"2,000 שנה במרוקו"
התרבות שהביאו איתם עולי יהדות מרוקו הפכה להיות חלק מהתרבות הישראלית. למרות זאת, לא רבים יודעים כיצד מתנהלים חייהם של היהודים שעדיין נמצאים במדינה. כדי לבדוק זאת, יצאנו לראיין את הרב לוי בנון, שליח חב"ד בקהילת קזבלנקה שבמרוקו.
אני והרב בנון מנהלים את הראיון באמצעות הזום, ולהפתעתי, כאשר אנחנו מתחילים את השיחה, הוא אומר לי שיהיה לו יותר קל להתבטא באנגלית. אני מבקש ממנו לספר לי בקצרה את הסיפור המשפחתי שלו, וגם להסביר איך זה שרב שחי במרוקו בוחר להתראיין דוקא באנגלית?
"המשפחה שלי נמצאת כבר 2000 שנים במרוקו", פותח הרב בנון, "אבא שלי התחיל לחזור בתשובה כשהוא היה צעיר ורצה ללכת לישיבה. הרב הראשי של מרוקו באותה תקופה היה הרב שלום משאש שהיה חבר מאד טוב של סבא וסבתא שלי, והוא שכנע אותם לשלוח את אבא שלי לישיבה באנגליה וכך הוא עשה. אבא לא התחבר כל כך לישיבה הראשונה שהוא הלך אליה, וכשהוא חזר לבקר במרוקו הוא הלך לרב משאש וסיפר לו את זה. הרב אמר לו שהוא חייב ללכת לשליחי חב"ד בקזבלנקה, הרב רסקין והרב אדלמן, להם תהיה את התשובה בשבילך ואצלם ימצא מה שהוא מחפש".
"משם הוא המשיך לישיבה של חב"ד בצרפת והשאר היסטוריה. אבא שלי היום הוא מקרה מאד מעניין של רב ספרדי ורב חבדניק בעת ובעונה אחת. אבא שלי שהיה דיין בקזבלנקה קיבל מינוי לכהן כרב קהילה במונטריאול ואני שנולדתי בקזבלנקה עזבתי אותה כשהייתי בן שלוש. אני נולדתי במרוקו, גדלתי בקנדה, ביליתי כמה שנים בארצות הברית וחזרתי לפה לפני 13 שנים עם אשתי כדי לכהן כשליח חב"ד בקזבלנקה".
4+"לא לעזוב" – הקשר בין הרבי מליוובאוויטש למרוקו
הרב בנון מדגיש בפניי כי אי אפשר לספר את סיפורה של הקהילה היהודית במרוקו של היום מבלי להתייחס לקשר שלה לתנועת חב"ד:
"המקום הראשון אליו שלח הרבי מלובביץ' שליחים היה מרוקו, הוא אמר שאצל המרוקאים לא צריך לעשות הרבה כדי שהניצוץ היהודי יהפוך לשלהבת.
הרבי הרגיש שהקהילה המרוקאית היא קהילה כל כך יפה ונהדרת והוא חשב, למה לשבור משהו שלם? משהו שהולך כך טוב. זאת קהילה חזקה ומשגשגת, ואנחנו מדברים על קהילה שבאותו הזמן היו בה 350,000 יהודים. בגלל זה הרבי נהג לכתוב מכתבים לרבנים במרוקו הם הוא הורה להם לא לעזוב.
למרות זאת נראה שהניסיון לא לעלות לישראל היה גדול מדי והרבי ראה את זה כהרס של קהילה יהודית בארץ מאד נחמדה ויפה, והוא ניסה להיאבק בזה. לכן היחידים שנשארו ועזרו לקהילה היהודית פה לזמן רב כל כך היו שליחי חב"ד. נכון שהיו עוד מוסדות יהודים אבל אם ניקח לדוגמא את הרב אדלמן, זה אדם שהשקיע את כל חייו בקהילה היהודית במרוקו. כאשר הקהילה התנודדה החב"דניקים היו אלה אלה שהחזיקו פה את הקהילה".
קהילה יהודית במרוקו של 2021
בישראל לחלק גדול מהאוכלוסייה יש קשר למרוקו, ובעקבות קיבוץ הגלויות גם כאלה שאינם ממוצא מרוקאי מכירים במידה מסוימת את תרבותה של המדינה. למרות זאת, לא הרבה יודעים כיצד מתנהלים חייהם של היהודים שנשארו במדינה המוסלמית וחיים בה עד היום. אני מבקש מהרב בנון לספר לי על הווי החיים של הקהילה היהודית במרוקו של 2021.
