"הסנדק" נחשב לאחד מסרטי הפשע הטובים והמשפיעים של כל הזמנים, ומדורג באופן קבוע ברשימות כלליות של טובי הסרטים. הסרט נבחר למקום הראשון ברשימת 500 הסרטים הגדולים של כל הזמנים, לפי מגזין אמפייר. הוא הצליח קופתית ואיכותית, וזכה בשלושה פרסי אוסקר, בהם הסרט הטוב ביותר, והשחקן הטוב ביותר למרלון ברנדו. בנוסף, זכה הסרט גם בחמישה פרסי גלובוס הזהב. לסרט הופקו שני סרטי המשך – "הסנדק 2" (1974) ו"הסנדק 3" (1990), גם הם סרטים מצליחים שזכו במועמדויות ובזכיות רבות בפרסים ביניהם גם פרסי אוסקר.
הסרט מגולל את סיפורה של משפחת קורליאונה, אחת מהמשפחות השולטות במאפיה הסיציליאנית של ניו יורק בין השנים 1945 עד 1955. הסרט חושף את תמונת עולם הפשע של ניו יורק, הכוללת סחיטה, ניצול, קשרי המאפיה עם אנשי ממשל ומשטרה, הימורים וסמים. הסרט מתאר, בין היתר, את מאבקה של משפחת קורליאונה בארבע משפחות הפשע הניו יורקיות ובגורמים חדשים שעלו בעולם הפשע. קו העלילה המשמעותי בסרט הוא סיפורו של מייקל קורליאונה (אל פצ'ינו) החוזר לאמריקה ומלווה בתהליך שלו מבחור אידיאליסט שהיה בצבא והפר את מרותו של אביו לממשיכו של המורשת שלו.
הסרט השאיר חותם בכל התחומים. פסקול הסרט הוקלט והופץ ב-1972 על ידי חברת התקליטים פרמאונט הקלטות. הוא הולחן ובוצע כולו על ידי נינו רוטה, ונושא אופי סיציליאני עממי. הנעימות בסרט הפכו למוכרות בכל מקום והפכו למאפיין זיהוי ברור עם הסרט. בנוסף, ביטויים מהסרט שנאמרו על ידי הדמויות הפכו לאייקונים, כמו: "I'm gonna make him an offer he can't refuse" ("הצעה שלא תוכל לסרב לה") מהסרט הראשון, נמצאים בשימוש נרחב עד היום.
"הסנדק" גם המציא את ז'אנר הגנגסטרים כפי שאנו מכירים אותו היום. הוא לא היה הסרט הראשון שעסק בעולם הפשע המאורגן, אך עשה זאת בצורה מהפכנית יש לומר. הוא הציג את עולם הפשע מהעיניים של הפושעים ולא מעיניהם של אנשי החוק ובכך שינה במידה את הקולנוע האמריקאי והוביל לקראת היצירות הקולנועיות והטלוויזיוניות שהגיעו אחריו. "הסופרנוס" למשל, היא גלגול חכם של סרט הפולחן וכמו גם סדרת "הבורר" או "מלכות" הישראליות שאנו מכירים היום.
