מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) הדוח השנתי בעניין התנהלות מערכות הביטחון במדינת ישראל. הדוח עוסק בשלל נושאים העוסקים בעיקר בהתנהלות הצבא ובהתנהלות משרד הביטחון, וגם בנושאים הקשורים להתנהלות משרדי ממשלה ומוסדות שלטון. בצה"ל ובמשרד הבטחון השיבו לממצאי הדוח.
משרד הביטחון: "נערכים לגיוס רופאים נוספים"
ממשרד הביטחון נמסר: "שיפור הטיפול והשירות לנכי צה"ל עומדים במרכזה של רפורמת "נפש אחת", שמוביל משרד הביטחון. הרפורמה כוללת מהפכה של ממש בקיצור הליך ההכרה, שיפור השירות בועדות הרפואיות, סל הטיפולים לנפגעי פוסט טראומה ובני משפחותיהם, צמצום בירוקרטיה בעשרות תחומים והעברה של פעולות למרשתת, גיוס עשרות עובדי רווחה ושיקום ועוד.
במקביל פועל משרד הביטחון לשיפור השירות בועדות הרפואיות, להוצאת חלק מהועדות לבתי החולים ושם דגש מיוחד על הכשרות וסדנאות לרופאי הועדות. משרד הביטחון נערך בימים אלה לגיוס רופאים נוספים לאגף השיקום ופועל מול משרד האוצר למתן תנאי שכר אטרקטיביים, שיאפשרו גיוס של רופאים איכותיים ברוח "נפש אחת", שיפור שירות וקיצור זמני המתנה לטיפול רפואי. המשרד גם מקיים הידברות עם נציגי המלווים לנכי צה"ל בניסיון להגיע להסכמות שיאפשרו פרסום מכרז חדש, שישפר את השירות לנכי צה"ל ואת תנאי ההעסקה של המלווים בחברות הסיעוד".
6+באשר לניהול תוכניות המו"פ במערכת הביטחון: "תקציב המחקר והפיתוח של מערכת הביטחון הינו בסיס לעליונות הטכנולוגית והיתרון האיכותי של מדינת ישראל בעיקר בתחומי הביטחון, ומהווה מנוע צמיחה ברמה הלאומית. פעילות המו"פ המרכזי מובלת ע"י מפא"ת, כמרכז טכנולוגי לאומי, בתיאום עם צה"ל וגורמים נוספים במערכת הביטחון וכוללת ביצוע מגה פרויקטים, המניבים תרומה משמעותית לביטחון המדינה ולמשק באופן רחב, מגוון פעילויות בעלות מאפיינים דואליים (אזרחי-בטחוני) ושיתופי פעולה עם משרדי ממשלה נוספים. בשנה האחרונה בוצעה פעילות שהובילה להגדלת תקציב המו"פ המרכזי בתכנית רב שנתית, וזאת לטובת קידום צרכים בעדיפות הלאומית הנשענים על יכולות הנדסיות-טכנולוגיות ברמה העולמית".
באשר לתר"ש גדעון: "התכנית הרב-שנתית 'גדעון' לשנים 2016-2020 מהווה ביטוי ליכולת התכנון והמימוש ארוך הטווח של צה"ל ומשרד הביטחון, ומאפשרת מיצוי מיטבי של התקציב, תוך קידום מהלכי בניין ארוכי טווח.
"קשיחות תקציבית" גבוהה בתקציב הביטחון, העולה מהביקורת, נובעת מקיצוצים רוחביים בהיקפים נרחבים שהושתו על מערכת הביטחון בשנים האחרונות של התר"ש ופגעו ביכולת לממש את התכנית. יש לציין כי גם בנק ישראל הביע הסתייגות מהשימוש הנרחב בקיצוץ הרוחבי ואף ציין את חשיבות היציבות והתכנון ארוך הטווח במערכת הביטחון. לצד זאת, בשנתיים מתוך חמש שנות התכנית לא היה תקציב מדינה, דבר שהשפיע אף הוא על היכולת לפעול בגמישות.
