לאחר כחודשיים בהם שליו ביטון, לוחם הנח"ל שנפצע קשה מפגיעת טיל הנ"ט במהלך מבצע 'שומר החומות', נלחם על חייו כשהוא סובל מפגיעה בידיו ומקטיעת רגלו השמאלית – היום (ו'), הוא שב לראשונה להניח תפילין בהתרגשות והודיה גדולה, וגם מתוך געגוע עמוק לחברו עומר טביב ז"ל שנהרג שם. מה היה שם ואילו תחושות עלו בו?
כך כתב:
"הוֹדוּ לַה' כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. היום השלישי למבצע שומר החומות – היום שבו השתנו חיי. איבדתי חבר שהוא אח שלי- עומר טביב ז״ל. איבדתי את רגלי השמאלית, איבדתי תחושה בשתי ידיי, איבדתי את ההכרה, כמעט ואיבדתי את חיי".
"היום, כחודשיים אחרי הפיצוץ, זו הפעם הראשונה שאני מניח תפילין בזכות בורא עולם, מלך מלכי המלכים, שהחליט שתפקידי בעולם הזה עוד לא תם והחליט להציל אותי. אני עדיין לא יכול להניח תפילין על היד אבל בעזרת ה׳ גם זה יגיע. היום זה הניצחון הקטן שלי".
"אז נכון שהדרך עוד ארוכה וצפויים לי ניתוחים רבים ושיקום ארוך, ונכון הרגל שלי כבר לא תחזור – אבל היי, אני כאן, אני חי ואני נושם. ועל זה אני מודה לקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות ובכל זמן".
"תודה רבה לכולכם על הדאגה האינסופית, על הודעות שנותנות לי מוטיבציה לכבוש את העולם, על אהבה מכל הכיוונים, על אנשים שאני לא מכיר שבאים ומבקרים והפכו להיות לי למשפחה. והכי הכי חשוב – תודה על תפילות, הפרשות החלה, הקפות, תקיעות שופר וספרי תהילים רבים שכיוונתם לרפואתי. תודה שהרעדתם את השמיים עבורי. תמשיכו להתפלל, בורא עולם שומע! אני מרגיש את זה, ויותר מהכל צריך את זה. 'עם ישראל חי' – מבחינתי כבר לא עוד סתם קלישאה. שבת שלום אחים שלי".
