אין צורך להרחיב אודות חשיבות בדיקות הקורונה לזיהוי הנגיף ולקטיעת שרשרת ההדבקה. בפרק שעסק בבדיקות ובדגימות בדו"ח מבקר המדינה, המסקנה שעלתה עסקה בעיקר בקיצור פרק הזמן בין לקיחת הדגימה לפענוח.
עד כה התבצעו במדינת ישראל 22,826,057 בדיקות לאיתור נגיף הקורונה. לדברי המבקר, עלות הבדיקות שבוצעו בין פברואר 20' לבין מרץ 21' עומדת על כ-2.8 מיליארד ₪. הבדיקות התבצעו בכמה אופנים- בתחילה בדיקות PCR המסורתיות, כשבהמשך נכנסו גם הבדיקות הסרולוגיות והמהירות לתוקף. המבקר בחן בדו"ח שני מערכים שונים הקשורים לעניין זה- מערך הבדיקות שאחראי על איסופן ומערך הדיגום שאחראי על פענוח הבדיקות במעבדות.
לפי הדו"ח, יעדי ההמתנה למתחמי הבדיקות שקבעו משרד הבריאות ופיקוד העורף לא מומשו: בעוד שהיעד שנקבע הוא 25 דק', 18% מהאזרחים דיווחו כי הם המתינו למעלה משעה בתור. זמן ההמתנה הממוצע לבדיקה היה 37 דק'.
בנוגע לזמני פענוח הבדיקות, קבע המבקר כי נתוני משרד הבריאות בהקשר זה אינם אמינים ולא ניתן להסתמך עליהם. עוד ציין כי לא הייתה הלימה בין יעדי משרד הבריאות לאו של פיקוד העורף בנושא זמן פענוח הבדיקות, שנעו בין 18-24 שעות לפענוח בדיקה. לפי נתוני פקע"ר: בנוב' 20' היו 82 אלף בדיקות, מתוכן 59% עמדו ביעד של 18 שעות לפענוח. בינואר 21 בוצעו 1.7 מיליון בדיקות ו46ורק 46% מתוכן עמדו ביעד, כך שישנו קשר ישיר בין כמות הבדיקות לעמידה ביעדים.
בהתייחס להעברת הבדיקות למעבדות הפענוח, מצא המבקר מספר פערים- אי הגדרת קצב הבאת הבדיקות, דבר שהוביל לצווארי בקבוק במעבדות, ובנוסף מקרים בהם הבדיקות הועברו ללא תיעוד ולמעבדות פרטיות שלא הוגדרו מראש.
בנוסף, התייחס המבקר למכשירי הבדיקה המהירה "סופיה" שהגיעו לארץ בתחילת השנה: מתוך 300 מכשירים שנרכשו בכ-3.69 מיליון ₪, חצי לא הופצו ורק 30 מתוכם פעילים באופן שוטף ומספקים 1,900 בדיקות ביום בלבד.
לטובה, ציין הדו"ח כי חל שיפור משמעותי בכמות הבדיקות- משבעים אלף כאלו במרץ 20' עד ל-2.7 מיליון בינואר 21'.