הרב משיב: "כיום יש לנו 22 בתי כנסת רק בקזבלנקה. משהו כמו חמש או שש קצביות כשרות בקזבלנקה. ישנם שני בתי ספר יהודים ושש מסעדות כשרות. בכל מרוקו ישנם כ-4,000 יהודים כאשר כ-95 אחוזים מהם גרים בקזבלנקה והיתר מפוזרים בערים שונות במדינה. בכל הערים המרכזיות במרוקו קיימים בתי כנסת שבהם מתקיימים מניינים מדי שבת, כאשר בקזבלנקה ובמרקש מתקיימים מניינים מדי יום".
4+"היום הקהילה מחולקת לשלושה חלקים, החלק הראשון אלה שנשארו פה כל השנים, את החלק השני הם אנשים שעזבו את המדינה כדי ללמוד בחו"ל אך חזרו אליה לאחר מכן. החלק השלישי הוא של אנשים שהגיעו מבחוץ, ממדינות כמו צרפת, ישראל וארצות הברית. חלקם ממוצא מרוקאי אבל לחלקם לא היה שום קשר למרוקו לפני כן, אך הם כל כך מאושרים פה כך שהם לא מעוניינים ללכת לאף מקום אחר, והם מהווים חלק אינטגרלי מהקהילה שלנו.
הקהילה היא קטנה אך מאד תוססת. תמיד יש משהו שקורה בקהילה, בין אם זה חתונה בר מצווה או סעודת אזכרה. למרבה הצער הקורונה האטה את הקצב אבל הקהילה היא עדיין מאד תוססת ופעילה".
לפני זמן מה, ערכתי כתבה על חברי הקהילה היהודית בתוניסיה והופתעתי לגלות שלרובם זהות יהודית חזקה מאד, הם מקיימים מצוות, הם דוברים עברית על בוריה ובקיאים בכל המתרחש בארץ. אם כן, אשמח לשמוע מה הוא מצב הזהות היהודית במרוקו, האם קיימת תופעה של התבוללות?
"אני רוצה לספר לך, שבדיוק סיימנו קיטנת קיץ של חב"ד אותה אנחנו עורכים פה כבר מעל 45 שנים. היו בקייטנה מעל 100 ילדים, שנהנו משלושה שבועות של חווית קיץ. בדרך כלל אנחנו מביאים מדריכים מצרפת, בנוסף על המדריכים המקומיים. לכל אורך הקייטנה המדריכים שהגיעו מצרפת לא הפסיקו להגיד לי שהילדים האלה לא דומים בשום דבר למה שהם רגילים אליו מצרפת וממקומות אחרים. הם אמרו שהם ילדים מדהימים, שכאשר מדברים איתם על יהדות הנשמה שלהם מאירה. כשמדברים איתם על צדיקים ועל הקשר שלנו עם ה' הם מיד מתחברים לזה".
הקהילה היהודית שנמצאת בלב מדינה ערבית | ריאיון מיוחד
"זה לגמרי מה שאנחנו רואים בקהילה היהודית", ממשיך הרב בסון לתאר, "אנשים מאד מעורבים, מאד מסורתיים ומאד מסורים ומעורבים בכל מה שקורה. כמובן שיש אחוז קטן מאד של התבוללות אבל זה כמעט כלום לעומת מה שקורה במקומות אחרים בעולם".
בסרטון: ילדי הקהילה בקייטנה.
4+חלק בלתי נפרד מהמדינה
הייתי רוצה לשמוע. כיצד הם החיים כיהודי במדינה בעלת רוב מוחלט של מוסלמים. האם לפעמים ישנן מתיחויות?
"ברוך ה' הקהילה היהודית נמצאת פה כבר 2,000 שנים ובשל כך אנחנו נטועים עמוק במדינה – אנחנו בבית שלנו. מרוקו היא לא בית רק למוסלמים המרוקאים אלא גם ליהודים המרוקאים, וגורמים לנו להרגיש ככה. המרוקאים המוסלמים רוצים שנרגיש בבית. הם רוצים שנרגיש מוגנים והם רוצים שנרגיש שמקדמים אותנו בברכה. אולי להגיד "מקדמים בברכה" זה לא נכון, כיוון שלא מקדמים בברכה מישהו שנמצא בבית שלו. בא נגיד שהם רוצים לקדם בברכה תיירים יהודים. והם עושים כל שביכולתם כדי שנרגיש בבית".
הרב בנון נותן דוגמאות של אנשי מפתח בקהילה בכדי להמחיש את העניין: "נשיא הקהילה היום מר סרג' ברדוגו, היה לפני כ-30 שנים שר התיירות במדינה ויש לנו קשרים טובים מאד עם המוסלמים פה. יש את מר- אנדרה אזולאי שעובד בארמון כיועץ של המלך. יש יחסים נהדרים עם אחינו המוסלמים ומה שמדהים פה ושאותו לא תמצא במקומות אחרים הוא שמה שחשוב זה שאנחנו קודם כל בני אדם, לפני פוליטיקה ולפני כל דבר אחר".
