יש משהו מאד ילדותי (ואלים) בציפייה של המערב שכל אומות העולם יתיישרו לפי ה״ערכים״ המערביים. המערב ניסח אותם, יצא למלחמות בגינם, ומנסה להפיצם בכל דרך אפשרית – מדינית, צבאית, תרבותית, תקשורתית, כלכלית וכו׳.
זכור לכולם הניסיון המגוחך של בוש (ואובאמה) להפוך את העולם הערבי לדמוקרטי. בדרך להגשמת החזון המערבי ארה״ב ריסקה אומות, משטרים ולאומים, צפצפה על חוקים בינלאומיים, יצרה אסונות הומניטריים מבעיתים, חיסלה מאות אלפים, והציבה חיילים כדי להנכיח ולקבע את תפיסתה ומדיניותה; אבל לנו זה לא הזיז. כי זה התאים לנו. איך זה נגמר במדינות ערב כולנו זוכרים. אפגניסטאן ננטשה מרגע שהאמריקאים הבינו שיחס העלות למול התועלת נוטה בבירור לרעתם. ועל הפארסה המבישה בעיראק מוטב לא להכביר מילים. עם יד על הלב – איזה מעשה נפשע יותר מבחינה היסטורית, זה של האמריקאים בעיראק או זה של הרוסים באוקראינה? לא ברור. אבל ברור שאיש לא הטיל סנקציות על אמריקה ואיש לא קרא להקאתה מחוץ למשפחת העמים. למה? אתם יודעים מצוין למה.
2+אז כיף לנו שאנחנו ״בצד הנכון״ של הדברים, אבל כפי שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים, כך ההווה נאנס על ידי בעלי העוצמה להתאים להיסטוריה אותה הם רוצים לכתוב.
פוטין לא יהפוך לדמוקרט, גם לא מחליפו. העם הרוסי קיבל דמוקרטיה לפני שלושים שנים ובחר בדרך אחרת. זו האמת ההיסטורית. והעובדה שהמערב מנסה לגייר בכח את כל העולם למערך אמונותיו וערכיו אינה שונה מהותית, ומעשית, מהדרך והגישה ואופן הפעילות של פוטין באוקראינה.
העובדה שמנסחי ההווה מנסים לספר סיפור שישרת אותם בעתיד, אינה מפתיעה. וממילא פוטין הוא באמת בריון אלים ומסוכן ואופורטוניסט. אבל לומר זאת על פוטין ולהתעלם לחלוטין מהאלימות והברבריות והנפשעות של הדרך בה נהגו האמריקאים בעולם לאחר 9/11 זו צביעות אינטלקטואלית ומוסרית והיסטורית.
2+ואגב: העובדה שהצבת מראה מול האלימות האמריקאית נתפשת ככפירה ב״ערכי המערב״ מלמדת לא מעט על אותם ״ערכים״.
העולם הוא מקום אלים. לאומות ולמדינות יש אינטרסים. אלה החזקות – משתמשות בכוחן כדי לשרת את צרכיהן. אלה החלשות נאכלות ונטרפות ונשדדות מכל נכסיהן – בין אלה גם כבודן העצמי והלאומי – זו דרכה של האנושות מימים ימימה; אין בכך חדש.
הדרך בה אנו נתבעים (תוך הפעלת אלימות חברתית ותקשורתית) לראות את המציאות היא חד ממדית ושטוחה וטובלת בזיוף ושקר. אבל זיוף ושקר גם הם דרכו של עולם מימים ימימה. רק שעם הזמן הצביעות מאבדת סבלנות כלפי חירות המחשבה וכופה עלינו, בכח בלתי מידתי, לאמץ אותה כאמת היחידה, או להיגרס עד דק.
אין לי מושג כיצד תסתיים המלחמה הזאת. אבל דבר אחד ברור: המערב יקבל את סטירת הלחי ההיסטורית שלו, ברגע שגורמי כח משמעותיים יתלכדו נגדו. הסינים כבר מחממים מנועים. וכשהם יאבדו סבלנות לצביעות המערב, נגלה את המערב בתפארתו השנייה: רפיסות, התבטלות וניסוח מחודש של המושגים ״צדק״ ו״הצד הנכון של ההיסטוריה״. המושגים האלה הם כתב פלסתר. ניתן להזיזם ולעדכנם לפי צורכי השעה. אמת מוצקה אין מאחוריהם. צריך פשוט להציץ בהיסטוריה.
כולנו כלים שמוזזים באופן ציני ומחושב על לוח המשחק של גורמים רבי עוצמה. והתמימות הטהרנית בה הציבור מאמץ נרטיבים גסים וחד צדדיים היא אחד מהסימנים לחורבן המערב ולטמטום ולשטחיות של ההמון הילדותי.
פוטין יסתלק לבסוף. עכשיו או אחר כך. אבל צריך להיות ישר ולהודות שאנחנו תקועים עם מנהיגים ומנהלי תודעה היסטורית, שאין להם כל כבוד לאמת ולעובדות. עבורם המציאות והתודעה הן כלי עבודה ותו לא. ואנחנו מגלמים את הטמבלים ש״נאבקים״ בכל ליבנו על ״חירותה״ של אוקראינה, מדינה שאיש על כדור הארץ לא ידע לומר עליה מילה אחת חכמה לפני שבועיים. זה לא משהו חדש. זו דרכו של העולם בו אנו חיים. אין דבר קל יותר לנהל מאשר את תודעתו של האינדבידואל בהיותו חלק מתוך עדר נוער.
2+ובעולם כזה אין פלא שהטיפשות היא מלכה. הטהרנות היא קיסרית. והממלכה היא צביעות. ולא, הזדהות אבסולוטית עם אוקראינה אין פירושה להיות ״בצד הנכון של ההיסטוריה״. הזדהות אבסולוטית עם אוקראינה פירושה הודאה: אני שייך לקבוצת המערב ולעזאזל עם כל היתר.
