בנמל חיפה פורקים בלי סוף מכולות ומטענים של סחורות שמייבאים לארץ מחו"ל
אבל זו רק תחנת מעבר, כאשר מתברר מה שמגיע לכאן תקוע.
הפקק בנמלי ישראל הוא מחדל מתמשך שמלווה את הכלכלה המקומית כבר יותר משנה. היקף הסחורות בנמלי ישראל זינק בשנה האחרונה מעל לעשרים אחוזים והפך את העורק הראשי של ישראל למשבר לאומי.
הפקק הימי מתחיל בלב ים מחוץ לנמלים, עשרות אוניות ממתינות שיפרקו מהן את הסחורות נאלצות להמתין שבועות עד שיכנסו לנמל.
אז מדוע הכל תקוע? יש עומס בכמות הסחורות הנמלים הממשלתיים לא מצליחים לעמוד בקצב, הנמלים הפרטיים עובדים במתכונת חלקית, ויש מחסור בכוח אדם שנובע ממאבק בין הנהלות לוועדי העובדים.
צפו בדיווח מתוך המהדורה המרכזית
בינתיים, הפתרון לא נראה באופק ומשרד התחבורה לא ממהר לפתור את המשבר שהגיע לפתחו בשל החשש מעימות עם ההסתדרות שהיא המכשול לכאורה לגיוס כוח אדם לנמלים.
בנמלים הפרטיים יש רציפים ריקים אבל כדי להפעיל אותם נדרש אישור של משרד התחברוה ומשרד האוצר. אולם זה לא קורה בשל מחלוקת עם ההסתדרות.
לעומס בנמלים יש עלות כלכלית אסטרונומית. לפי נתוני האוצר הפקק בנמלים מסב למשק נזק יומי של 16 מיליון שקל בייצוא ו־23 מיליון שקל בייבוא, והפסד שנתי של כ־14 מיליארד שקל.
היבואנים טוענים שההמתנה בלב ים מובילה לכך שחברות הספנות משיתות עליהם קנסות במאות אלפי דולרים. קנסות אלו, יחד עם העיכובים בהגעת הסחורה, מתגלגלים באופן מיידי לצרכנים, ופועל יצוא מכך עוד עליית מחירים.
הניסיון לממש את הרפורמה בנמלים החל לפני כעשור, כניסתם של שני הנמלים החדשים באשדוד ובחיפה הייתה אמורה לתת מענה לעומסים של פריקת הסחורות שמגיעות לארץ אבל מאבקי כוח ובירוקרטיה ממשלתית לא מאפשרים לפתור את הבעיה ומי שמשלם את המחיר כרגיל האזרחים שנאלצים לשלם יותר על הכול.
