרטורות הקרות וחיים באותם מקומות. כך למשל בשנים האחרונות החלו לשטוף את הרשת שלל תמונות של דובי קוטב הנראים צנומים (דבר אשר לא מאפיין אותם) כי הם לא מוצאים מה לאכול או ששכבת הקרח עליה הם נסמכים כדי לצוד מזון, הולכת ונמסה. מומחים מזהירים כי ללא שינוי בקצב פליטת גזי החממה הנוכחי עד שנת 2100 דובי הקוטב עלולים להיכחד.
4+הפשרת אותם קרחונים גורמת לעליית פני הים וקיימת הערכה שפני הים יעלו בכ-30 סנטימטרים, מה שעלול להציף ערי חוף רבות בעולם המוקפות מים כמו שטחים בהולנד או ונציה שיש שצופים שתיעלם כבר ב-100 שנים הקרובות. כך שהפגיעה של מהצפות תיפגע גם בחקלאות, גם בתיירות ובמקומות מגורים זמינים למחייה על כדור הארץ.
4+ומה עם האוקיינוסים?
העלייה בחומציות האוקיינוסים כמו גם התחממות המים הביאו לא מעט שוניות אלמוגים בעולם למשבר, שממנו ספק אם יש דרך חזרה. שוניות העולם מתפרקות ומלבינות. החל משוניות האלמוגים העצומות והמפורסמות מול חופי אוסטרליה וכמו גם, שוניות האלמוגים מול חופי פלורידה. יש הרואים בשוניות האלמוגים יערות הגשם של האוקיינוסים – הן מכסות רק כ- 0.1 מקרקעית האוקיינוסים אבל הן בית לרבע ממיני החי הימיים, ולפגיעה בהן והמתה שלהן יש השפעה מרחיקת לכת על האיזון הביולוגי באוקיינוסים כולם. שונית האלמוגים באילת אשר נשמרת ומשוקמת בצורה יוצאת דופן היא אוצר טבע נדיר שגם עליו צריך לשמור. אולם, גם היא נמצאת במצב קשה עקב סופה שהתרחשה לפני שנתיים וגרמה נזק רב, כך עלה מדוח שיצא בשנת 2021.
4+
4+כל זאת כמובן על קצה המזלג, יש עוד הרבה שריפות שצריך לכבות (לצערנו, תרתי משמע), אבל זה אפשרי, ניתן לשפר את המצב.
אז איך משפרים את המצב?
צורכים פחות חשמל, חוסכים איפה שיכולים, צורכים פחות – זה אפשרי וזה גם חוסך כסף, לא משאירים זבל בטבע גם אם הוא ממש קטן, מנסים למחזר מה שאפשר, לא קונים חד פעמי ומתעניינים יותר, קוראים יותר ומקשיבים יותר כדי שגם הדורות הבאים יוכלו להנות מהיופי של כדור הארץ.
