החלטה גורלית: 210 שנים עברו מאז הקרב הזה, אך התעלומה עוד לא נפתרה.
נפוליאון המצביא הצבאי הדגול שפיקד על צבא צרפת היה נחשב לגנרל מבריק. מהלכי המלחמה שלו נלמדים עד היום והוא נחשב לבלתי מנוצח. היריבים שלו פחדו ממנו ומהטקטיקות שלו והוא כונה ה"גנרל קטן הקומה אך מלא העורמה".
אלא שפעם אחת, במהלך אחד הקרבות המכריעים ביותר הוא בחר במהלך לא ברור בלשון המעטה שמנוגד לכללי ההיגיון. מדובר היה במלחמת רוסיה-צרפת ב-1812. במקום להתקדם לסנט פטרבורג שהיא עיר הבירה נפוליאון צעד עם הצבא שלו דווקא לעבר מוסקבה. אם מוסדות השלטון שבסנט פטרבורג היו נופלים לידיו זה היה משנה לגמרי את המשך הלחימה, הרוסים היו נוחלים כישלון צורב ונזק עצום. אבל במקום זה הוא בחר באופציה אחרת.
נפוליאון נכנס דווקא למוסקבה שהייתה בכלל שוממת לגמרי. המחסנים שלה רוקנו לפני המלחמה. אם הייתה בעבר עיר הבירה אבל שונתה לסט פטרבורג. נפוליאון קיווה שהצאר יודה שהוא הובס אבל במקום זה המון חיילים של נפוליון נשרפו מהאש שהבעירו הרוסים במקום ונפוליאון עצמו כמעט מת בשריפת הארמון הרוסי שהוא היה בו.
וזה לא נגמר. הרוסים עשו התקפות גרילה רציניות על הכוחות הצרפתים ופגעו להם בקווי האספקה. בגלל החורף הרוסי הקשה החיילים והסוסים התחילו למות מרעב ומהיפותרמיה. גם כשנפוליאון התחיל לחצות את נהר הברזינה החיילים שלו נהרגו על ידי הרוסים, נפלו בשבי או טבעו בנהר. וכך, הצבא הצרפתי ספג אבידות גדולות, ונפוליאון הושפל.
מומחים וחוקרים מנסים עד היום למצוא הסבר לעניין הזה. חלק סוברים שהוא חשב שבמוסקה יהיו כאלו שימרדו בשלטון ובצאר ויצטרפו אליו למלחמה. אחרים טוענים שלפני הפלישה נפוליאון טען ש"אם הוא יכבוש את קייב הוא יתפוס את רוסיה ברגליה, אם הוא יכבוש את סנט פטרבורג הוא יתפוס את רוסיה בראשה, אבל אם יכבוש את מוסקבה הוא יתפוס את רוסיה בליבה".
ובכן, כנראה שהמחשבה הזאת לא כל כך עבדה לו הפעם במציאות.
