קבינט הקורונה התכנס לאחר שבועות ארוכים של דממה. הסיבה- עלייה עקבית ברוב מדדי התחלואה. בין השאר מס׳ המאומתים היומי בפילוח שבועי עלה ב-15.5%, ומקדם ההדבקה חצה את ה-1. בדיון הוצגה תחזית של האונ׳ העברית, לפיה מגמת ההתפשטות אכן קיימת. הסיבות לכך הן תחלואה נרחבת בקרב ילדים (55% מהמאומתים- ילדים עד גיל 11), ובקרב אוכלסיית הלא מחוסנים (78% מסך המאומתים למעלה מגיל 12), והמחוסנים ׳שלא בתוקף׳- אלו שעברה למעלה מחצי שנה ממועד החיסון השני שקיבלו.
על רקע זאת, גובר החשש מעלייה נוספת בתחלואה. לפי חישובים שהוצגו בקבינט, במידה ולא תהיה קפיצה משמעותית בכמות המתחסנים בבוסטר ובשתי המנות הראשונות- כבר בינואר יהיו בין 1,000-4,500 מאומתים ביום. עוד עלה לדיון מבצע חיסוני הילדים. רה״מ נפתלי בנט ביקש מהשרים ״שיש להם ילדים בגיל של מבצע החיסונים – אנחנו צריכים להיות הראשונים שנותנים דוגמה אישית ולחסן אותם״.
גם מערכת החינוך ספגה אש. מומחים בקבינט מתחו ביקורת על שרת החינוך ד״ר יפעת שאשא ביטון, ואמרו שהסיבה לעלייה בהדבקה בקרב ילדים היא עקב טיפול לקוי בקורונה במערכת החינוך. ביקורת נוספת הופנתה על אכיפה לוקה בחסר כנגד מורים לא מחוסנים שלא נבדקים. רה״מ התייחס לחזרה ללימודים לאחר חופשת החנוכה והציע לקיים מבצע ׳אנטיגן 3׳- קיום בדיקות מהירות לתלמידים.
ראש שירותי הציבור, ד״ר שרון אלרעי פרייס העלתה סברה מעניינת. לדבריה, נגיף הקורונה משפיע על תפקודי המח. ההוכחה- אובדן טעם וריח שנצפה אצל מאומתים ומחלימים. עוד הוסיפה ד״ר אלרעי פרייס ואמרה: "אני מקווה שהחיסון השלישי יחזיק מעמד זמן רב יותר. יש עדויות ראשוניות במעבדה בטיב הנוגדנים – הם טובים יותר באיכותם ויש סיכוי שלא נחווה דעיכת בוסטרים בזמן הקרוב. אבל עדיין מוקדם לומר בוודאות".
לא עלו לשולחן הדיונים הגבלות חדשות. אלו הקיימות הוארכו (לפחות) עד ה-9 בדצמבר. משרד הבריאות הזהיר את השרים כי ייתכן והגבלות חדשות יעלו על הפרק כשמתקדם ההדבקה יגיע ל-1.1.
במהלך הישיבה השרה שאשא ביטון פנתה לראש הממשלה בבקשה שיבהיר שלא נמתחה עליה ביקורת ע"י מומחים בקבינט. בנט השיב לה: "לא נאמר דבר כזה באירוע. אני דוחה מכל וכול כל ניסיון כזה, זה לא הסגנון של הממשלה והערתך מתקבלת. זה לא הוגן ולדברים שפורסמו אין שחר".
