לאחרונה דווח על חידוש מעבר סחורות סעודיות לאירן וכן על מפגשים של בכירים משתי המדינות בבגדד, בירת עיראק. נוסף על סעודיה, דווח כי גם ירדן מנהלת מגעים עם אירן מתחת לשולחן. המגעים בין שני הגושים – הסוני והשיעי, מעוררים דאגה בקרב גורמים באזור ובראשם מדינת ישראל. עולה החשש כי בעידן ביידן יתאפשר לאירן לצעוד צעד נוסף לעבר הפצצה הגרעינית שאליה היא כמהה. כדי לעשות סדר בדברים, יצאנו לשוחח עם דוקטור אלישבע מכליס, מרצה בכירה במחלקה למדעי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן ומומחית לאירן ולעולם השיעי.
סונים ושיעים – לא מה שחשבנו
אני מבקש ממכליס שתסביר לי כיצד קורה שמדינות הנחשבות לאויבות מרות מפשירות את היחסים ביניהן תוך זמן כל כך קצר. כפי שידוע מערכת היחסים בין אירן לבין מדינות סוניות באזור ידעו בשנים האחרונות רגעי שפל רבים, כמו למשל תקיפת מתקני הנפט של ערב הסעודית בשנת 2019 שיוחסו לאירן. בתגובה מכליס משיבה:
"כאשר באים לדבר על יחסי העולם הסוני מול אירן חשוב לזכור שאי אפשר לראות את כל המרחב הסוני כמקשה אחת. סעודיה אכן היתה תמיד הסמן הימני של העוינות לאירן. השינוי שאולי מתרחש הוא ביחסים בין איראן לסעודיה אבל עם מדינות אחרות במפרץ יש לאירן יחסים כבר זמן רב. יש הרבה גורמים אחרים בעולם הסוני שהם פרגמטים אל מול אירן, זה כולל גורמים כמו המפרציות הקטנות שבגלל שהן חלשות הן צריכות קשרים עם כל גורמי הכוח בזירה. למשל קטאר וכויית שהן מדינות מפרציות שמאד דומות באופיין לסעודיה אבל מבחינה דתית הן יותר מתונות, וגם הרבה יותר חלשות ממנה. מסיבות אלה כבר המון שנים הן בקשרים טובים גם עם אירן, גם עם סעודיה, גם עם ארצות הברית וגם עם אירן.
3+מבחינת סעודיה – היא רואה שיש נכונות להפשיר את היחסים, גם מצדה של אירן וגם מצד ארצות הברית, כך שיכול להיות שסעודיה אומרת: "יכול להיות שעכשיו זה לא הזמן לעוינות הגדולה בינינו לבין אירן". בנוסף צריך לזכור שאירן היא שכנה חזקה וכדאי לשמור על קשרים איתה. אז יש קשרים טובים במישור הכלכלי, ישנם גם ביקורים הדדים של גורמים באירן ולהפך אל מול קטר, כווית ומדינות מפרציות נוספות".
ירדן – מדינה חלשה ומתמרנת
נוסף על סעודיה, גם בין ירדן ובין אירן נערכו שיחות של בכירים לאחרונה, לאחר נתק ביחסים של למעלה מארבע שנים. מה הם הגורמים להתקרבות הזו?
"מדינה כמו ירדן היא מצד אחד מאד חלשה ומצד שני היא רואה לאן הרוח נושבת. אני חושבת שגם ירדן קוראת את המפה ומבינה שהקו המיליטנטי של טראמפ כלפי אירן קצת משתנה עכשיו עם העלייה של ביידן. לכן נראה לי שהיא מבינה שאולי כדאי לה להיות בקשר יותר טוב עם אירן. לירדן יש המון בעיות כלכליות כולל הסיפור של הפליטים הסורים שהם שם כבר הרבה שנים, והמון בעיות מכל מני סוגים בכלכלה הירדנית. בגלל זה הירדנים רואים בקשר עם אירן גם אופציות כלכליות של מסחר של נפט".
3+"אני חושבת שירדן היא מדינה שאנחנו רואים בכל מני מהלכים שלה במשך תקופות מאד מממושכות שהיא יודעת לקרוא את המפה הירדינים אומרים לעצמם: "אם סעודיה מיישרת קו עם אירן, מה מונע מאיתנו לעשות את זה?". אולי ירדן היא לא הסנונית הראשונה שמתקרבת לאירן, אבל עכשיו כשמתחילים להגיע הדיווחים על התקרבות-סעודית אירנית זה בהחלט שם את ירדן בעמדה שהיא לא רוצה להיות הכוח שעוין את אירן בזמן שסעודיה שהיתה תמיד סמן ימני פונה לפיוס עם אירן".
התפקיד העיראקי
אנחנוו שומעים כי מי שהווה גורם לשוב בתיווך בין המדינות הסוניות לבין אירן היא עיראק. מה מביא מדינה שנחשבת חלשה ושסועה יחסית להוות שחקן חשוב בקישור בין מעצמות אזוריות?
"מאז 2003 אחרי הכיבוש האמריקאי של עיראק, עיראק היא בשליטה של השיעים שהם הרוב בעיראק והם עלו בבחירות דמוקרטיות. לממשל החדש יש יחסים מאד טובים עם אירן החל משנת 2003. לאירן יש מעורבות בנעשה בעיראק במישור הכלכלי והפוליטי, כמו גם מעורבות של מיליציות פרו-איראניות במאבק נגד דאעש בעיראק. לצד זאת צריך גם לזכור שמדובר בשיעים ערבים ולא שיעים פרסים. הישעים בעיראק רואים את עצמם כחלק מהמדינה העיראקית. הם מעוניינים בקשרים טובים עם אירן אך לא מעוניינים להיות בני חסות של אירן או להיות כפופים אליה.