"למעשה", אומר הרב בנון, "אני נדהם כאשר אני הולך למקומות אחרים כיוון שאני נמצא באווירה המרוקאית שבה כל מה שחשוב הוא האנושיות. מה שחשוב זה שתחייך לשכן שלך ושהוא יחייך אליך בחזרה, למרות שאתם לא בני אותה דת. כשאני הולך למקומות אחרים ורואה שבמקום זה הדבר הראשון שצף הוא פוליטיקה, אז זה מאד מעציב אותי, אבל אני שמח שאני גר במדינה ששמה את הדברים האלה בצד ושמה את האנושיות במקום הראשון".
"דוד שלי היה הספר של המלך"
כשמדברים על יהודים מרוקאים, אי אפשר לא להתייחס למלך. בישראל יש את ההלצה הידועה על כך שלכל אחד מיוצאי מרוקו יש סבא שהיה הספר, האופה, החייט או הסנדלר של המלך. אני שואל את הרב, מה הוא הבסיס לכל אותם סיפורים והוא משיב לי:
"הרבה מהסיפורים האלה הם נכונים. אני יודע שזאת בדיחה, וגם אנחנו צוחקים על זה הרבה. אני מרוקאי אמיתי, שני הדודים שלי היו ספרים של המלך בשנות השמונים ובשנות ה-90. היום יש לי דוד בצרפת שהיה הספר של המלך ואני יכול להוכיח את זה כי יש לו תמונה שלו עם המלך" הרב אומר ומתפרץ בצחוק.
4+"הסיפורים האלה באים להראות לך את האהבה הגדולה שהיתה ושעדיין יש לקהילה היהודית כלפי מלכי מרוקו ומשפחת המלוכה. כולם רוצים קשר למלך. כל אחד שהיה לו קשר חד פעמי עם המלך או אינטראקציה עם המלך זאת גאווה מבחינתו, כי בתור יהודים טובים אנחנו מאמינים במלך ובמיוחדות ובקדושה של משפחת המלוכה לפי התורה. למעשה יש ברכה מיוחדת שצריך לברך כשרואים מלך 'ברוך שחלק מחוכמתו לבני אדם' וזה דבר מדהים.
יהודים מהופנטים על ידי המלך. כל המדינה אוהבת את המלך, אך הקהילה היהודית אוהבת אותו במיוחד. אתה יכול למצוא תמונות של רבני הקהילה היהודית עם מלכי מרוקו, או לראות יהודים ממוצא מרוקאי שחיים באמריקה, ואחרי שלושים ארבעים וחמישים שנים באמריקה, עדיין עורכים אירועים לכבוד משפחת המלוכה המרוקאית.
"מסיבות אלה", מסביר הרב בנון, "כל אחד שיש לו חצי אינטראקציה עם משפחת המלוכה, זה דבר מיוחד מבחינתו. זה דבר שהוא יספרו לנכדים שלהם ולנינים שלהם. ואם מישהו היה חייט של מישהו שהיה חייט של מישהו שדיבר עם המלך אז זה נחשב שהייתה לו אינטראקציה מסוימת עם המלך. זה רק בא להראות את ההערצה הגדולה ואת מערכת היחסים הנהדרת שיש בין משפחת המלוכה והקהילה היהודית. אני מעז להגיד שבית המלוכה חשים אותו דבר קלפי הקהילה היהודית. זו היא מערכת יחסים דו צדדית ולא חד צדדית".
מצפים לתיירים מהארץ
לסיום, האם יש מסר שתרצה להעביר לישראלים שיקראו את הכתבה הזו?
"המסר שלי הוא שמרוקו היא מדינה יפיפיה עם הרבה לראות והרבה ללמוד, ושיש דו קיום מדהים שאנחנו מוצאים פה. קימת מילה במרוקאים שנקראת "ניה" ומשמעותה היא תמימות. וזו היא מדינה שבה אתה באמת מוצא את התמימות הזאת ואת הנחמדות הזאת. הפשטות הזאת מביאה כל כך הרבה צבע לתרבות המרוקאית. זו מדינה מלאת תרבות ופשוט עם אנשים נחמדים שמקבלים אחרים בברכה.
4+אם אני יכול לפנות לישראלים אני פשוט אגיד להם שיבואו לבקר ולהנות מהחוויה ושיקחו את מה שהם קיבלו במרוקו בחזרה איתם הביתה, כי מרוקו היא דוגמא למדינה נחמדה שבה בני כל הדתות מתקבלים בברכה".
אתה נשמע כמו פטריוט מרוקאי אמיתי
"כל היהודים המרוקאים הם פטריוטים מרוקאים גדולים".