6+הפערים שהוצגו בתחום החלפים והתחמושת מצומצמים מאוד ביחס לתכנית הרחבה וכי לאורך כל תכנית רב שנתית מבוצעת קבלת החלטות בהתאם לניהול סיכונים ולתעדוף של גורמי המקצוע, אל מול כלל הצרכים, המגבלות והאילוצים.
באשר להצגה לקבינט, נציין כי התקיים שיח רציף על העמידה בתוכניות והפרויקטים. בהתאם להמלצות המבקר, מערכת הביטחון תציג למל״ל באופן שקוף את העמידה ביעדים.
באשר לשימוש במערכת מידע ממוחשבת, הנושא טופל והחל להעשות שימוש במערכת. כפי שנמצא בביקורת, מערכת הביטחון מקדמת בשנים האחרונות מהלכי התייעלות נרחבים שאין להם אח ורע בקרב ארגונים אחרים, אשר הביאו לחסכון של מעל 9 מיליארד ש"ח בשנות הביקורת, סכום הגבוה במעל ל-20% מהיעד שסוכם מול משרד האוצר ביציאה לדרך".
הערכות לפגיעה במתקני חומ"ס: "בשנת 2016 אישרה הממשלה תרחיש ייחוס ל-5 שנים, עד לשנת 2021 כולל. רשות החירום הלאומית גיבשה במהלך השנה החולפת תרחיש ייחוס עדכני למלחמה לשנים 2022-2026. התרחיש אושר ע"י ועדת השרים למוכנות העורף בנובמבר 2021 ובחודש שעבר אושר בועדת השרים גם תרחיש ייחוס להפרות סדר לאומיות רב זירתיות ותרחיש שריפות עדכני שגיבש המשרד לביטחון הפנים. בימים אלה פועלת רח"ל להצגת התרחיש לכלל משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות, הליך שיושלם עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2022".
6+תגובת דובר צה"ל
בעניין מקורות במצ"ח: "דו״ח מבקר המדינה שפורסם בימים אלו, הנו דו״ח מעקב לדו״ח מבקר המדינה שנערך בשנים 2018-2017 ביחידת מצ״ח. ממצאי הדו״חות נבחנו ונלמדו לעומק בצה"ל, ובעקבותיהם נערכו מגוון רחב של עבודות מטה ושינויים על מנת ליישם את המלצות הדו״ח. מרבית המלצות המבקר יושמו ביחידת מצ״ח, ומיעוטן עודן בטיפול.
כך, בין היתר, נערכה עבודת מטה מקיפה ומשמעותית במערך המודיעין במצ"ח. עבודה המטה כללה, בין היתר, בחינה מחודשת של תפיסת ההפעלה של רכזי המודיעין ובהתאם לכך – עדכון ההוראות המקצועיות של המערך, מעבר לאיוש של תפקיד זה ע"י אנשי קבע בלבד, עדכון של תכני ההכשרה המקצועית של הרכזים ושינוי מנגנוני הבקרה והפיקוח על תפקוד הרכזים. בנוסף, הוועדה לבחינת עצמאות מצ"ח הוקמה ופועלת בימים אלה. באשר למערכת המידע של מצ"ח, הוקצו משאבים לשדרוג המערכת במהלך שנת העבודה 2022 ,כך שהתהליך בנושא יחל בעת הקרובה".
6+בעניין ההיערכות לחומ"ס: "פיקוד העורף רואה חשיבות רבה בטיפול בתחום החומרים המסוכנים, ופועל ליישום המלצות דו״ח המבקר בכפוף למשאבים הקיימים ולסדר העדיפויות שייקבע.
לצד זאת, חשוב להדגיש כי ההיערכות המניעתית העיקרית של פיקוד העורף לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים באירועי לחימה, מתבטאת במיגון פיזי של מחזיקי החומ"ס, אשר נמצא ברמה הגבוהה ביותר, כאשר %99 ממחזיקי חומרים מסוכנים ממוגנים. נושא זה לא מצא ביטוי בדו"ח. בחודש ינואר 2021 אישר הרמטכ"ל את איום הייחוס לעורף לשנות 'תנופה' 2025-2021.
