בית המשפט העליון קיבל היום את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו של הערבי, מוחמד אסווד, שהורשע בביצוע עבירות ממניע לאומני במלון "אפנדי" בעכו במהלך מבצע "שומר חומות", מ-12 ל-22 חודשי מאסר בפועל.
"בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה הגלומה בעבירות התפרעויות המונים, אשר מציבות סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ואף עלולות להוביל לפגיעות רציניות בגוף ורכוש", ציין בית המשפט העליון בפסק הדין. "לפיכך, נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה. הדבר נכון ביתר שאת כאשר העבירות בוצעו ממניע גזעני, שמהווה נסיבה מחמירה שבכוחה להכפיל את עונשו של מבצע העבירה או להוביל למאסר של 10 שנים, לפי העונש הקל יותר…"
מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט העליון, קיבל את עמדת הפרקליטות והעביר היום מסר חד וברור, בתיק הראשון מתקופת "שומר החומות" שהגיע לפתחו, כי יש להחמיר בעונשם של אלו המבצעים פשעי שנאה ממניע גזעני ופועלים נגד כוחות הביטחון, בפרט בתקופות מתוחות ורגישות ובוודאי בתקופת מבצע צבאי".
כזכור, הנאשם יחד עם רעולי פנים רבים נוספים, ביצע מעשי ונדליזם במלון "אפנדי" בעכו, זאת מתוך מניע לאומני, רק משום שהמלון היה בבעלותו של אדם יהודי, והכל על רקע גל הפרות הסדר וההתפרעויות האלימות ברחבי הארץ, שפרצו במהלך מבצע "שומר חומות".
מספר דקות לאחר שהערבי עזב את המקום, הציתו אחרים את המלון, הצתה שכתוצאה ממנה נגרם מותו של אבי הר אבן ז"ל. בעקבות מעשיו של הנאשם ואחרים, נגרמו למלון נזקים כבדים בשווי של מעל 2 מיליון ₪. בנוסף, לקח הנאשם חלק בהתפרעות נוספת בעכו במהלך ימי המבצע "שומר חומות", אשר במהלכה הושלכו אבנים ובקת"בים לעבר שוטרים, נחסמו כבישים ונורו זיקוקים.
ההערבי הפורע הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של התפרעות שסופה נזק ממניע לאומני, הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע לאומני, היזק בזדון ממניע לאומני והתפרעות.
בראשונה היה זה בית המשפט המחוזי בחיפה אשר עמד בגזר הדין על עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים על רקע העובדה שהמעשים נעשו ממניע גזעני, אך השית על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בלבד, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 10,000 ש"ח לנפגע העבירה.
במסגרת הערעור, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר באופן משמעותי בעונשו של הנאשם, שכן לעמדת המדינה "פרט לנזקי הרכוש העצומים, במעשי הוונדליזם הקשים – אותם ניתן לתאר כפרעות של ממש, יש כדי לערער באופן עמוק את תחושת הבטחון של תושבי המדינה – יהודים וערבים כאחד, ולפגוע במרקם החיים העדין בישראל בכלל ובערים המעורבות כדוגמת עכו, בפרט". בהודעת הערעור ציינה הפרקליטות, כי בית המשפט העליון עמד על כך שכאשר עוסקים בעבירות שבוצעו על רקע לאומני ואידיאולוגי, ישנה חשיבות רבה להרתעת הרבים על מנת לשרש תופעות אלה מקרבנו.
כמו כן צוין, כי "בכל הכבוד, כאשר מדובר במעשי ונדליזם והרס משולחי רסן, ובקנה מידה כמתואר בכתב האישום, ובפרט כך כאשר הדבר נעשה ממניע לאומני – כשכל מה שעומד מאחורי המעשים הוא שנאה לאחר ורצון לגרום לו נזק אך בשל השתייכותו הלאומית – די בעצם הבחירה להצטרף למעשים כדי ללמד על חומרה יתרה המצדיקה החמרה משמעותית בעונש".
בית המשפט העליון, בהרכבם של השופטים פוגלמן, ברק-ארז, ווילנר, קיבל כאמור את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו של הנאשם. בית המשפט העליון ציין, כי כאשר מדובר בעבירות אשר מבוצעות ממניע לאומני, הצורך בהגנה על שלום הציבור ושיקולי הרתעה גוברים על שיקולי שיקום ושיקולים אישיים אחרים של הנאשם ומחייבים החמרה בעונש.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות, שכאשר מדובר בעבירות שמבוצעות על ידי המון, אחריותו של הנאשם אינה נקבעת אך על פי תרומתו הישירה לאירוע, אלא מתוך ראיה רחבה יותר של מטרתו המשותפת של ההמון שהוא היה חלק ממנו.
"יש לתת משקל מתאים גם לפרק הזמן שבו נעברו העבירות , במהלכו הייתה האוכלוסייה האזרחית נתונה למתקפה של אלפי רקטות ובמקביל התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות, שכלל תקיפת כוחות הביטחון, כמו גם תקיפת אזרחים יהודים וערבים" נכתב בפסק הדין. "גם בכך יש להקרין גם על החומרה של ההתפרעות והעבירות האחרות שבוצעו ממניע של גזענות".
