מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) הדוח השנתי בעניין התנהלות מערכות הביטחון במדינת ישראל. הדוח עוסק בשלל נושאים העוסקים בעיקר בהתנהלות הצבא ובהתנהלות משרד הביטחון, וגם בנושאים הקשורים להתנהלות משרדי ממשלה ומוסדות שלטון.
"המלחמה באוקראינה צריכה להדליק נורת אזהרה בדבר מוכנות ישראל למלחמות. מלחמות אינן נחלת העבר. תיקון הליקויים ויישום ההמלצות בדוחות שמפורסמים היום יסייעו במוכנות של ישראל מול תוקפנות אפשרית כלפינו" כתב אנגלמן בראשית הדוח.
צפו בכתבה מתוך המהדורה המרכזית
פערים בנושא איום הרחפנים והטיסנים
בין היתר נטען כי ישנן פערים הפוגעים ביכולת המערכת לדמות סביבה מבצעית כנדרש, ובעקבות כך ישנה פגיעה ביעילות התרגול והשיפור המבצעי שניתן להשיג. כמו כן, קיימים פערים בנושא איום רחפנים וטיסנים מצידם של אגף התכנון בצה"ל ורשות החירום הממשלתית שטרם השלימו את גיבוש האיום בעורף.
מרבית נכי צה"ל אינם שבעי רצון מהתנהלות הוועדה הרפואית
אנגלמן נגע גם בעניין הטיפול בנכי צה"ל. מסקר שביצע המשרד בביקורת הקודמת עלה כי נכי צה"ל אינם שבעי רצון מהתהליך המתקיים בוועדה הרפואית וכי הם חשים תחושות וחוויות מטרידות, כגון – חוסר אכפתיות וכבוד, זלזול, בדיקות כואבות, חוסר סבלנות ורגישות, אמירות מזלזלות, חוסר הבקיאות של רופאי הוועדה ועוד.
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: על פי ממצאי הסקר שבוצע בביקורת המעקב, 73% מהפונים לווע"ר (מחוזיות ועליונות) באגף השיקום אינם מרוצים מאופן תפקודן של הוועדות. הסיבות העיקריות שצוינו בסקר הן יחס לא טוב, חוסר אכפתיות, השפלה וחוסר אמון בפונים.
מבקר המדינה אנגלמן המליץ שאגף השיקום יבצע בדק בית משמעותי בכל הנוגע ליחסם של רופאי הווע"ר כלפי הזכאים, לבקיאותם בתיק הרפואי המונח לפניהם ולנכונותם לאפשר לנכים להציג את ענייניהם בוועדה באופן מלא. עוד הומלץ כי אגף השיקום יבחן את הפערים בין שביעות הרצון של בעלי נכות נפשית לזו של בעלי נכות פיזית מהטיפול בהם.
באפריל 2021 החל משהב"ט לעסוק ברפורמת "נפש אחת". המבקר אנגלמן ממליץ כי לאחר גיבושה הסופי ש ל הרפורמה "נפש אחת", יבחן משרד הביטחון את השפעותיה על תהליכי העבודה באגף, על המשימות הנדרשות לביצוע ועל היקפי הפעילות והעומסים, ואת הצורך בעדכון תקן כוח האדם באגף השיקום, לרבות את התקן של הרופאים המחוזיים.
גיוס מקורות במצ"ח – בניגוד להמלצות
בעניין מערך המודיעין במצ"ח, אנגלמן טוען כי הנחיה חדשה של מצ"ח פועלת בניגוד להמלצת צוות בדיקת גיוס מקורות, לפיה יש לבצע שתי פגישות לפחות קודם גיוס המקור. ההנחיה החדשה במחלקה מאפשרת לגייס מקור כבר לאחר פגישה אחת, במידה ונחקר בעבר כחשוד במצ"ח או במשטרת ישראל, וזאת ללא קשר עם תוצאות החקירה או עם חומרת העבירה שנחשד בה. גם חייל שאי פעם נחשד מכוח ידיעה מודיעינית – בין אם חשד זה אומת ובין אם לא – מותר לגייסו כמקור למצ"ח במסגרת פגישה אחת.
אנגלמן כתב כי ממצאי הדוח מעידים שמצ"ח פעלה לתיקון רבים מהליקויים אשר עלו בדוח הקודם. עם זאת, מבקר המדינה אנגלמן ממליץ כי מפקד מצ"ח ימשיך לפעול לשכלולם של מנגנוני חניכה ובקרה בכל הנוגע לתחום הרגיש של גיוס מקורות. בכמה תחומים שלהם אחראים גורמים בצה"ל מחוץ למצ"ח והקשורים בעיקר למשאבי מצ"ח לא ניתן מענה לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם. ובעיקר – לא נעשתה עבודת מטה לבחינת יכולתה של מצ"ח לעמוד בייעודה ובמשימותיה באופן מיטבי.
