אריק זאבי, אחד הספורטאים הישראלים הגדולים ביותר שצמחו כאן ציין הבוקר (א') בפוסט בפייסבוק 9 שנים לפרישתו מעולם הג'ודו. זאבי התמודד לאורך הקריירה שלו בקטגוריית המשקל עד 100 ק"ג. בין תאריו הבולטים: הזכייה המרגשת במדליית הארד באולימפיאדת אתונה 2004, סגן אלוף העולם, 4 פעמים אלוף אירופה ואלוף ישראל בג'ודו.
בפוסט שפרסם הבוקר סיפר על הזכות הגדולה לייצג את מדינת ישראל, על תפקידו בתור מודל לחיקוי בעבור צעירים ובעיקר, איך זה להיות ספורטאי אולימפי במדינת ישראל.
כך כתב: "שלשום, לפני תשע שנים, תליתי את החליפה ופרשתי אחרי קריירה תחרותית של כמעט 30 שנה. תמיד הרגשתי שזאת זכות מאוד גדולה לייצג מדינה ולהיות בפוזיציה כל כך מיוחדת. ועדיין, אני חושב שבזמן אמת לא מספיק הערכתי את הזכות הזאת".
"היום, יותר מתמיד, אני משוכנע שלהיות ספורטאי אולימפי מוביל זה אחד הדברים הכי מרגשים ומשתלמים שאדם יכול לחוות. בטח בשלב כל כך מוקדם בחייו. תחשבו על זה, כמה אנשים זוכים לייצג את המדינה שלהם בתחום מסויים? כולל אנשים מאוד מאוד מצליחים בתחומם. כמה זוכים להוות מודל לחיקוי לילדים צעירים? להשפיע, לטוב ולרע, על מצב הרוח הלאומי של המדינה שלהם?
ובניגוד למה שחושבים, החיים של ספורטאי אולימפי מאוד פשוטים וגם לא כל כך קשים בעיניי, למרות מה שמצטייר, לא אחת. קודם כל, הם מאוד ברורים.
כל ספורטאי אולימפי יודע בדיוק מה תחרות המטרה שלו בכל שנה ומתי היא מתקיימת. הוא יודע מראש מה תכנית האימונים השנתית שלו ובכמה תחרויות ומחנות אימונים ישתתף עד אותה תחרות. הוא יודע מי היריבים העיקריים שלו ועל מה בדיוק עליו לעבוד כדי להביא את עצמו לשיא בזמן הנכון. הכל ברור וידוע מראש. חוץ מהתוצאה, כמובן…"
2+"שנית, כל ספורטאי אולימפי בכיר זוכה למעטפת הדוקה של מומחים מכל מיני תחומים, פיזיוטרפיסט, מעסה, פסיכולוג, תזונאי, רופא וכמובן המאמנים שלו. כולם כל הזמן דואגים לשלומו ורוצים בטובתו, ויותר מזה, כולם משקיעים מאמץ בלנסות להפוך אותו להיות טוב יותר ולעזור לו להגשים את מטרותיו".
"בנוסף לזה, ספורטאי אולימפי בכיר הוא בדרך כלל קונצנזוס. כולם אוהבים ומכבדים אותו, מריעים לו שהוא מנצח, הרי הוא מייצג את המדינה.
אפילו כדורגלנים וכדורסלנים לא זוכים ליחס כזה, לעתים הם ״זוכים״ לגידופים מאוהדי הקבוצה היריבה… ואני יודע מה תגידו עכשיו, אבל הם מתאמנים מאוד קשה ועוברים פציעות ואכזבות ולהתחרות באולימפיאדה זה מלחיץ בטירוף. אז כן, להתחרות באולימפיאדה זה באמת מאוד מלחיץ".
"בכלל, הידיעה שכל הקריירה שלך תלויה, במידה מסוימת, בתחרות שנערכת אחת ל4 שנים היא קשה במיוחד. ללא ספק הדבר הכי מלחיץ שחוויתי בחיי.
בעיניי, אגב, זה הקושי האמיתי היחידי. אבל לגבי האימונים, הם אמנם קשים, אבל רוב הספורטאים מתאמנים בממוצע 3-5 שעות ביום, זה כזה נורא? לעתים כשיש יחידת אימון אחת ביום זה יוצא אפילו פחות…בענפים מאוד מסויימים כמו התעמלות אומנותית והתעמלות מכשירים מגיעים לפעמים גם ל7-8 אולי אפילו ל9 שעות אימון ביום. לא פשוט בכלל. אז מה?".
2+"אתם יודעים כמה שעות ביום עובדים רופאים, עורכי דין, סטארטאפיסטים ואנשי צבא? בעצם, יש מישהו מכם שלא עובד יותר מ8 שעות ביום? אני מכיר אנשים שמתאמנים 3-4 שעות ביום למרתון או לאיש הברזל ותוך כדי גם עובדים במשרה מלאה בעבודה שלהם. הם לא מקבלים על זה כסף, לא הכרה ולא הוקרה. הם עושים זאת רק כי הם רוצים להגשים לעצמם חלום מסוים. ולאנשים, שהם לא ספורטאי אולימפי, אף אחד לא מריע כשהם מצליחים והם עובדים מאוד קשה, בדרך כלל ללא תהילה".
"גם אף אחד לא עסוק בלהפוך אותם לטובים יותר ומצליחים יותר, וברוב המקרים המטרות שלהם לא כל כך ברורות והם גם לא תמיד יודעים מה בכלל הדרך להשיג אותם. ובגלל כל זה אני אומר לכם, להיות ספורטאי אולימפי בכיר זאת הפוזיציה(אולי)הכי מתגמלת ומרגשת שאדם יכול להיות בה".
בסיום אמר הג'ודוקא האגדי של ישראל: "אז כן, הדרך לשם מאוד לא ברורה וטומנת בחובה המון מקריות, קשיים ואכזבות, אבל לפחות בסופה יש תמורה גדולה מאוד… שלשום, לפני תשע שנים, פרשתי מג׳ודו תחרותי ואני ממש מרגיש שזכיתי בכך שהייתי ספורטאי אולימפי במשך כל כך הרבה שנים. שיהיה שבוע טוב. אריק".
צפו בקרב הגדול של אריק זאבי שהכתיר אותו בתואר אלוף אירופה:
