אז מה היה לנו בשנת התשפ"א? לרוב – רגעים שהיינו מעדיפים לשכוח. החל ממגפת הקורונה שהמשיכה לתת את אותותיה, דרך מבצע 'שומר החומות', ועד אסון מירון, נפילתם בקרב של חיילינו, וכידוע – הרשימה לא נגמרת פה.
למרות הקושי הלאומי והאישי שעבר עלינו בשנה האחרונה – לא בטוח שכולם היו רוצים למחוק אותה לגמרי, וישנם אפילו מי שמוקירים ומברכים על מה שהשנה החולפת הביאה איתה לחייהם.
נשמע מופרך? הכירו את טלי שם טוב – שהפכה לאשה הראשונה בישראל שעומדת בראש חברת טכנולוגיה ציבורית, הרב משה שטיין – מנכ"ל רשת פרח לחינוך המיוחד, הזמרת חופית מסיקה – שאובדן השמיעה לא מונע ממנה להמשיך ליצור, ואפרים רייך – בעל חברה פורצת דרך לניהול מידע בעברית.
"בדם, יזע ודמעות" | טלי שם טוב
3+אצל טלי שם טוב, השנה החולפת הביאה איתה פסגה מרגשת מבחינה מקצועית – ולא פחות מכך, גם ברמה אישית. לראשונה בישראל, עומדת בראש חברת הייטק אישה – וזו טלי.
"מזה למעלה מ-20 שנה אני עומדת בראש חברות בתחומי ההייטק והטכנולוגיה, ובעלת ניסיון רב שנים בניהול חברות ואופרציות", מספרת שם טוב בגאווה, "וכיום מייסדת, שותפה ומנכ"לית בחברת 'SpeedValue', שבבעלותה שתי חברות מומחים הפועלות בעולמות הארכיטקטורה והפיתוח, בדגש על דיגיטל וענן". בנוסף, היא נמנית על מייסדי חברת בדיקות התוכנה 'קווליטסט' ושימשה במשך 13 שנים כמנכ"לית החברה בישראל ומזרח אירופה.
כמו לכולנו, "הקורונה שינתה את כללי המשחק כמעט בכל תחומי החיים", טלי מודה. "אצלנו בעולמות הטכנולוגים נראה שהכל הואץ בצורה קיצונית, שינויים שציפינו שיקרו במהלך החמש עד עשר השנים הבאות – קרו בתקופה של שנה וחצי, והרבה ארגונים נאלצו לעבור לעבודה בענן ולבצע התאמות לעידן הדיגיטלי. המעבר לעבודה מהבית אִפשר לנו להגדיל משמעותית את הפעילות ואת מערך גיוס העובדים בחברה, ולהציע מודלים חדשניים שיתנו פתרון למשבר הגיוס שכל חברות ההייטק חוות. כך אנחנו בונים משהו חדש תוך שימוש בידע עסקי ומקצועי שרכשנו בדם, יזע ודמעות".
על השאלה האם הייתה משנה משהו בהתנהלות שלה במבט לאחור, היא מספרת בכנות ש"תמיד אפשר לעשות דברים אחרת, טוב יותר. אבל אני משתדלת שלא להתחרט על דברים שקרו אלא לראות כיצד אפשר לראות בכל דבר את האלמנטים הטובים שיצאו ממנה ולתקן את מה שדורש תיקון. אני גאה בדרך שעשינו ובצוות שהולך יחד איתי, וחושבת שהיחס האישי, והראייה שלנו את העובדים כשותפים לדרך ולא רק ככח עבודה – הם ששמרו עלינו בשנה המטורפת שעברנו".
כשהמטרה המרכזית לשנה הבאה היא "להפוך לחברה המובילה בתחום בישראל ובעולם", והמוטו הוא "להשקיע כדי להיות הכי טובים במה שאנחנו עושים, להכיר היטב את השוק שבו אנו פועלים ולשמור על הגינות, צניעות ויחסי אנוש, כי הם הבסיס להכול" – אין ספק שטלי עתידה לנפץ עוד כמה תקרות זכוכית.
"קיבלנו פרופורציות לחיים" | הרב משה שטיין
3+אם מישהו הטיל ספק בחשיבותן העצומה של מסגרות החינוך המיוחד, הקורונה הוכיחה ובגדול עד כמה הן הכרחיות ויקרות מפז – דווקא בתקופה מערערת כל כך. ומי יכול להעיד על כך באופן האמיתי ביותר? הרב משה שטיין, נשוי ואב לארבעה מאלעד, שמשמש כמנכ"ל רשת פרח לחינוך המיוחד.
