בחנוכה אנחנו חוגגים מדי שנה את ניצחונם הנועז של המכבים על היוונים. למרות המלחמה והיחס השלילי לו זכתה יוון העתיקה במסורת היהודית, ביוון של היום מתקיימת אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם.
למעשה ביוון, כמו גם בשכנתה טורקיה, היהדות נחשבת לדת העתיקה ביותר המתקיימת ברציפות במדינה, עוד לפני הנצרות והאסלאם. ראשוני היהודים שהתיישבו במדינה נקראו רומניוטים, והם צאצאי יהודים שחיו ביוון עוד בתקופת בית שני. אליהם הצטרפו מאות שנים מאוחר יותר יהודים ספרדים שהגיעו למדינה לאחר שגורשו מספרד והיוו את רוב הקהילה היהודית, שעל פי רוב שלטה בה שפת הלאדינו.
במדינת יוון המודרנית, חיה עד היום קהילה יהודית שבניה הם צאצאים לאותן קהילות מפוארות, שרובן הושמדו בשואה. לרגל חנוכה, יצאנו לשוחח עם שני יהודים יוונים, האחד סטודנט שחי באתונה והשני עלה ארצה ופעיל בתחום ההסברה הישראלית בשפה היוונית. בשיחות הם חושפים צוהר מרתק לעולם שכמעט ונעלם, ומשתפים אותנו בחוויה היהודית המיוחדת של כ-5,000 היהודים שחיים ביוון של 2021.
7+דור חדש של צעירים יהודים יוונים
הראשון שאנו מדברים איתו לצורך הכנת הכתבה הוא אריקוס גאניס בן ה-26, סטודנט לתורת המידע בעיר אתונה, שבה הוא נולד וגדל. בתחילת הראיון, אנו מבקשים ממנו לספר לנו על מצב הקהילה, תוך התמקדות במצב הדור הצעיר שבה.
אריקוס משיב: "ביוון יש היום בין 400 ל-500 צעירים יהודים בגילאי 18-35. הקהילה מורכבת מאנשי מעמד הביניים. לא מאד עשירים ולא מאד עניים. רוב חברי הקהילה חיים חיים טובים ולא נתקלים בקשיים מול שכניהם כיהודים. היוונים לא רוצים שנרגיש לא בנוח ולא שייכים כי אנחנו יהודים ומתנהגים אלינו יפה. אנחנו תופסים את עצמנו כיוונים-יהודים, לא כמו היוונים הנוצרים, ואנחנו יודעים ששורשינו מגיעים מארץ ישראל. הקהילה היהודית ביוון נטועה עמוק במדינה. למשפחה שלי יש שורשים של כ-2,000 שנה ביוון, אני ממשפחה רומניוטית ולא ספרדית".
7+מה לגבי עלייה? זה נושא ער בקהילה?
"הביקור הראשון שלי בישראל היה במסגרת פרוייקט תגלית לפני שלוש שנים. מבחינתי, ישראל ועליה תמיד נמצאים איפה שהוא בראש. כרגע זה לא על הפרק בגלל משבר הקורונה. לולא עניין הוירוס והחיסונים זאת היתה אפשרות שהייתי לוקח בחשבון. אני יודע שזה המצב גם אצל צעירים אחרים מהקהילה.
כולם בקהילה יודעים שישראל נמצאת כאפשרות. אם מישהו רוצה לעלות הוא יכול לעשות זאת. אני אישית חושב שישראל לא מתאימה לכולם, אבל נושא העליה הוא בהחלט נושא מדובר בקהילה וקיימת אליו מודעות".
מה לגבי כלל הציבור ביוון, כיצד הם תופסים את ישראל?
"ישראל היא מעצמת על באזור הים התיכון. צריך לזכור שיש ברית משולשת יוונית-ישראלית-קפריסאית. היוונים מודעים לכך והם מקבלים את ישראל בברכה. בנוסף, ישנה את התיירות שמגיעה מישראל. מסיבות אלה הם מעוניינים בקרבה לישראל. הקשר לישראל חשוב לנו היהודים, אבל גם שאר היוונים מעוניינים בו".
7+"מלכות סוריה הרשעה" במקום "מלכות יוון"
השני שאנו מדברים איתו הוא הרב מרדכי פריזיס שנולד וגדל ביוון ועלה לארץ. שלא כמו אריקוס התמונה היהודית-יוונית שמציג הרב פריזיס משקפת אנטישמיות רבה ממנה סובלים בני הקהילה. כאשר אנו מבקשים ממנו לחשוף בפנינו את סיפור חייו יוצא הדופן הוא משיב:
"שמי מרדכי פריזיס, נולדתי באתונה. לאחר שסיימתי את בית הספר היסודי היהודי נרשמתי לתיכון הכללי שהיה בשכונה שלנו, מכיוון שאין תיכון יהודי ביוון. יוון היא מדינה נוצרית אורתודוקסית מאד אדוקה, והאנטישמיות קיימת בה כמו בחלקים אחרים באירופה".
