בג'נין מדברים על "היסטוריה של מאבק" ולא עסוקים ב"גל פיגועים". את השטויות האלו הם משאירים לנו, הישראלים.
בנאום שנשא מושל ג'נין הפלסטיני, אכרם רג'וב, האיש שאחראי לכישלונה של הרשות הפלסטינית שהתיימרה להשליט חוק וסדר במחנה הפליטים, הוא אמר "השהידים" ובהם רעד חאזם, המחבל שביצע את הפיגוע בדיזנגוף ואחמד סעדי, איש הג'יהאד האסלאמי שחוסל בשבת ע"י צה"ל, "הם נכדיו של פרחאן סעדי".
בכך חשף רג'וב פתח, לא מבלי משים, לתככי הלכי הרוח ולאופיו של מחנה הפליטים.
דרך ארוכה עברה ג'נין ב-30 השנים האחרונות ובעיקר מאז האינתיפאדה הראשונה, אז הסתובבו בסמטאותיה חוליות "הפנתר השחור" של הפת"ח ו"הנשר האדום" של החזית העממית. אלו נעלמו מהנוף ואיתם המבוקשים ממשפחות כמיל ואבו אל רוב.
כבר באינתיפאדה השנייה הבין צה"ל שמשהו משתנה בג'נין. בעגלת "בייגלה" במרכז העיר היתה מונחת "רשימת המתנה" למחבלים מתאבדים "מתנדבים". מישהו סיפר שהרשימה מכילה 100 שמות…
כיום שולטים בג'נין אנשי חוליות "חללי אל אקצא'", בשיתוף פעולה מוחלט וחסר תקדים עם הג'יהאד האסלאמי והחמא"ס. לרשות הפלסטינית כבר אין נוכחות במחנה הפליטים ואפילו המושל רג'וב שמיהר להתחבק עם האבות של רעד חאזם ואחמד סעדי, שניהם קצינים בכירים במנגנוני הביטחון הפלסטינים, אפילו רג'וב הזה ספר עשרות צרורות מנשק קל על קירות בניין הממשל באחרונה.
נכון, לירי אחראיות חוליות הג'יהאד ו"חללי אל אקצא'".
מוזר ככל שיישמע אבל רג'וב קפיד בדבריו להזכיר את פרחאן סעדי דווקא בזמן שהרשות הפלסטינית מחזיקה ברשימה ובה למעלה מ 80 שמות של מבוקשים ובהם שיח' בסאם סעדי, בכיר הג'יהאד האסלאמי, צאצאו וממשיך דרכו של הסבר, פרחאן.
גם אביו של רעד חאזם, המחבל מדיזנגוף, אמר גם הוא להמונים שהגיעו אל ביתו "אנחנו נכדיו של פרחאן סעדי ואיננו מפחדים לא מהמוות ולא מהשהאדה".
3+פרחאן סעדי היה עוזרו הקרוב של שיח' עז א דין אל קסאם, שהגיע בסוף המאה ה 19 מסוריה לאזור העמקים וחיפה, מי שארגן כנופיות שלחמו בצרפתים, בבריטים וביהודים והיה מהראשונים שביססו את ה"אחים המוסלמים" באזור העמקים והגליל התחתון.
שיח' פרחאן ושיח' אל קסאם אינם ה"כוכבים הזוהרים" היחידים בשמי ג'נין.
דיא' חמארשה, מבצע הפיגוע בבני ברק, גם הוא חבר החוליות המעורבות באזור ג'נין, ללא שיוך ארגוני ברור, הוא תושב הכפר יעבד. חוליית הג'יהאד האסלאמי,ממשפחת גראדאת, שרצחה את יהודה דמנטמן, ז"ל "פיגוע חומש", מגיעה מהכפר סילת אל חרת'יה. גם חוליית עראבה הסמוכה, פעה מטעם הג'יהאד האסלאמי טרם שחוסלה לפני שבועיים. כולם חברים של כולם.
שיח' עז א דין אל קסאם נהרג בקרב ביעבד (נקבר בבית הקברות בנשר) ואילו בכפר סילת אל חרת'יה נולד בתחילת שנות ה 40, שיח' עבדאללה עזאם, מי שהיה ממייסדי "אל קאעדה", איש האחים המוסלמים שפעלו תחת פת"ח בירדן, והוביל את המוג'הידין להילחם ברוסיה באפגניסטן.
אלו הפכו להיות סמלי המאבק בג'נין והם האבות המייסדים. פרחאן סעדי הוא אפילו סבא רבא…
לתודעת המאבק וההתנגדות במחנה ג'נין תורם האירוע המכונן האחרון, במהלך מבצע "חומת מגן", במהלכו נהרגו עשרות מתושבי המחנה, בקרבות עם צה"ל. יש מי שבחר להפוך את הקרב לסרט תעודה ולהפיץ עלילות.
מחנה הפליטים ג'נין על למעלה מ 20,000 תושביו הוא המחנה השני בגודלו באזור, שני למחנה בלאטה שליד שכם שגם הוא מאותת כעת לרשות הפלסטינית ולישראל כאשר אנשיו תוקפים והורסים את קבר יוסף.