ליקויים בתחום החומ"ס: "יש לתקן את הליקויים בהקדם"
ליקוי נוסף שהעלה מבקר המדינה נוגע לחוסר הנתונים המלאים אודות כשירות הגדודים במתאר של הצלה באירוע חומרים מסוכנים לפי כל מרכיבי הכשירות של מתאר זה, הנדרשים כדי לקבוע את היקף האימון והתרגול של הכוחות לשם שמירה על כשירותם המבצעית.
אנגלמן ציין כי ברחבי מדינת ישראל ממוקמים אלפי מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים, חלקם בסמוך לריכוזי אוכלוסייה צפופים. מתקנים אלה נמצאים תחת איומים ביטחוניים שהמדינה מתמודדת איתם. אירוע חומ"ס הוא אירוע כגון דליפה, דליקה, שפך או פיזור של חומ"ס שלא תוכננו להתבצע בתהליך הייצור או העיבוד הרגילים. אירוע חומ"ס עלול להתרחש בין היתר עקב לחימה, והוא מהווה סיכון לחיי אדם ולבריאות האוכלוסייה שבסביבתו.
כמו כן עלול לגרום אירוע כזה להרס מבנים ותשתיות לאומיות חיוניות ולנזקים סביבתיים, ובהם זיהום אוויר, שטחי מגורים, חקלאות ומים. אירוע חומ"ס גם עלול לגרום לפגיעה ברציפות התפקודית במשק, למשל בפינוי אוכלוסייה ובעבודה של מפעלים חיוניים ולהביא לחסימת צירי תנועה מרכזיים. על כל אלה יש להוסיף נזקים כלכליים רבים העלולים להיגרם עקב אירוע חומ"ס.
מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי יש חשיבות בתיקון הליקויים בהקדם וביישום ההמלצות שפורטו בדוח, כדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכונים הנשקפים מאירועי חומ"ס שנגרמים מפגיעה מלחמתית, ואת נזקיהם של אירועים כאלה. על כלל הגופים הנוגעים בדבר לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה כל אחד בתחומו, ועל המשרד להג"ס, כמנחה המקצועי הלאומי בנושא החומ"ס, לעקוב אחר הטיפול בכלל הליקויים שעלו בדוח זה.
ליקוים בתכניות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון
בנושא תכניות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון ציין אנגלמן כי משרד הביטחון לא ביצע עבודות מטה כדי לבחון את המשמעויות של יישום המלצת המשרד כי יבחן עם צה"ל דרכים שיאפשרו ראייה מערכתית של כלל הפעילויות בתחום; ודחה את ההמלצה מאותם הנימוקים שציין בעת ביצוע הביקורת הקודמת.
נטען כי המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) לא ריכז ולא הציג למנכ"ל משהב"ט ולרמטכ"ל נתונים לגבי תוכניות המחקר והפיתוח בכלל גופי צה"ל ומשהב"ט ולגבי תוכניות המו"פ העצמי בתעשיות הביטחוניות ופעל לביטול ההוראה בנושא "תוכנית הפיתוח הביטחוני הכוללת".
אנגלמן כתב בדו"ח כי "המחקר והפיתוח הביטחוני של מדינת ישראל הוא מרכיב משמעותי בבניית עוצמתה הצבאית ובחיזוק ביטחונה. תחום זה כולל מגוון של פעילויות ממחקר בסיסי ועד לשלב של קדם-פיתוח וכן פיתוח מלא עד להשגת אמצעי לחימה או אמצעי עזר ללחימה. לצורך כך, הועמד לרשות מפא"ת תקציב שנתי ייעודי מתוך מסגרת התקציב של צה"ל, המשמש בעיקר לפעילות המו"פ".
המבקר אנגלמן ממליץ, בין היתר, כי משהב"ט ישלים עבודת מטה לבחינת נושא תוכנית הפיתוח הביטחוני הכוללת על מנת לפעול לריכוז הנתונים לשם הצגתה. זאת בכדי לתרום למיצוי המשאבים המושקעים בתחום זה ולמקסום הישגיו וכן לבקרת -העל של הנהלת משהב"ט והמטכ"ל. במסגרת עבודת המטה מומלץ לבחון מיהו הגורם עליו יוטל ריכוז הנתונים, ובפרט כאשר ההוראה הנוגעת לאחריות מפא"ת בנושא זה בוטלה.
