במהלך תפילה המונית ברחבת הכותל המערבי בירושלים בימי המנדט הבריטי נזרקה לפתע פצצה לתוך ההמון. בנס לא היו נפגעים. בתוך הקהל היו אז מאות מתפללים.
יצחק בן צבי, לימים נשיא המדינה השני, ואז נציג הנהלת הועד הלאומי כותב בחריפות למושל המחוז ומתאר את מה שקרה.
יצחק בן צבי ייצג בשנת 1937 את היישוב העברי (שנחשב כמושבה בריטית) בהכתרת ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת בלונדון, כשהוא לבוש עם אבנט ועליו מגן דוד בולט.
ב-1939 הוא היה בין נציגי היישוב בוועידת השולחן העגול בלונדון שהתקיימה בין ה-7 בפברואר ל-17 במרץ 1939 בניסיון הגישור האחרון של ממשלת בריטניה לבעיית הסכסוך היהודי-ערבי.
1+בט"ו באב תרצ"ט, כמה ימים אחרי תשעה באב, יום צום שבו מתאספים המונים אל הכותל המערבי, שריד בית המקדש, לאמירת קינות ותענית על החורבן, כותב יצחק בן צבי, בשם הנהלת הועד הלאומי מכתב חריף למושל המחוז על אירוע חריג, גם ביחס למאורעות הימים ההם:
בן צבי פותח את המכתב בתיאור המקרה: "שלשום ביום 29.7.39 קרה מקרה שלא היה דוגמתו במשך כל שנות המאורעות. בשעת התפילה נזרקה פצצה לתוך החצר הסמוכה למקום התפילה ואך מקרה מוצלח הוא ששום אדם לא ניזוק מההתפוצצות. המון מתפללים שהיו על יד הכותל, שמעריכים את מספרם ב300 נפש, הספיקו להתפזר כ-20 רגע לפני ההתפוצצות. בשעת ההתפוצצות היו עוד בכל אופן על המקום כ-10 מתפללים."
הוא מוסיף לגבי ההשלכות של האירוע החמור: "היות והחצר אשר בה ארעה ההתפוצצות הייתה סגורה בזמן התפילה ולפניה והרחבה שלפני הכותל נמצאת תחת פיקוח מתמיד של המשטרה קשה להניח שהפצצה נזרקה אל החצר מסמטת התפילה ויש אך לשער שהיא נזרקה מן החוץ בכוונה של פרובוקציה לפגוע במתפללים או לעורר בקרבם מהומה ולאיים על המתפללים היהודים שלא ילכו להבא אל הכותל."
1+לסיום הוא כותב בחריפות: "הננו פונים אל כבודו בהבעת רגשי מחאה על חילול המקום המקודש והנערץ למיליוני היהודים בכל העולם. הננו מרשים לעצמו להזכיר את האחריות המיוחדת אשר קבלה עליה ממשלת המנדט בעד שמירת המקום והגנתו, ומבקשים לאחוז בכל האמצעים לגבי הפושעים, ויחד עם זה לאחוז באמצעים הדרושים להבא לבל ישנה מקרה כזה.
"הננו מרשים לעצמו כמו כן להעיר לכבודו שמקרים דומים לאלה ופחותי ערך מזה אחזה הממשלה בצעדים של הטלת אחריות ועונש קבוצתי על השכנים הקרובים למקום", הוא מסיים.
הרקע לפנייה הזו הוא המצב המורכב בכותל בגלל שממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים הקימה "ועדה לקביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי" שכונתה גם בשם "ועדת הכותל הבינלאומית".