"לפני פרוץ הקורונה היינו בשגרה ברוכה ועמוסה, ומוסדות הפרח בדיוק החלו לגדול ולהתרחב למקומות נוספים בארץ", הוא מספר. "אנחנו שמחים שבמהלך כל הסגרים והכאוס ששרר בעולם, מוסדות החינוך המיוחד הוחרגו ולא נפגעו. יכולנו לתת לילדים ולהורים את המסגרת הטובה והיציבה ביותר דווקא בתקופה המבלבלת והמורכבת הזאת. דווקא אז התחדדה לנו ההבנה, כמה חשובה המסגרת לילדי החינוך המיוחד ועד כמה קריטי לתת מענה של מסגרות חינוכיות וטיפוליות ברמה הגבוהה ביותר, במקומות שלא היה בהם עד כה".
על אף העבודה והקשיים, "דווקא בשנה האחרונה צמחנו והתרחבנו למקומות נוספים ברחבי הארץ, שלא היה בהם מענה הולם לילדי החינוך המיוחד". השנה האחרונה הייתה משמעותית ביותר עבורו, כיוון ש"כמו כולם קיבלנו פרופורציות לחיים – מה חשוב וראוי ליחס והתרגשות, ואילו דברים ניתן למחול ולהעביר הלאה. המשפחה קיבלה מקום משמעותי, לראות את הילדים יחד נשענים זה על זה וממציאים את עצמם למקומות של טוב ועשיה היה מרגש ביותר עבורי".
"ראיתי גם אצל ילדיי הפרטיים וגם אצל ילדי פרח, את הרצון להמשיך בחיים שגרתיים, ואת הכמיהה לחברה ולקבוצת השווים", משתף הרב שטיין. "כמה זה משמעותי עבור כולנו ובמיוחד עבור הילדים – מה שהוכיח שוב את צדקת הדרך שמייחדת את רשת פרח, שדוגלת בשילוב ילדי החינוך המיוחד כמה שיותר, ובשילוב האיכותי והמדויק להם".
"לעסוק בכאב כדרך לריפוי האישי שלי" | חופית מסיקה
3+"אני מאמינה שירשתי מסבא יוסף ז"ל את קולי המיוחד. אהבת המוזיקה בערה בי מאז ומתמיד", מספרת הזמרת חופית מסיקה (36), נשואה ואם לשניים מחולון. "בנעוריי למדתי במגמת מוזיקה בתיכון, שירתתי בלהקה צבאית, הופעתי באירועים בארץ ובחו"ל, והשתתפתי בעונה השלישית של תכנית הטלוויזיה 'אייל גולן קורא לך'". מלבד המוזיקה, גם בתחום החינוך היא מצאה סיפוק גדול – מה שהביא אותה להיות גננת שמשלבת את חיי היצירה מול הקהל הכי כן ואמיתי שיש – הילדים. אלא שאז, היא חוותה טלטלה בריאותית שהפכה את עולמה.
"עד השנה האחרונה הספקתי לעבוד בחינוך, להביא את שני ילדיי לעולם, ולגלות לפני כשנתיים שיש לי גידול נדיר בראש שגדל על עצב השמע", היא משתפת באומץ. "איבדתי את השמיעה באוזן שמאל וכיום אני מוגדרת כיבדת שמיעה. עברתי סדרת הקרנות וכיום אני מנסה להשתקם. זהו שיקום ארוך עם פגיעות לא פשוטות בגוף ובחיי החדשים. בנוסף לכך, התחילה אצלי ירידה בשמיעה גם באוזן השומעת והפחד לא לשמוע כלל כל הזמן קיים ועדיין מרחף מעליי".
השאלה המתבקשת אחרי הגילוי הכואב כל כך, היא מה יהיה על אהבתה הגדולה – המוזיקה? איך תצליח להמשיך להלחין וליצור כשהשמיעה הולכת ופוחתת? בדיוק בגלל החששות האלו, שנת התשפ"א הייתה משמעותית ביותר עבור חופית. "בשנה האחרונה סיימתי, יחד עם הטיפולים והשיקום הקשה, להקליט את האלבום השני שלי – 'הגעגוע שזוכר'. את כל מילות השירים באלבום כתבה המשוררת והסופרת יהודית מליק-שירן ואני הלחנתי חלק משירי האלבום. הרגשתי כל כך גאה על תעצומות הנפש לעסוק בכאב הזה כדרך לריפוי האישי שלי. כל הלחנה וכל כניסה לאולפן עודדו וחיזקו ונתנו את הכח שעם כל הקושי אפשר למצוא תעצומות נפש וליצור, כי דווקא מהכאב יוצאים חומרים מיוחדים מאד".
