בשבועות האחרונים נחשפים סיפוריהם של החסידים שנרצחו ע"י הק.ג.ב. בימי רוסיה הקומוניסטית, מתוך תיקי חקירה, שחלקם התגלו באחרונה. היו אלה ימי מלחמת ההישרדות שניהלו שלומי אמוני ישראל ברוסיה הסובייטית נגד מכת אגרוף הברזל הרצחנית של הבולשביקים, מלחמה שהונהגה ונוהלה באומץ רוחו ובגאון עוזו של הרבי הקודם מחב"ד, אדמו"ר הריי"צ נשמתו עדן, מגדולי גיבורי ההוד של עם ישראל לדורותיו.
תחת שלטון רשע חסר כל עכבה, בפרט בימים שבהם עמד בראשו מטורף מרושע ורצחני במיוחד, נלחמו אויבי היהדות – אשר להם קמו שותפים מסורים מבני עמנו (וזו היא הרי תופעה היסטורית בלתי מתקבלת על הדעת שיש לעמוד במיוחד על טיבה, ושהיו לה אחיות הן בימי ההתייוונות בתקופת בית שני, הן בימי המרת הדת הגדולה בתקופה שלפני גירוש ספרד) – בצורה שיטתית וטוטאלית בכל גילוי של נאמנות יהודית לה' יתברך ולתורתו. וכנגדם עמדו אלפי אישים גיבורים, קדושים נשגבים, בתעצומות הרוח העילאיות ביותר למען שמירת גחלת הנצח של אש אהבת אלוקים ואהבת תורתו.
רשימות אלו עוררו הדים רבים, וודאי שאין הן אלא נגיעה בקליפת אגוז בסיפור נורא רב עלילה של גבורות העוז והרוח של נפשות עילאיות אשר לגבורתן ולהדר עוצמת האמונה והאישיות הגדולה שגילו באומץ על־אנושי – לא קמו אח ורע בהיסטוריה האנושית של זמננו.
הפרויקט הייחודי והמצמרר של הסופר והחוקר הרב ברוך גורין, שבו הוא מעלה במשך תקופה בכל יום רשימה על אודות דמות של גיבור ישראל שנטבח על קדושת שמו יתברך, עם דברי רקע ברוסית, בציון תאריך פטירתו (עבור נטבחים רבים זוהי הפעם הראשונה שתאריך פטירתם נודע), כפי שהדברים עולים מתיקי החקירה המקוריים של הנקוו"ד – הולך ומתורגם בידי הרב מיכאל אוישי, שליח חב"ד רב הכישרון בעיר קאלוגה.
ברשימה שפורסמה השבוע בביטאון החב"די 'כפר חב"ד', העלו, בהתבסס על הרשימות האמורות, נר זיכרון לכמה מן הדמויות שנטבחו אחרי עינוי הגוף ועינוי הנפש המצמית ביותר שניתן להעלות על הדעת. חלק מן הדמויות הללו, שעונו ונרצחו בדם קר, מוכרות יותר.
בצד אלו, רבים רבים גיבורי הנפש, אדירי האמונה, שאפילו את שמם אין זוכרים. אפשר כי לחלק מהם אין אפילו זרע שהמשיך אחריהם בדרך אבות. "והאם אין ראוי הוא להעלות נר לזיכרון גבורת נפשם, עוז רוחם וקדושת דבקותם בה' אלוקי ישראל?", שואל הסופר בכאב.
אחד החסידים שנרצחו ע"י הק.ג.ב. והוזכרו בכתבה הוא הגאון החסיד הרב יוסף באגאטין, רבה האחרון של סאראטוב ברוסיה ש"פעל באומץ ובנחישות למען היהדות ושיקם את הקהילה שכבר שנים לפני זה התרחקה מהדת", כדברי הכתבה. מתיק החקירה שלו עולים הפרטים הבאים: בנר ראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תרח"צ, נעצר באשמת פעילות "אנטי מהפכנית" ו"אנטי סובייטית". "בהיותו רב", נכתב בתעודות החקירה, "באותו זמן גם ניהל את הכת האנטי מהפכנית 'חסידים', וקרא למאמינים ללוחמה מאורגנת כנגד השלטון הסובייטי".
