חן בן אליהו, חקלאי המגדל זיתים בגוש שילה, מתמודד כבר 14 שנה עם תביעה של ערבים והמנהל האזרחי שמטילה על אדמותיו צו דרקוני המאיים בעקירה על כרמי הזיתים אותם הוא מגדל זאת בלי שאף אדם אחר לא הוכיח בעלות על הקרקע. האדמות לאחר העקירה יוותרו ריקות מאדם ולא יעשה בהן שימוש. אף אדם אחר לא הוכיח בעלות על הקרקע, מה שלא מפריע להטיל 'צו שימוש מפריע' על הקרקעות.

לצו שימוש מפריע ישנה מגבלה של זמן שבה ניתן להחילו על השטח, במקרה של בן אליהו שהתחיל לעבד את הקרקע באוקטובר 2003, ושתל שתילות ראשונות בינואר 2004, הטלת 'צו שימוש מפריע' בשנת 2008 הייתה לכאורה פעולה שנוגדת את התנאים בהם הוטל הצו בזמן בו הוטל. כך גם סברו בועדת הערר כאשר קיבלו את הערעור של בן אליהו על החלטת המנהל, אלה שראש המנהל האזרחי בחר להשאיר את הצו למרות החלטת הערר בעניין אדמותיו של בן אליהו ואמר כי הקביעה לפיה האדמות עובדו על ידי בן אליהו ממרץ 2005, היא טעות.

לבן אליהו יש עדויות על נוכחותו בשטח במועד אותו אישר הערר, אבל לפני שנציג את המסמכים ותצלומי האוויר, פירוט קצר לגבי הצו שעליו נטען כי הוא בעל אופי גזעני ומפלה.
צו שימוש יהודי
נעים להכיר 'צו שימוש מפריע' צו מנהלי שמוציא המנהל האזרחי ביהודה ושומרון נגד יהודים המחזיקים בקרקע ואוסר עליהם להשתמש בנכס בטענה שעצם נוכחותם במקום מפריעה לשלום הציבור. השימוש בצו נעשה במקרים בהם מתגלה סכסוך קרקעות בין יהודים לערבים, או כאשר המפקד בשטח סבור כי נוכחותו של מתיישב יהודי בנכס מעוררת בעיות מבחינה מדינית או ביטחונית, גם כשאין טענת בעלות של הצד הערבי.

בהתחלה ניתן היה להשתמש בצו עד תקופת החזקה בשטח של שלוש שנים בלבד, שאחריה לא ניתן יהיה לסלק אדם מאדמתו על סמך הצו. במשך הזמן הצו הורחב וכלל גם הארכה של תקופת החזקה לחמש שנים, וגם קביעה כי במידה ונעשו שינויים בשימוש בקרקע במשך התקופה הרי שיש להתחיל את הספירה מחדש. כך, אם אדם השתמש בקרקע במשך ארבע שנים, ובסופן הוא שינה למשל את סוג הגידולים בקרקע, ניתן להשתמש בצו שימוש מפריע כלפיו במשך חמש שנים נוספות. היום הורחב הצו גם לעשר שנים.
בגלל שהצו פוגע בזכויות הקניין הלגיטימיות שאין עליהן ערעור משפטי, הוא זוכה לביקורת רבה. כך למשל הודיעה הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (וועדת לוי) כי "צו זה הנו דרקוני ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו", ועל כן המליצה הועדה לבטלו.
נוכחותו המוקדמת של בן אליהו בקרקע
בזמן שהוטל הצו על בן אליהו תקופת החלות שלו הייתה מוגבלת לשלוש שנים, ולכן ועדת הערר קבעה שהטלת הצו על אדמותיו הייתה פסולה מלכתחילה. הטענות שמעמידות בספק את נוכחותו של בן אליהו בקרקע ב2005 מתבססות לכאורה בעיקר על תצהיר של סא"ל יוסי שטרן שהוצג בפני בית המשפט והעיד על העובדות הידועות לו בעניין הקרקע.

מול התצהיר, עומדות העדויות שנפרסם כאן והוצגו וחלקן אף הוגשו לערעור בו זכה אליהו . בן אליהו פנה לחברת אופק וביקש מהם את תצלומי האוויר הרלוונטים שיבחנו האם היה בקרקע ב2005.


בנוסף לתצלומי האוויר הגיש חן בן אליהו עשרות קבלות על מים להשקיה, שתילים, קניית הקרקע מבועז מלט ותחזוק שוטף של החלקה.

אחד המסמכים המעניינים הוא מסמך משנת 2005 עם חתימתו של הרב עמאר, הראשון לציון והרב הספרדי הראשי של ירושלים, שבאותה תקופה בחן את הקרקע של בן אליהו לצרכים הלכתיים, היה איתו בשטח ואף חתם על המסמך עליו רשום התאריך.


לאחר שנפסלה הזכייה של חן בן אליהו בועדת הערעורים פנה לראש המנהל בבקשה לשימוע כאשר הבקשה לוותה בעשרות מסמכים, הבקשה לא זכתה לכל תגובה.
הכרמים של חן בן אליהו עומדים כיום מול צו עקירה לפיו איש לא יקבל את החלקה, גידולים בשווי כחצי מיליון שקל יזרקו לפח ואין כל הוכחת בעלות של התובע הערבי, חן יאבד את הקרקע בגלל צו דרקוני שהוטל עליו לאחר שעיבד את הקרקע במשך כמה שנים טובות, צו המוטל על יהודים בלבד.
במנהל האזרחי בחרו שלא להגיב לכתבה
