בפרשתנו, פרשת בלק, מסופר על מלך מואב ושמו בלק שהחליט לשכור את בלעם, שהיה קוסם ואדם בעל יכולות רוחניות, בכדי שיקלל את עם ישראל. בסופו של תהליך בלעם מנסה שלוש פעמים – ולא מצליח. הקב"ה הופך את הקללות שלו לברכות.
למה הקב"ה הופך לו את הקללות לברכות? אני פשוט הייתי סותם לו את הפה, או יותר יצירתי – איך שהוא בא לקלל, הייתי מעקם לו את הפנים, למען יראו ויראו כל האחרים שירצו ללכת בדרכיו. מי צריך את הברכות של המושחת הזה?
היסוד הוא שבאמת אין רע יורד מלמעלה וכל הצרות והייסורים שהאדם עובר יתהפכו לטובה. אם זה ברמה דתית – "את אשר יאהב השם יוכיח", ככפרת עוונות ולהגדיל שכר (לפום צערא אגרא), או כתועלת שהאדם עצמו יראה בהמשך חייו, כפי שחוקרים בעולם הנפש מכנים זאת: "צמיחה פוסט-טראומטית" – אנשים שעברו משברים קשים תיעדו איך דווקא שבזכות מה שהם עברו הם השתנו בשלושה מישורים:
א. שינויים באדם עצמו – אנשים העידו שבעקבות מחלה קשה, לדוגמא – הם גילו בעצמם כוחות שלא ידעו שקיימים בתוכם. הם תיארו שהם פיתחו רגישויות שאלמלא החוויה הקשה לא היו מתפתחות אצלם, ועל הדברים הללו הם מודים.
ב. שינויים כלפי אנשים/הסובבים אותנו – בזמן אירועים קשים אנו מגלים מיהם החברים האמתיים שלנו. ישנם אנשי עסקים שהתבטאו: "גיליתי את המשפחה שלי מחדש בזכות המחלה", וכדומה.
ג. שינויים בפילוסופיית החיים – האירוע הקשה נותן פרספקטיבה אחרת על החיים. פעמים רבות מערכת הערכים של האדם משתנה – הוא מתבגר, הוא מתאפס, הוא מתקרב יותר לרוחניות, ועל כן ישנם אנשים שמספרים שהם חייבים את החיים שלהם לאירוע השלילי, שאם לא הוא – מי יודע איפה הם היו.
כך גם אלוקים הופך את הקללות של בלעם לברכות – לחזק אותנו, שגם אם מישהו בא לקלל אותנו – לא רק שהוא לא יצליח, אלא יותר מזה זה יתהפך לברכה. אם כן – לא להתבלבל! שכן זה מה שרצו בלעם ובלק לעשות, על פי הזוהר, וזה רמוז בשתי האותיות המשותפות שלהם 'בל'
.
"ודיר בלאק" להתייאש (זה מה שאמר בלעם לבלק) "דיר בלק" תחשבו על זה, גם באנגלית וגם בערבית..
ונסיים בתפילה ובברכה, שיהי רצון שכל הקללות והצרות שעובר האדם הפרטי, ועם ישראל בכלל, יתהפכו לטובה בקרוב.
פורסם בעמוד האינסטגרם של הרב יצחק פנגר.