7+"ביוון יש כל מני סוגי אנטישמיות חלקן מתבטא גם באנטי ציונות", מספר הרב פריזיס, "אני, שבאתי מבית ציוני ומסורתי, סבלתי מאנטישמיות בוטה בבית הספר. כמעט לא היה יום שלא הייתי בא לבית הספר ומוצא צלב קרס על השולחן. זה מצחיק כי גם היוונים סבלו מאד מהנאצים. סבי מרדכי פריזיס הוא גיבור מלחמה מוכר ביוון. לאחר המלחמה שמו נשכח לשנים רבות ביוון, ורק בגלל לחץ שהפעילו אבי והקהילות היהודיות שמו הפך להיות יותר מוכר בציבור הרחב".
7+"החוויות האלה גיבשו אצלי תודעה יהודית וציונית. מסיבה זו ומהסיבה שהוריי חינכו אותי לאהבת ארץ ישראל ואהבת המסורת החלטתי לעלות ארצה. כשהגעתי לארץ ב-1995 זה היה כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. בשלב יותר מאוחר גם חזרתי בתשובה. תמיד הייתי מסורתי אבל פה חזרתי בתשובה ממש. אחרי ארבע שנים באוניברסיטה למדתי בישיבה והוסמכתי לרבנות, הכרתי את אשתי שהגיעה מארגנטינה. שמונה שנים אחרי החתונה נסענו לשליחות של 4 שנים בקהילת סלוניקי ביוון שבה שימשתי כרב הקהילה שלוש וחצי שנים".
7+"כיום אני בן 44, מתגורר בירושלים, מלמד חוגי תנ"ך ויהדות ביד לבנים למשפחות שקולות. בנוסף אני מלמד יוונית מודרנית לציבור הישראלי ומשמש כנציג הליכוד העולמי ביוון. אני עדיין פעיל בכל הקשור לקהילת יהודי יוון. לערוץ היוטיוב שלי אני מעלה תכנים הקשורים ליהדות ציונות, ארץ ישראל ופוליטיקה ישראלית. אני עושה זאת כדי להנגיש את המידע החשוב הזה לקהילה היהודית ביוון. בנוסף, יש לי מטרה שהתכנים האלה יגיעו גם ליוונים לא-יהודים, שאולי מחזיקים בתפיסות מוטעות לגבי מדינת ישראל והעם היהודי, מבחינתי זאת שליחות".
סרטון הסברה של הרב מרדכי פריזיס בשפה היוונית:
על הקהילה היהודית ביוון מספר הרב: "רוב הקהילה היהודית ביוון הושמדה בשואה. העיר סלוניקי שהיתה מרכז יהודי חשוב מאד ספגה מכה קשה בעקבות המלחמה. אחרי שבתחילת המלחמה היו העיר כ-50,000 יהודים, שבו אליה בסופה רק כ-2000. היום הקהילה ביוון היא קטנטנה. בין 4000-5000 יהודים בכל המדינה. מצב הקהילות היהודיות אחרי השואה הוא מאד ירוד, גם מבחינה רוחנית, ויש התבוללות מאד גדולה. לצערנו אולי רוב הצעירים היהודים ביוון היום מתבוללים".
איך נראה חנוכה בסלוניקי? היתה הרגשה של קונפליקט?
"חשוב להדגיש שסלוניקי עברה לידיים יווניות בשנת 1912, עד אותה שנה היא היתה בשליטה טורקית-עות'מאנית. היהודים מאד התגאו בעובדת היותם יהודים ולא ראו את עצמם כיוונים או כטורקים. לאחר שהעיר עברה לשליטה יוונית היה לחץ גדול מצד השלטונות להעביר את היהודים " יווניזציה" ולמחוק את הזהותם היהודית. לכן אצל חלק מיהודי יוון נושא חנוכה מעורר לפעמים רגשות לא נעימים. כך למשל שונה נוסח התפילה בעל הניסים ל-"מלכות סוריה הרשעה" במקום 'מלכות יוון", מכיוון שמי שלחמו בחשמונאים לא היו היוונים שחיים ביוון של היום אלא היוונים של הממלכה הסלאוקית שמרכזה היה בסוריה".
7+אפשר להשפיע על היוונים
הרב פריזיס מבקש להדגיש נקודה חשובה הקרובה ללבו: "לאחרונה נאסרה ביוון השחיטה היהודית הכשרה לצד השחיטה המוסלמית, בטענת הגנה על זכויות בעלי חיים. בעיניי זה עוול נורא כנגד הקהילה היהודית שיש להתנגד לו".
הרב ממשיך בעניין אנטישמיות הגואה ביוון: "לגבי האנטישמיות במדינה, חלק גדול מהציבור מחזיק בדעות אנטישמיות מסורתיות, ולדעתי האנטישמיות שלהם היא פסיבית. לדעתי בזכות ההסברה שאנחנו עושים הצלחנו לשנות את דעתם של יוונים לא-יהודים רבים. בנושא חנוכה כאשר יוונים באים אליי ואומרים לי שנלחמנו בהם, אני מסביר להם בצורה ברורה שהתנהלה מלחמת תרבויות. בנוסף יש לכנסייה האורתודוקסית היוונית חוגגת חג לקדושים המכבים בראשון לאוגוסט. זאת אומרת שגם מבחינת הכנסייה היוונית אנטיוכוס היה רשע. זה משהו שרוב הציבור היווני לא יודע ואנחנו רואים שאחרי שמסבירים להם אותו בצורה יפה הם מקבלים זאת. לכן בעיניי ההסברה הישראלית-יהודית ביוון היא מטרה חשובה מאד".