עוד ממליץ המבקר כי משהב"ט וצה"ל יבחנו את גודל תקציב המו"פ המרכזי המיטבי על פי מטרותיו וייעודו ובהתחשב בצורכי צה"ל, בסדרי העדיפויות שלו בבניין הכוח, במגבלת המשאבים שיש ביכולתו להקצות לקידום פרויקטי פיתוח והצטיידות, בהיקף הכספי של כלל נדבכי המו"פ הביטחוני ומאפייניהם, לרבות שיתופי הפעולה של מפא"ת בתוכניות המו"פ שהוא מקדם בארץ ובחו"ל, ובפעילות של התעשיות הביטחוניות במסגרת המו"פ העצמי שלהן.
מיקורי חוץ בצה"ל: "על מערכת הביטחון וצה"ל לפעול יחד"
מיקור חוץ משמש לצה"ל כלי לביצוע מדיניות שמקטינה את מידת מעורבותו בניהול הפעילות הכלכלית, כדי להגביר את יעילות פעילותו, ואין הוא מיועד לליבת עיסוקיו. מראשית שנות התשעים של המאה העשרים בוחן צה"ל את האפשרויות להתייעל מהבחינה הכלכלית, בין היתר על ידי ביצוע מיקורי חוץ. מבקר המדינה בדק תהליכים הנוגעים לביצוע מיקורי חוץ של פעילויות מסוימות בצה"ל. הביקורת נעשתה במשהב"ט ובצה"ל.
נוכח החשיבות שבביצוע התייעלות בצה"ל בכלל ובאמצעות מיקורי חוץ בפרט, וכדי לייעל את תהליכי הייזום, הבחינה והליווי של מיקורי החוץ במעהב"ט, מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי על משהב"ט וצה"ל לפעול יחדיו לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, ובכלל זה לגבש מסגרת נורמטיבית שלמה ומתואמת לפעילות זו, ולחזק ולייעל את מנגנוני הבקרה על יישומה. לכך אף נודע משנה תוקף בעת התייעלות כלכלית אשר צפויה ללוות את מעהב"ט בשנים הקרובות.
פערים בתכנית הרב-שנתית בצה"ל בין השנים 2016-2020
נושא חשוב נוסף נוגע לתכנית העבודה "תר"ש גדעון" (תכנית רב שנתית בצה"ל). תר"ש גדעון היא התוכנית הרב-שנתית של צה"ל לשנים 2016 עד 2020. בפקודת העבודה לתר"ש גדעון נקבע כי מוכנות צה"ל להגנה על המדינה ולניצחון במלחמה היא יעד מרכזי שיעמוד בראש סדר העדיפויות שלו. באפריל 2016 אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) את תר"ש גדעון. המקורות התקציביים לתר"ש זו נקבעו על בסיס הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון שעליו חתמו בנובמבר 2015 שר האוצר ושר הביטחון ("הסכם כחלון-יעלון") ועל בסיס הסכם הסיוע הביטחוני בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל.
אנגלמן טוען כי בתחומים מסוימים של חלפים ושל תחמושת נמצאו פערים בין רמות המלאי בסוף שנת 2020 ובין היעדים שנקבעו. לדבריו, שרי הביטחון לא דיווחו לקבינט המדיני-ביטחוני על יישום תר"ש גדעון בכל אחת משנותיה, למעט בשנת 2018 – כשלוש שנים מאז החלה התר"ש. זאת, שלא בהתאם להחלטת הקבינט שהטילה על שר הביטחון לדווח לו אחת לשנה על יישום התר"ש.
עוד נמצא כי הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי אשר נכנס לתפקידו בשנת 2019 הנחה כי תר"ש גדעון תסתיים בשנת 2019 וכי תר"ש תנופה תחל בשנת 2020. נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת הקבינט המדיני-ביטחוני טרם אישר את תר"ש תנופה, ולא סוכם על מתווה תקציבי רב-שנתי לתנופה.
מתוך הבנת התועלות הכלכליות, הביטחוניות והמשקיות של מתווה תקציבי רב -שנתי והשפעתו על היכולת להוציא לפועל תוכניות עבודה רב-שנתיות מחד גיסא, ועל מרחב הגמישות העתידי של מערכת הביטחון מאידך גיסא, ממליץ המבקר אנגלמן כי משרד הביטחון ומשרד האוצר יסכמו על מתווה תקציבי רב-שנתי אשר ישמש מסגרת תקציבית לתר"ש. עוד ממליץ המבקר כי צה"ל יפיק לקחים ויפעל להשלמת פערי מלאי בתחומים מסוימים של חלפים ושל תחמושת בהתאם ליעדיו.