3+המחנה הפך בשנים האחרונות למבצר מבודד משטחי הרשות הפלסטינית, כמו המחוז כולו. ג׳נין היא האחרונה להרוויח מהסכמי אוסלו, שלא שינו את מצבה במאומה. ג'נין, כמו חברון היא "פריפריה פלסטינית", מקופחת ורחוקה מאוד ממוסדות השלטון ומהבירה רמאללה, ששואבת את מרבית המשאבים הפלסטינים ואת התרומות שזרמו מכל רחבי העולם.
ההשתייכות בג'נין היא בראש ובראשונה למחנה הפליטים והיא איננה נתונה למי מהארגונים השונים.
האירועים האחרונים בג'נין וכך גם דברים שאומרים לנו גורמים ביטחוניים בכירים ברשות הפלסטינית, מוכיחים כי העיר והמחנה שברו למעשה את החומות שבין ארגוני הטרור השונים ובג'נין אין סכסוכים פוליטיים, כמו אלו המוכרים מרמאללה ומהפת"ח ואפילו שלא כמו בעזה.
לעיתים יהיו אלו אנשי "החללים" שיסתייעו בפעילי "הגיהאד האסלאמי" ולעיתים הפוך מכך. מעידים על התופעה גם שלל "הכרוזים", ההספדים והודעות נטילת האחריות על אירועי הטרור מצד כל הארגונים הפעילים במחנה הפליטים, בו בזמן.
3+גם הבריחה מכלא גלבוע הוכיחה את הקשר בין "חללי אל אקצא'", שמנהיגם, זכריה זבידי היה בין הבורחים, כאשר הצטרף לחמשת חבריו אנשי הג'יהאד האסלאמי.
גורם פלסטיני, שבעצמו הזדרז לנחם את פתחי חאזם, אומר לנו "החקירות שניהלה הרשות העלו כי אין כל היררכיה ברורה שמתארת את ההשתייכות הארגונית ואת הפעילות תחת ההנהגות של ארגוני הטרור" והוסיף "הרשות אובדת עצות מול תופעת הזאבים הבודדים שמתעוררים מידי בוקר לפעולות טרור בישראל ולהתנגדות לנוכחותה של הרשות הפלסטינית באזור".
אחת התופעות המרתקות בג'נין, שמתאפיינת בכך שחלק גדול מאוכלוסייתה הם פליטים שעזבו את אזור העמקים והגליל התחתון, היא הצטרפות המשפחות הגדולות, "חמולות פליטים" כמו משפחות סעדי, אבו אל היג'א וטוואלבה לארגוני הטרור, על כל בניהן.
אבו מאזן לא ביקר בג'נין כבר כמעט עשור וכפי שהדברים נראים כעת, אין סיכוי שהביקור כלול בלוח הזמנים שלו אם זה מתוכן כבר לשנים הקרובות. לפני מספר חודשים הכריז אבו מאזן בקול תרועה רמה על מבצע להשלטת הסדר והביטחון במחנה הפליטים, כוחות רבים רוכזו סביב העיר והמחנה אבל המבצע הסתיים כעבור יומיים בלבד, לאחר שאנשי מנגנוני הביטחון הבינו "ג׳נין גדולה עלינו" והשאירו את העבודה המלוכלכת לסיירת גולני, לימ"מ, לאגוז ולשב"כ.
אין סיבה להתפלא על כישלונה של הרשות הפלסטינית. הרי בניהם של הקצינים הבכירים ביותר בג'נין הם ברשימת המבוקשים שהם מחזיקים בכיס החולצה, כמו "בוגי", "גלנט" ואחרים בשנות ה 90.
אביו של רעד חאזם, פתחי, הוא אלוף משנה בדימוס בביטחון הכללי הפלסטיני. בעבר היה פתחי מג"ד 4 וסמח"ט ג'נין. באינתיפאדה הראשונה היה פתחי מראשי המפקדה המאוחדת, שניהלה את ההתנגדות ולאחר שנעצר היה ממנהיגי האסירים.
אחד מבני המשפחה בעצמו היה חבר חוליות "הפנתר השחור" של הפת"ח בטרם חוסל על ידי צה"ל ואחיין אחר נהרג בקרבות עם צה"ל במלחמת לבנון הראשונה.
אביו של אחמד סעדי, פעיל הג'יהאד האסלאמי, נאצר סעדי, הוא קצין במנגנון המודיעין הצבאי הפלסטיני, מנגנון שבראשו עומד זכריה מצלח, המקורב מאוד לקולונל מג'ד פרג', ראש המודיעין הכללי הפלסטיני ומקורבו ויועצו של אבו מאזן.
העובדות כאן והאירועים האחרונים בעיר מעלים בקרב גורמים ברמאללה חשש כבד מכך שג'נין עלולה להיות השנייה "לשבור את המולדת" הפלסטינית ולהתנתק ממרכז השלטון, כשם שחמאס "שברה" אותה כאשר השתלטה על רצועת עזה.
