accessibility-icon
share-icon

לא רק משק אחיה: כרמים בשווי של כמיליון שקלים בסכנת הריסה

שיראל ללום נהיר

שיראל ללום נהיר

כד אלול ה'תשפא (01.09.21)

0

like

0

dislike

לחקלאי היהודי חן בן אליהו המתגורר בגוש שילה יש כרמי זיתים אותם התחיל לעבד בשנת 2004 לאחר שקנה אותם מיהודי בשם בועז מלט, רגע לפני השמיטה ובזמן מסיק הזיתים מרחף מעל הקרקעות צו דרקוני שמעמיד את הכרמים בסכנת עקירה


חן בן אליהו, חקלאי המגדל זיתים בגוש שילה, מתמודד כבר 14 שנה עם תביעה של ערבים והמנהל האזרחי שמטילה על אדמותיו צו דרקוני המאיים בעקירה על כרמי הזיתים אותם הוא מגדל זאת בלי שאף אדם אחר לא הוכיח בעלות על הקרקע. האדמות לאחר העקירה יוותרו ריקות מאדם ולא יעשה בהן שימוש. אף אדם אחר לא הוכיח בעלות על הקרקע, מה שלא מפריע להטיל 'צו שימוש מפריע' על הקרקעות.

maximize-image
images-count8+
שווי של כמיליון שקל. הכרמים של בן אליהו

לצו שימוש מפריע ישנה מגבלה של זמן שבה ניתן להחילו על השטח, במקרה של בן אליהו שהתחיל לעבד את הקרקע באוקטובר 2003, ושתל שתילות ראשונות בינואר 2004, הטלת 'צו שימוש מפריע' בשנת 2008 הייתה לכאורה פעולה שנוגדת את התנאים בהם הוטל הצו בזמן בו הוטל. כך גם סברו בועדת הערר כאשר קיבלו את הערעור של בן אליהו על החלטת המנהל, אלה שראש המנהל האזרחי בחר להשאיר את הצו למרות החלטת הערר בעניין אדמותיו של בן אליהו ואמר כי הקביעה לפיה האדמות עובדו על ידי בן אליהו ממרץ 2005, היא טעות.

maximize-image
images-count8+
החלטת ראש המנהל שדחה את החלטת ועדת הערעורים

לבן אליהו יש  עדויות על נוכחותו בשטח במועד אותו אישר הערר, אבל לפני שנציג את המסמכים ותצלומי האוויר, פירוט קצר לגבי הצו שעליו נטען כי הוא בעל אופי גזעני ומפלה.

צו שימוש יהודי

נעים להכיר 'צו שימוש מפריע' צו מנהלי שמוציא המנהל האזרחי ביהודה ושומרון נגד יהודים המחזיקים בקרקע ואוסר עליהם להשתמש בנכס בטענה שעצם נוכחותם במקום מפריעה לשלום הציבור. השימוש בצו נעשה במקרים בהם מתגלה סכסוך קרקעות בין יהודים לערבים, או כאשר המפקד בשטח סבור כי נוכחותו של מתיישב יהודי בנכס מעוררת בעיות מבחינה מדינית או ביטחונית, גם כשאין טענת בעלות של הצד הערבי.

maximize-image
images-count8+
"מיועדים להריסה", הכרמים של בן אליהו

בהתחלה ניתן היה להשתמש בצו עד תקופת החזקה בשטח של שלוש שנים בלבד, שאחריה לא ניתן יהיה לסלק אדם מאדמתו על סמך הצו. במשך הזמן הצו הורחב וכלל גם הארכה של תקופת החזקה לחמש שנים, וגם קביעה כי במידה ונעשו שינויים בשימוש בקרקע במשך התקופה הרי שיש להתחיל את הספירה מחדש. כך, אם אדם השתמש בקרקע במשך ארבע שנים, ובסופן הוא שינה למשל את סוג הגידולים בקרקע, ניתן להשתמש בצו שימוש מפריע כלפיו במשך חמש שנים נוספות. היום הורחב הצו גם לעשר שנים.

בגלל שהצו פוגע בזכויות הקניין הלגיטימיות שאין עליהן ערעור משפטי, הוא זוכה לביקורת רבה. כך למשל הודיעה הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (וועדת לוי) כי "צו זה הנו דרקוני ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו", ועל כן המליצה הועדה לבטלו.

נוכחותו המוקדמת של בן אליהו בקרקע

בזמן שהוטל הצו על בן אליהו תקופת החלות שלו הייתה מוגבלת לשלוש שנים, ולכן ועדת הערר קבעה שהטלת הצו על אדמותיו הייתה פסולה מלכתחילה. הטענות שמעמידות בספק את נוכחותו של בן אליהו בקרקע ב2005 מתבססות לכאורה בעיקר על תצהיר של סא"ל יוסי שטרן שהוצג בפני בית המשפט והעיד על העובדות הידועות לו בעניין הקרקע.

maximize-image
images-count8+
"עד שנת 2006 לא היה ניתן לקבוע איזה סוג עבודות התבצע בקרקע אם בכלל" – תצהיר שטרן

מול התצהיר, עומדות העדויות שנפרסם כאן והוצגו וחלקן אף הוגשו לערעור בו זכה אליהו . בן אליהו פנה לחברת אופק וביקש מהם את תצלומי האוויר הרלוונטים שיבחנו האם היה בקרקע ב2005.

maximize-image
images-count8+
צילומי האוויר של הברושים. ותמונות של בן אליהו וילדיו לצד הברושים
maximize-image
images-count8+
תצלום האוויר של חברת אופק – זיתים בשנת 2005

בנוסף לתצלומי האוויר הגיש חן בן אליהו עשרות קבלות על מים להשקיה, שתילים, קניית הקרקע מבועז מלט ותחזוק שוטף של החלקה.

.
maximize-image
images-count8+
הרב הראשי לירושלים, הראשון לציון הרב שלמה עמאר. צילום: פלאש 90

אחד המסמכים המעניינים הוא מסמך משנת 2005 עם חתימתו של הרב עמאר, הראשון לציון והרב הספרדי הראשי של ירושלים, שבאותה תקופה בחן את הקרקע של בן אליהו לצרכים הלכתיים, היה איתו בשטח ואף חתם על המסמך עליו רשום התאריך.

maximize-image
images-count8+
"הרב בן ציון עמאר היה איתי בשטח". מסמך הלכתי בנוגע לקרקעות עם כתב ידו של הרב עמאר
maximize-image
images-count8+
'כמות גדולה של קבלות ומסמכים' – קבלה מ-3.1.2005 על קניית שתילי זית

לאחר שנפסלה הזכייה של חן בן אליהו בועדת הערעורים פנה לראש המנהל בבקשה לשימוע כאשר הבקשה לוותה בעשרות מסמכים, הבקשה לא זכתה לכל תגובה.

הכרמים של חן בן אליהו עומדים כיום מול צו עקירה לפיו איש לא יקבל את החלקה, גידולים בשווי כחצי מיליון שקל יזרקו לפח ואין כל הוכחת בעלות של התובע הערבי, חן יאבד את הקרקע בגלל צו דרקוני שהוטל עליו לאחר שעיבד את הקרקע במשך כמה שנים טובות, צו המוטל על יהודים בלבד.

במנהל האזרחי בחרו שלא להגיב לכתבה

עקבו אחרינו גם ב-Google News