מתחת לפני השטח של הלסינקי, עיר הבירה של פינלנד, נחצבו בסלע מקלטים רבים, ביניהם 48 מתקנים גדולים, שענק שבהם הוא "מריהאקה". המקלט, שנבנה בשנת 2003, משתרע על פני 71,000 מטרים מעוקבים ויכול לאכלס כ-6,000 איש.
ที่มา: https://t.co/AlD2hibeSU#ฟินแลนด์ #เฮลซิงกิ #หลุมหลบภัย #เมืองใต้ดิน #เตรียมพร้อม
— ธีติพงศ์ เอี่ยมละออ (@WzGTO2022) July 19, 2026
בימי שגרה, המקום משמש כמרכז ספורט ופנאי הכולל חדר כושר ומגרשי משחקים, אך בעת חירום הוא מיועד להסבה תוך 72 שעות למקלט מצויד עם מיטות, מים ושירותים. לפי חוק פיני משנת 1954, כל בניין ששטחו עולה על 1,200 מ"ר מחויב בהקמת מקלט תת-קרקעי.
בסך הכל, קיימים ברחבי פינלנד כ-50,500 מקלטים שנבנו לאורך השנים, מורשת של ימי מלחמת העולם השנייה והמלחמה מול ברית המועצות. חלק מהמקלטים הגדולים במדינה כוללים בריכות שחייה אולימפיות, מסלולי קארטינג, סאונות ואף חללי חזרות ללהקות רוק.
ניהול משברים מתחת לאדמה
החיים במקלט בחירום מתוכננים בשיטת ה"צוללת": בכל רגע נתון, שליש מהשוהים ישנים, שליש עוסקים בפעילות ושליש אחראים על תחזוקה וניקיון. ג'וקה-פקה שרודרס ממחלקת ההצלה של הלסינקי ציין כי הטיפול בפסולת אנושית הוא אחד האתגרים הלוגיסטיים הגדולים בניהול אלפי אנשים בתוך חלל סגור.
חשוב לציין כי המקלטים אינם מספקים מזון, ועל כל אזרח פיני חלה החובה להחזיק "ערכת הישרדות" אישית ל-72 שעות עם מזון ותרופות, אותה עליו להביא עמו בעת כניסה למקלט. שרודרס אף הבהיר כי במקרה של מצב קיצון, ייתכן שייאלצו לסגור את דלתות הפלדה הכבדות של המקלטים מוקדם מהצפוי כדי להגן על השוהים בפנים, מה שעלול להשאיר אנשים בחוץ.
1+פינלנד כמרכז ידע עולמי
המוניטין של פינלנד כ"מדינת פרפרים" הפך למוקד עניין עולמי. פוליטיקאים ומשלחות ממדינות כמו אוקראינה ופולין ביקרו במתקנים הפיניים כדי ללמוד על טכנולוגיות מיגון.
חברות פיניות הפועלות בתחום, כגון "Temet" ו-"Verona Shelters Group", מדווחות על עלייה משמעותית בביקוש מצד מדינות אירופה והמזרח התיכון, כולל עסקאות ופרויקטים מתוכננים באיחוד האמירויות. בזמן שפולין הקצתה כ-1.59 מיליארד דולר לשיקום מערך המקלטים הלאומי שלה, גם באוקראינה נדרשים למצוא איזון בין החמרה בתקני הבנייה לבין שמירה על כדאיות פרויקטים של יזמים פרטיים.