פיקוד העורף בוחן את מדיניות המיגון מפעם לפעם בהתאם לאיומים המשתנים, ונוקט בפעולות הנדרשות על מנת להיטיב את המענה. כך גם, פועל פיקוד העורף כל העת להידוק וטיוב הקשר ושיתוף הפעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים לנושא.
מתחילת שנת 2021 מבצעים כלל הגדודים, בסדיר ובמילואים, אימונים לפי כל מרכיבי הכשירות תחת מעקב צמוד של כלל הגורמים הרלוונטים לשמירה על כשירותן התמידית להתמודדות עם אירועים המערבים חומרים מסוכנים. הפערים יושלמו במהלך בשנתיים הקרובות ופיקוד העורף רואה בהשלמתם חשיבות רבה.
היערכות פיקוד העורף בתחום ההתגוננות האזרחית, התיאום ושיתוף הפעולה עם יתר הגופים הרלוונטיים, באו לידי ביטוי במבצע "שומר החומות", שתוצאותיו העידו על רמת מוכנות גבוהה, ללא פערים משמעותיים. במסגרת הפקת לקחים מהמבצע והרצון לעמוד בהתפתחויות הטכנולוגיות, פיקוד העורף החל לבחון שיטות מיגון נוספות.
6+נציין כי בפגישה משותפת של פיקוד העורף עם המשרד לאיכות הסביבה הוחלט על בניית מערכת מידע משותפת, מתן היתר חומ"ס לאחר התייחסות פקע"ר בלבד ומתן מענה בחירום על ידי גיוס פקחי המשרד הג״ס".
בעניין מיקורי החוץ: צה״ל מקבל את מסקנות דו״ח המבקר ופועל על מנת ליישמן. מערכת הביטחון פועלת כל העת למימוש משימות ביעילות ובאפקטיביות. מדי שנה נקבעים יעדי ההתייעלות מדידים, בין היתר בנושא מיקור החוץ. השיקול הכלכלי מהווה רכיב משמעותי בכל החלטה על מהלכי אזרוח והפרטה. כל אחד מהפרויקטים מתוחקר ומופקים לקחים בהתאם.
לאור ביקורת מבקר המדינה ובהתאם להערותיו, בוצעו שינויים בתהליכי העבודה – תוקפו נהלים בגופי צה״ל ובמטה הכללי בהתאם לנדרש, בוצעה הפקת לקחים להסדרת המענה בחירום, הוטמע נוהל לבדיקת שביעות רצון ממיקור החוץ, הורחבו התחקירים המבוצעים וסוכם על מדרג האישורים הנדרש לאישור משימות במיקור חוץ.
נציין כי, בכל אחד מהפרויקטים שהוצגו ע״י צוות הביקורת חלו שינויים בהתאם לצרכים המבצעיים ולכן הבחינה של תהליך האזרוח צריכה להיות מותאמת לכך.
6+בעניין פקמ"ז: "מאמן המפקדות הרב זרועי מאפשר לצה״ל לבצע אימונים רב זרועים ורב מדרגיים, במגוון תרחישים ותרגילים. המאמן מצוי בשימוש בצה״ל מעל לעשור, תוך גידול מתמשך ביכולותיו ובכמות התרגילים אותו הוא משרת.
בשנת 2022 בוצע בניין כוח משמעותי בתוכנית, הממוקד בשיפור יכולות צה"ל לקיים אימון רב- זרועי ממושך ורחב היקף, תוך שיפור זמינות ואמינות המערכת. כל זאת על מנת לתמוך את הצרכים המתגברים בצה"ל לאימוני מפקדות סימולטיביים.
הפרויקט מנוהל באופן רב זרועי, כאשר הוגדרו אחראים על הבקרה והניהול, על הגדרת הדרישות המבצעיות ועל הפיתוח הטכנולוגי.
כלקח מרכזי מהביקורת, במהלך השנה הקרובה תאושר תכנית רב שנתית לפיתוח המאמן מתוך ראיה ארוכת טווח ולנוכח אתגרי צה״ל המתפתחים, לרבות המסגרת הארגונית בצה"ל. צה״ל יפעל להמשך פיתוח, קידום ומימוש מיטבי של המאמן".
