בשעת משבר, נודעת משמעות רבה לאמון של האזרחים בגופי השלטון. האמון מבסס את תחושת הביטחון של האזרחים ביכולת של השלטון לנהל את המדינה זמן המשבר ולהתמודד עם אתגרי התקופה באופן הטוב ביותר. היעדר אמון, פוגע שתחושת הביטחון של האזרחים ומקשה על שיתוף הפעולה מצידם במידה וזה נדרש כדי לצלוח את המשבר.
משבר הקורונה הוביל למשבר אמון של החברה החרדית במוסדות המדינה. מחקר שביצעה חברת אסקריא עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2020 הראה כי ישנה פגיעה ברמת האמון של המגזר החרדי במוסדות השלטון.
ניתן להניח כי משבר האמון נוצר בין היתר בעקבות תחושת האפליה של המגזר החרדי ב"גזירות הקורונה" ובכך שאין דין בית כנסת כדין הפגנה.
סקר נוסף שנערך על ידי חברת אסקריא עבור ד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת מיינץ על שם יוהנס גוטנברג (גרמניה) נערך בנובמבר 2020 וסקר את אמון הציבור במקבלי ההחלטות בכל הקשור למשבר הקורונה. באוגוסט 2021 נערך "גל שני" ונבחן שוב אמון הציבור במקבלי ההחלטות לאחר חילופי השלטון. הסקר מצביע על נקודת שפל באמון של המגזר החרדי בראש הממשלה ובמוסדות השלטון.
הסקר נערך בחודש אוגוסט 2021 בקרב מדגם מייצג של 500 משיבים ומשיבות מהמגזר החרדי. הדגימה נעשתה באמצעות הטלפון לפי שיטות סטטיסטיות מקובלות, טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.4%. הנתונים המוצגים הם מקרב בעלי הדעה.
המשיבים נשאלו: "האם יש או אין לך אמון באישים ובגורמים המקצועיים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה". בפילוח התשובות ניתן לראות מספר מגמות מעניינות:
האמון בגורמים המקצועיים בתחום הרפואה עומד בקשר הפוך עם הגיל כך שאמון גבוה יותר נמצא בקרב הצעירים בגילאי 18-29 ועומד על23%, בגילאי 30-44, 16%, 45-59 13% ובקבוצת הגיל של 60+ רמת האמון הנמוכה ביותר: רק 12.8% מביעים אמון גבוה בגורמים המקצועיים בתחום הרפואה.
האמון בראש הממשלה נפתלי בנט נמוך יותר בקרב הנשים ועומד על 1.3% בלבד, לעומת גברים עם 5.8%, פער זה מובהק אך רמת האמון כאמור נמוכה בקרב כלל המדגם.
2+רמת האמון בראש הממשלה נפתלי בנט נמוכה מאוד בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, יהדות התורה (1.7%) וש"ס (1.6%). לעומת זאת, בקרב חרדים שהצביעו למפלגות אחרות רמת האמון מעט פחות נמוכה, כך לדוגמה בקרב מצביעי מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' רמת האמון עומדת על 7.4%, ובקרב משיבים שלא הצביעו בבחירות האחרונות, רמת האמון עומדת על 6.5%.
בנוסף לשאלות אודות גורמי ממשלה, המשיבים נשאלו אודות מידת האמון שלהם באמצעי התקשורת. שאלה זו חשובה בעת משבר הקורונה בה הציבור מקבל מידע חיוני באמצעות כלי התקשורת.
2+הממצאים מראים על פער משמעותי בין מידת האמון באמצעי התקשורת החרדיים לבין אמצעי התקשורת הכלליים (37.6% לעומת 5% בלבד בהתאמה)
פילוח הממצאים מראה כי בניגוד לאמון בגורמי הרפואה, האמון בכלי התקשורת החרדים דווקא עולה עם הגיל, כך בעוד שבקרב משיבים בגילאי 18-29 רמת האמון בכלי התקשורת החרדיים עומדת על 31% בלבד ,בגילאי 30-44 על 36%, בגילאי 45-59 רמת האמון עומדת על 41% ובקבוצת בני 60+ האמון באמצעי התקשורת החרדים עומד על 67%.
בנובמבר 2020, תקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה נערך סקר דומה המציג ממצאים שונים, המשיבים נשאלו אותן שאלות והשוואתן מראה על השפל ברמת האמון בקרב הציבור החרדי בישראל בתקופת כהונתו הנוכחית של ראש הממשלה נפתלי בנט.
2+הממצאים מראים על פער גבוה בין ראש הממשלה דאז – בנימין נתניהו שנהנה מאמון של 43% מהציבור החרדי שציינו כי רמת האמון שלהם בו היא גבוהה או גבוהה מאד, לעומת ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט, שיש לו רמת אמון נמוכה של 3.5% בלבד בציבור החרדי.
ניתן לראות כי רמת האמון בכל הגורמים ירדה. עם זאת, רמת האמון בגורמים המקצועיים בתחום הרפואה נפגעה במידה הנמוכה ביותר (ירידה של 7 נקודות האחוז). ככל הנראה גורמים אלו נתפסים כפחות פוליטיים ומשום כך האמון בהם יציב באופן יחסי.
