בוועידת הביטחון של ערוץ 14, שהתקיימה בצל המתיחות הביטחונית המתמשכת, השמיע אלוף משנה במילואים אלי ג'ינו אזהרה חריפה שצריכה להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות.
4+ג'ינו טוען כי מדינת ישראל וצה"ל בפרט סובלים מעיוורון אסטרטגי בנוגע לאיום הנשקף מתוך גבולות המדינה – שילוב קטלני של אירועי "שומר חומות" עם דפוסי הפעולה של ה-7 באוקטובר.
"הצבא התעסק בחוץ, ושכח את הבית"
לדברי ג'ינו, הלקח המרכזי והכואב ביותר מהמחדל של ה-7 באוקטובר הוא אלמנט ההפתעה. "זה יקרה ללא שום התרעה מוקדמת", הוא קובע בנחרצות. "כדאי שנהיה צנועים – זה יקרה בלי שנתכונן ובלי שנהיה מוכנים. כרגע, אם אתה שואל אותי אם הצבא מוכן לזה? ממש לא".
4+ג'ינו מסביר כי צה"ל השקיע את מרב מרצו ומשאביו בזירות החוץ – לבנון, עזה ואיראן – בעוד שהאיום הפנימי נדחק לשוליים. "הצבא התעסק בחוץ, בגבולות. זו הייתה המלחמה העיקרית, אבל העין כל הזמן ידעה שמאחורה יש לנו בבית צרות שלא טיפלנו בהן".
שחיקת ההרתעה ו"בעל הבית שהשתגע"
חלק ניכר מהניתוח של ג'ינו נוגע למושג ההרתעה. לטענתו, השקט היחסי שנשמר מצד ערביי ישראל מאז תחילת המלחמה הוא זמני ונובע מהמתנה ובחינה של עוצמת התגובה הישראלית. "חלק מהערבים לא התערבו במקרה", הוא מסביר. "הם הסתכלו מהצד ורצו לראות אם 'בעל הבית' באמת השתגע הפעם. בעל הבית אולי השתגע, אבל הוא חוזר לאט לאט לאזור הנוחות שלו, לנהלי פתיחה באש רגילים, ואנחנו לא באמת שינינו פאזה".
4+ג'ינו מזהיר כי ההרתעה הזו טיבה להישחק, וכי אירוע קטן, כמו מתיחות סביב הר הבית, עלול להצית אש שתתפשט כמו "אש בשדה קוצים", בדיוק כפי שקרה באירועי שומר חומות.
חזרה ללו-טק: M-16 מול אקדח
אחת הנקודות המדאיגות ביותר שמעלה ג'ינו היא חוסר המוכנות הטקטית של הכוחות הסדירים ללחימה בתוך תאי שטח עירוניים ומעורבים בתוך ישראל. הוא מציין כי בעוד שלוחמי צה"ל צברו ניסיון רב בעזה ובלבנון, לחימה בתוך ערים כמו לוד, רמלה או ירושלים דורשת מיומנות אחרת לגמרי.
4+"הלוחמים צריכים להכיר את הכפרים ואת הקסבות כמו שהכרנו פעם. אם הם יגיעו עכשיו למקומות צפופים בתוך המדינה, הם לא ידעו איך להתנהל שם. איזה אמל"ח מותר להפעיל? איזה אמצעים?" הוא שואל. לדבריו, ישראל עלולה למצוא את עצמה מוותרת על יתרונותיה הטכנולוגיים וחוזרת ללחימת "לו-טק" של פנים מול פנים: "M-16 מול אקדח – אני ממש לא רוצה להיות שם".
אל"מ במיל' ג'ינו קורא לשינוי תפיסתי מיידי. הוא דורש מהצבא להגדיר את האיום הפנימי כתרחיש ייחוס מרכזי ולבנות כוח ייעודי שיתאמן לקראתו. "חובה עכשיו להתאמן על זה, לבנות את הכוח, הכשרות ואמצעים. מי אחראי על התחום הזה? צה"ל לא ערוך לזה, נקודה".
