הפיגוע הרצחני בליל חמישי בדיזנגוף, שגבה חייהם של שלושה ישראלים, הציף מחדש את הסוגיה הבוערת של הרס בתי מחבלים. הרס בתים של מחבלים ומשפחותיהם נועד ליצור הרתעה, ולגרום למחבל הפוטנציאלי הבא לחשוב פעמיים אם לרצוח יהודי.
לא מדובר בסוגיה פוליטית: ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שר הביטחון גנץ, הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט וראש השב"כ בדימוס יורם כהן הביעו תמיכה בהריסת בתי מחבלים. אך כוונות לחוד, ומציאות לחוד, וגם כעת, 72 שעות אחרי הפיגוע בדיזנגוף – ביתו של המחבל עומד על תילו, ולא ברור מתי ייהרס, אם בכלל.
הסיבה, כמו תמיד בישראל, נעוצה במפקד העליון של הצבא, ושל המדינה כולה – בג"ץ. רבים משופטי העליון היו שמחים מאד לבטל את מדיניות הריסת בתי המחבלים. לפי מחקר מקיף שפורסם ב-2018 באוניברסיטת חיפה, פסיקותיהם של שופטי בג"ץ מהוות "מעין מרד שיפוטי", נגד הריסת בתי מחבלים. החוקרים מאוניברסיטת חיפה אבחנו כי לעתים השופטים מטילים מגבלות על הריסות בתים "ללא ביסוס עובדתי", והמשילו כל דיון בבג"ץ למשחק ברולטה, שתוצאותו תלויה בהרכב השופטים הנתון.
השופט לשעבר סלים ג'ובראן טען למשל כי "האפשרות הערטילאית" להצלת חיים, אינה מספיק חשובה לעומת הפגיעה ברכושה ובכבודה של משפחת המחבל שביתה ייהרס.
צפו בכתבה מתוך "הדו"ח של אראל"
ג'ובראן לא לבד: השופט דפנה ברק-ארז הודתה כי היא חשה "כבולה" שלא לפסוק כי הריסת בתים אינה חוקית; נשיאת העליון אסתר חיות קבעה כי הרס כל חלקי ביתו של אחד המחבלים מהפיגוע בשרונה "אינו מידתי".
בפיגוע בשרונה נרצחו כזכור ארבעה ישראלים. בית המשפט קבע שמשפחתו של אחד המחבלים תומכת טרור, אך זה לא הפריע לשופט פוגלמן להתחשב ב"סבל" של בני המשפחה, והורה להרוס את הקומה השלישית בלבד בביתה.
בצה"ל הפנימו את המסר, ולעתים מבקשים לצמצם את ההריסה או לבטלה כליל בנימוקים שערורייתיים: המחבל רצח יהודים בגלל "כישלון במבחן הבגרות", "ריב מול בני המשפחה" או "סכיזופרניה פרנואידית" – אפילו כשאם המחבל מתגאה ב"בנה הגיבור". העיקר לא להודות שהמניע אידאולוגי, ונובע משנאת יהודים.
השותף המרכזי של בג"ץ בסירוס ההרתעה הוא ארגון השמאל הקיצוני 'המוקד להגנת הפרט' – הממומן מכספי הקרן החדשה, ממשלת גרמניה ומשויות אירופיות נוספות. הארגון עותר באופן סדרתי לבית המשפט העליון כדי למנוע הריסת בתי מחבלים. בתי המשפט מקבלים פעמים רבות את העתירות של המוקד – וההשלכות חמורות: בשנים 2014-2018 הרס צה"ל, באופן מלא או חלקי, רק כ-30 אחוזים מהבתים שהיו 'מועמדים' להריסה. מספר הבתים שלא נהרסו יותר מכפול ממספר הבתים שכן.
לצד הפגיעה בהרתעה, שעלתה ותעלה גם בעתיד בחייהם של ישראלים רבים, שופטי בג"ץ רומסים את זכרם של חללי צה"ל וקורבנות הטרור, וגורמים להורים שכולים רבים לחוש, כי איבדו את יקירם בפעם השנייה.