בדיעבד, נראה שחופית לא מתחרטת על דבר בדרך המיוחדת שעשתה השנה. "למדתי להכיר חופית אחרת, חופית שמתמודדת, חופית שלא מוותרת, שנלחמת בכאב ואף צומחת ממנו", היא אומרת. "לא הייתי משנה דבר בהתמודדות שלי, אבל הייתי משנה את בריאותי לטובה, כמובן לו רק יכולתי. אני דוגלת בסיסמא ש'האושר הוא דרך חיים ולא יעד'. צריך להעריך כל רגע בחיים, לאהוב, לעשות טוב ולחבק כל רגע באהבה גדולה". הלוואי ששנת התשפ"ב תביא איתה בריאות ומנגינות חדשות, והעיקר שלא תפסיק לשיר.
"מבחינתנו, העתיד כבר כאן" | אפרים רייך
3+כמה טוב שישנם אנשים כמו אפרים רייך. הוא בן 59, נשוי לנחמה ואב לעשרה ילדים. על העובדה שהוא אדם גדול יכולים להעיד מכריו, ועכשיו גם אנחנו: רייך הקים את ארגון 'לב נשבר' המעניק סיוע לילדים בסיכון, גידל בביתו 25 ילדי אומנה בסיכון, ובבעלותו ארבע חברות מובילות שעוסקות בדיגיטציה ובניהול מידע. אחת מהן היא חברת 'אימג'סטור מערכות בע"מ', המספקת שירותי סריקת מסמכים למגוון רחב של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים כמו בתי חולים ועוד.
מה קרה אצלו בשנה האחרונה? "חליתי בקורונה בגל השני. הוגדרתי כחולה במצב קשה, והייתי מונשם במשך מספר שבועות. בתקופה הזו נחשפתי לפעולות מצילות חיים מצידו של הצוות הרפואי שגרמו לשינוי גדול בחיי", הוא משתף. "העדות וההתנסות האישית שלי מעבודת הקודש שאותם צוותים, עושים העמיקה בי את ההבנה שהשירות שאנו נותנים להם צריך להיות הטוב והמתקדם ביותר בתחומו – כך שנקל עליהם בעבודתם היומיומית, ונאפשר להם להעניק את השירות המצוין שהם נותנים ליותר אנשים".
כמו שכבר הבנתם, רייך הוא איש של מעשים, וגם כאן הוא הרים את הכפפה והקים השנה בשותפות עם אור אנידג'ר וניר כהן את חברת 'ליבונאה' – שמתמחה בפענוח דיגיטלי של שפות שמיות, ובראשן השפה העברית. "זוהי מערכת טכנולוגית חדשנית ופורצת דרך שתוביל את כל הארגונים שמתעסקים בצורה כזו או אחרת במידע, לעולמות של חדשנות טכנולוגית שלא נראתה כמותה. המערכת הזו יודעת לפענח ולעבד מעל 100 שפות ובהן העברית, משולבת בבינה מלאכותית, וכך תעזור לאנושות בתחום הרפואה והרווחה, ותחולל שינוי מהותי בתפיסת הבנת טקסטים – הן כתובים והן קוליים. העתיד מבחינתנו כבר כאן".
עם הפנים לשנה החדשה, אפרים רייך מבקש לקבל על עצמו "להתמקד עוד יותר בצד החיובי", ומצטט כמובן את ר' אלימלך מליז'נסק שהיה אומר – 'אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם'". כחרדי, הוא מתחבר למשפט "הכובע לא קובע והמעיל לא מועיל", ומסביר כי הוא "רוצה להגיע למדרגה שבה לא נראה הבדל בין יהודי ליהודי. להצליח ולעשות טוב". ואיפה הטוב הזה מתחיל? במקום הכי פרטי שיש – הבית. "צריך רק לחייך, לחייך ולחייך. הדבר הראשון שתעשה כשאתה נכנס לביתך: לחייך לאישה ולילדים". בהחלט עצה ששווה זהב.
אם כך, מה נותר לאחל לשנת התשפ"ב שעוד רגע כאן? "קודם כל, בריאות. לכולנו", מסכמת טלי שם טוב. "לאחר מכן, המשך צמיחה והצלחה, ובעיקר לייצר עוד חלומות. לדעת להעריך את מה שקיים, ויחד עם זה תמיד לשאוף ליותר". ואם תרצו, אפרים רייך בסיכום קליט ושימושי: "גפ"ן – ראשי תיבות של גיזינט (בריאות), פרנוסה (פרנסה) ונאחאס (נחת)". יותר מזה אנחנו לא צריכים.
שנה טובה ומתוקה!