במקביל, אנחנו רואים בעיראק קשרים מאד בעייתיים עם האוכלוסייה הסונית המקומית כאשר לאחרונה נעשים נסיונות פיוס בין הסונים לבין השיעים במדינה. מסיבה זו, העיראקים תופסים את עצמם כחלק ממארג שיכול לתווח בין העולם הערבי-סוני לבין אירן".
3+צילום: רויטרס
האירועים האחרונים לאור הסכמי אברהם
לאחר שבשנים האחרונות אנחנו רואים התקרבות משמעותית בין ישראל לבין מדינות סוניות באזור, האם התקרבות האחרונה לא מחזירה את הגלגל לאחור? איפה כל זה שם אותנו כישראלים?
"הבעיה עם מדינאים ישראלים היא שהרבה פעמים הם רואים את הדברים בצורה מאד שטחית. כאילו שיש סונים ויש שיעים, וזהו, אנחנו התקרבנו לטובים וזה יפתור את הבעיות שלו. אבל שוב, גם המפרציות כולל האמירויות, כולל בחריין כמו שאמרתי אלו הן מדינות חלשות שיצרו קשרים עם גורמי הכוח באזור ובכלל זה אירן, עיראק ארה"ב וסעודיה. העובדה שהם מתקשרים עם ישראל לא מונעת ולא מנעה מהן קשרים עם אירן. אני חושבת שאם ישראל מדמיינת שהיא קנתה את העולם הסוני אז זה ממש לא כך. כל אחד פה פועל לפי האינטריסם שלו, צריך גם להבין שאינטרסים הם לא סטטיים. האינטרים הם לא סטטיים וגורמי הכוח הם לא סטטיים. אני חושבת שזו טעות להסתכל על המשוואה כאילו שיש פה טוב ורע. כאילו הסונים הם הטובים והשיעים הם הרעים".
3+ובינתיים, אירן מתקדמת לקראת פצצה גרעינית. האם ההתפתחויות האחרונות לא מדאיגות?
"באופן כללי, אני בכלל חושבת שאם מדברים על היחס לאירן, אז יותר טוב גם עבור ישראל שיש משא ומתן מסויים עם אירן, כלומר שיש הסכם ולא שוברים את הכלים מול אירן. גם אם הסכם הוא לא הסכם שיביא את המקסימום. לדעתי שדרך הפעולה שצריכה להיות מול אירן היא בשיטה של מקל וגזר. נכון שאולי צריכים להיות תקיפים בעניינים מסויימים, אבל לשבור לגמרי את הכלים מול אירן לא יביא תועלת. ברור שלנו אין מהלכים ישירים מול אירן, אבל אני חושבת שצריך להבין שאירן לא תוותר על יכולת גרעינית. זה לא משהו שאירן תעשה, כיוון שיש קונצזוס מאד גדול באליטה האירנית שכוללת גם גורמים יותר רדיקלים וגם גורמים פרגמטיים שלאירן מגיע שתהיה לה יכולת גרעינית, לכן אני חושבת שהיא לא תוותר על זה. אם אנחנו ממשיכים בדרך של סנקציות אין סופיות נגד אירן, לדעתי זה דבר שיוביל רק לרדיקליזציה באירן, כי אין להם מה להפסיד. כך שלפי דעתי צריך להכנס איתם לאיזה שהוא משא ומתן.
התעשייה הגרעינית באירן קיימת כבר משנות החמישים, כבר מאז יש לה יכולות גרעיניות מסויימות, וזה לא משהו שהיא תוותר עליו, עם כל הסנקציות שיש. אולי היא תצמצם או תסכים לפיקוח מסויים, אבל אין סיכוי שאירן תסכים לביטול מוחלט. לכן שוב אני חושבת שעדיף להכניס את אירן להכסכם כלשהו. אני לא יודעת איזה הסכם ואיך הוא עתיד להווצר, אבל גם מבחינת ישראל אני חושבת שעדיף שהקהיליה הבינלאומית תעשה לנו את העבודה ותגיע עם אירן להסכם".
זה אומר שלאירן הולך להיות גרעין וגרעין לאירן אומר להשמיד אותנו אז איך לדעתך הסכם כזה יכול להועיל לישראל?
"שוב אני אומרת, יש יכולות גרעיניות בשלבים שונים. יש לאירן יכולת, השאלה היא האם היא הגיע לשלב של ייצור פצצה או לא הגיעה. יכולת כבר יש לה. זה לא מאפס למאה
השאלה החשובה היא באיזה שלב היא נמצאת מבחינת פיתוח, כי יכולת גרעינית כבכר יש לה. אתה רוצה לדעת האם אירן הולכת להשתמש בפצצה כדי להשמיד את ישראל? אני חושבת שאירן רוצה את הפצצה הזאת בעיקר בשביל מאזן הרתעה. זה כמובן לא טוב לישראל, אבל שימוש בפצצה גרעינית נגד ישראל זה בסופו של דבר משהו שישמיד גם את אירן עצמה כיוון שתהיה לכך תגובת נגד. האם אירן תשתמש ביכולת הזאת? אני נוטה לחשוב שאירן היא שחקן רציונלי ולא תעשה את זה. כי היא עצמה תושמד כיוון שתהיה תגובה אמריקאית וזה דבר שיכול להוביל למלחמת העולם השלישית.
זה שאני לא רואה את אירן עושה את זה לא אומר שאני חושבת שזה טוב שזה יקרה. מה שאני מנסה לטעון הוא שבסופו של דבר יש לה כבר יכולות ואני חושבת שהדרך להתמודד עם היכולות האלה היא דווקא דרך הסכם, כיוון שאני לא חושבת שאירן תוותר על היכולות שלה אלא לנסות להגבילה על ידי הסדר".
