תמיד שאלתם את עצמכם על כשרות הבשרים לפני פסח? למה צריך שהבשר יהיה כשר לפסח? הרי בבשר עצמו אין חמץ או חשש לחמץ. ומה לגבי קפוא? האם יש שוני בין הבשרים? בנוסף, חמץ נאסר בהנאה, האם אכילת חמץ על ידי הבהמה נחשב כאיסור חמץ בבשר עצמו? האם יש שוני בין אכילתה קודם החג ולאחריו?
אם כן, ראשית יש לחלק בין בשר טרי לבשר קפוא. בבשר טרי, אין חשש שמא הכניסו לבשר עצמו חמץ או כל חומר אחר, אם שיש בו חשש חמץ ואם קיטניות למיניהם כגון חלבונים שונים של סויה וכדו'. כן מסביר הרב ירון אשכנזי ב'קו ההלכה הספרדי'.
"בשר או דגים שנקנו טריים מן השוק, אינם צריכים כשרות לפסח, משום שאין בהם שום תהליך ייצור. אמנם בשר קפוא או דגים קפואים חייבים כשרות לפסח". כתב הרב. הוא הסביר את הסיבה לכשרות פסח על בשרים קפואים וכתב: "כידוע שכל בשר קפוא מכיל 10% מים, אמנם המים ספוגים בו ואינם יוצאים ממנו בשעת ההפשרה אלא רק אחר הבישול, ולכן כאשר מבשלים גוש בשר קפוא בסיר, אחר הבישול הוא נהיה קטן יותר ממה שהיה בתחילה. כיצד המים נספגים בתוך הבשר? מזריקים בו חומר הנקרא "פוספטים", הפוספטים גורמים למים להיספג בתוך הבשר, ופעמים שמזריקים הרבה מאד מים עד אשר הערך התזונתי אינו לפי התקן, כי יש חוק שצריך רמה מסויימת של חלבונים, לכן מזריקים חלבון סויה או עמילן שיכול להיות חמץ. כנ"ל בשר טחון ובשר מעובד. כנ"ל נקניקיות שאין עליהם כשרות לפסח, יכולה להיות בהם תערובת עמילנים, כמו כן העטיפה של הנקניק מכילה לקטוז העשוי מקטניות שיכול להוות בעיה למי שאינו אוכל קטניות בפסח".
עוד הוסיף הרב ירון וכתב מה הדין אם כן לגבי דגים קפואים גם כן: "כמו כן, כל הדגים הקפואים צריכים הכשר לפסח ואפשר שהזריקו לתוכם עמילנים. וכן שימורי הדגים, יכול להיות מוזרקים בעמילן". היוצא מכך הוא כי כל הבשרים הקפואים צריכים כשרות בפסח מחשש לחמץ בעת ההזרקהץ ולאשכזנים עוד יותר יש לעיין היטב ולהבחין כי לא הוזרקו לבשר חומרים וחלבונים שונים העשויים מקיטניות.
אך מה לגבי הנאתה של בהמה מחמץ בעת החג? האם גם זה נחשב איסור חמץ? ומה לגבי אכילה קודם החג?
על כך כתב הרב אליעזר מלמד בספרו "פניני הלכה" כי בשר שאכל חמץ קודם הפסח, אין בכך איסור הנאה מחמץ במהלך הפסח, שהרי נהנה בעת שהיה הדבר מותר. עם זאת, יש להקפיד כי במהלך ניקוי הבשר לא יווצר מצב בו שעורה שהחמיצה בקיבת הבהמה תהיה באריזה ולכן יש לזורקם.
לגבי בהמה שאכלה חמץ במהלך החג, יש להבדיל לפי הרב מלמד בין בהמה בבעלות גוי לבין בהמה בבעלותו של יהודי. אם בהמתו של הגוי אכלה חמץ בפסח, נחלקו הפוסקים בדין ההנאה מהבשר ויש שנהגו להחמיר בדבר. לעומת זאת, כאשר מדובר בבהמת יהודי שנהנתה מחמץ במהלך החג, יש להחמיר ולא לקנותו בחג בפסח.
