המוזיקאי דוד ד'אור תוקף בחריפות את התגובה העולמית למלחמה באירופה, ומבקש לעורר אותנו למסר החשוב ביותר שנלמד כאן בעיניו – אסור לסמוך על אף אחד, רק על עצמנו. למה בעיניו הדיקטטורה ניצחה? ומה נעשה כדי שגם לנו זה לא יקרה?
כך כתב:
"אנחנו צופים בתדהמה בטנקים הרוסים נכנסים בכוח לתוך קייב, בירת אוקראינה. אזרחים חפים מפשע בורחים מבתיהם, מחפשים מחבוא במנהרות המטרו. גברים, נשים וילדים. הקור המקפיא חודר לעצמות. הלב נקרע. רוסיה החזקה, עם מטוסים, טנקים וכלי נשק מתקדמים, לעומת אוקראינה שהאמינה למערב והתפרקה מעוצמתה הגרעינית, בתמורה להבטחה של המערב, שבמידה ויהיה צורך, יגנו עליהם בכל הכוח".
"הבטחות לחוד ומעשים לחוד. היום ארה"ב מאיימת במילים ולא נוקפת אצבע. אפילו את הסנקציות הכלכליות הם לא ממצים, כי לא רוצים חלילה שיעלו המחירים בארצם. במערב כמו במערב, כסף זה הכל. מה שווים חיים של אנשים לעומת מחירי הנפט? העיקר שיהיה לנו נוח. כמה ציניות. מדהים לגלות בזמן אמת, מה שוות ההבטחות של המערב. אם מישהו חושב שמה שקורה באוקראינה, לא יכול לקרות בכל מקום אחר בעולם, כולל אצלנו, פשוט טועה".
"המון דברים אנחנו צריכים ללמוד מכל מה שקורה היום. פוטין עשה כל מה שאמר שיעשה, המערב, לא עשה דבר ממה שהבטיח שיעשה. הנשיא הדמוקרטי של אוקראינה, מתמודד לבדו, מול הכוח האדיר שרוסיה מפעילה מולו, פוטין רוצה את ראשו, כדי להחליפו במנהיג בובה שימלא אחרי הוראותיו של פוטין, רוצים לערוף ראש, של מנהיג שנבחר באופן דמוקרטי ומה עושים בעולם? כלום. כל מה שקורה סביבנו בימים אלה, זה שיעור חשוב לכל התמימים שהאמינו שהעולם הישתנה. הוא לא".
"אני תוהה לאן נעלמו כל לוחמי 'הצדק' ההומניטריים של ימינו, למה לא יוצאים המונים לרחובות? איך לא נלחמים למען העקרונות בהם לכאורה מאמינים? באיזו קלות בלתי נסבלת, פשוט נכנעים, קולם נדם. במלחמה מול דיקטטורה לדמוקרטיה, הדיקטטורה ניצחה. העולם חלש. מנהיג של מדינה אחת, מנצח את העולם כולו. מפחיד. פוטין לא משחק לפי הכללים ומשנה את פני העולם ואת כל מה שרצינו להאמין בו. אנחנו יכולים רק להתפלל שלנו זה לא יקרה. לדאוג ככל האפשר לעצמנו. אם ניתן ללמוד משהו מהסיטואציה הזו, זה להפנים את המשפט היהודי הידוע 'אם אין אני לי מי לי'".