בתוך פחות משבוע, בשבת חנוכה, פרשת מקץ, א' דראש חודש טבת תרצ"ח, הועמד "לדין" לפני הטרויקה. הטרויקה הייתה טריבונל "מעין שיפוטי" שנועד לסייע במאמץ הדיכוי המנהלי (שלא דרך המערכת המשפטית "הרגילה") בברית המועצות, שהתחולל כחלק ממכלול זרועות הביצוע הסובייטיות השונות לדיכוי "גורמים אנטי-סובייטיים". הטרויקה כמוסד פעלה בברית המועצות מאוגוסט 1937 עד נובמבר 1938 (תרצ"ז–תרצ"ט). טרויקה ברוסית היא "שלישייה", והגוף הזה היה מורכב משלושה: ממונה ראשי ("נאטשאלניק"), מזכיר ותובע. בסמכותם היה לגזור על עצורים הוצאה להורג, וכן מאסר במחנות או בבתי סוהר לתקופה של 8 עד 10 שנים.
ההחלטות התקבלו בידי הטרויקה שלא בפני האסיר – על סמך חומרי התיק שהוגשו בידי הנקוו"ד, ובחלק מהמקרים, ובהיעדר חומרים כלשהם – על סמך רשימות שכתבו העצורים עצמם. הליך בחינת התיקים היה ללא כללי פרוצדורה כלשהם, וגם לא נערך פרוטוקול. נתון אופייני למקרים שנשפטו בידי ה"טרויקה" היה המספר המינימלי של מסמכים שעל בסיסם התקבלה החלטה על שימוש בדיכוי. בכריכת קרטון ועליה הכיתוב "סודי ביותר. שמור לנצח" מוגשים בדרך כלל: צו מעצר, פרוטוקול חיפוש ומעצר בודד, דף או שניים של תיעוד חקירת הנעצר, וכתב אישום. לאחר מכן, רישום החלטת ה'טרויקה'. על החלטת הטרויקה לא היה ניתן לערער, וככלל, עם חתימת המסמך הסופי בתיק, הייתה מתבצעת "עובר לעשייתן" גם ההוצאה לפועל של ההחלטה.
מ-1 באוקטובר 1936 עד 1 בנובמבר 1938, עצר הנקוו"ד 1,565,041 איש. במהלך תקופה זו הורשעו 1,336,863 בני אדם, מתוכם 668,305 בני אדם – כ-50 אחוז – נידונו למוות. צחוק הגורל הוא כי רובם המוחלט של חברי ה'טרויקה' הוצאו בעצמם להורג באותה תקופת הטיהורים הגדולים של סטאלין ימ"ש עצמה, וחלק נכבד מהם – חוסלו חודשים ספורים אחרי שהם עצמם חיסלו מאות אלפי בני אדם, כלומר, באמצעות אותה שיטה – שיטת ה'טרויקה', שהם עצמם היו חברים בה עד לא מזמן.
בצילום הפרוטוקול שנכתב בשבת חנוכה, מקץ תרצ"ח, שבמהלכה נגזר דינו של הרב באגאטין, ועליו חתומים שלושה קציני נקוו"ד, ובו הם מדווחים ש"העציר באגאטין יוסף (בסוגריים הוסיפו: "רב") מסרב בתוקף לחתום על הפרוטוקול מסיבות דתיות, באמרו ש'היום שבת' והודיע שבשום אופן לא יחתום". באותו יום דנוהו לעונש החמור ביותר.
למחרת בערב, אור ליום שני, נר שמיני של חנוכה, ב' טבת, תרח"צ – הרב באגאטין הוצא להורג בירייה, והוא בן 48 בלבד. בכתבה נחשפו עוד שמות נוספים של חסידים קדושים, שמסרו את חייהם על הפצת היהדות באותם ימים אימה ובשורות אלו הבאנו הצצה מזערית לעדויות אלו.
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין 'כפר חב"ד' העולמי.
