ראש הממשלה החליפי המיועד ח"כ יאיר לפיד, היה מעוניין שהממשלה שתושבע היום תמנה 18 שרים בלבד, אך "נכשל" בכך לטענתו. הממשלה ה-36 שלו ושל נפתלי בנט תמנה סך הכל 28 שרים ו-6 סגני שרים. לקראת השבעת הממשלה וגודלה ההמנופח יחסית לממשלות עבר ערכנו בדיקה על גודל ממשלות ישראל במהלך השנים.
דרושה דיאטה – ממשלות העבר הרזות
אם קופצים לעבר הרחוק, נוכל למצוא ממשלות שכיהנו בהם 12 שרים בלבד. כזו לדוגמה הייתה הממשלה הראשונה ב-1949 בראשות דוד בן גוריון וכך גם הממשלה השישית ב-1955 בראשות משה שרת. מספר דומה של שרים היה גם בממשלת המהפך של מנחם בגין ב-1977 שהקים ממשלה עם 13 שרים. בקצה השני לעומת זאת, ניתן למנות את הממשלה היוצאת – ממשלת נתניהו-גנץ שמנתה 34 שרים ובכך היא הייתה לממשלה בעלת מספר השרים הגדול ביותר מאז הקמת המדינה. קדנציה אחת לפני ממשלת נתניהו-גנץ מנתה הממשלה 24 שרים.
מה לגבי ממשלות שלא בראשות נתניהו? הממשלה ה-29, ממשלת שרון הראשונה ב-2001, הייתה גם היא גדולה ומנתה 28 שרים כאשר בהמשך היא התנפחה ל-34 שרים. ממשלתו של אולמרט מנתה 25 שרים.
האם ממשלת רוטציה היא בהכרח מנופחת? מסתבר שלא. ממשלת הרוטציה ב-1984 בראשות שמעון פרס ויצחק שמיר מנתה 25 שרים – 10 שרים לכל אחת מהמפלגות הגדולות בה הליכוד והמערך.
מה רע בממשלה גדולה?
בדברי הביקורת שנשמעת מעת לעת על מספר השרים הגדול נטען בדרך כלל כי ממשלה גדולה גורמת למשרדים מיותרים ולבירוקרטיה מסורבלת. בנוסף, יש מי שמצביע על המחיר הכלכלי שהמדינה משלמת לכל שר ועבור כל משרד כבזבוז כספי ציבור. עלות נוספת שבמקרים רבים מתרחשת היא כאשר בוחרים חלק מהשרים להתפטר מתפקידם כחברי כנסת, זאת באמצעות החוק הנורווגי.
מבחינה חוקית יש לציין שבתיקון לחוק יסוד הממשלה החל מהכנסת ה-20, נקבע שמספר שרי הממשלה יוגבל ל-19 שרים. לאחר הבחירות, בהוראת שעה, תוקן החוק שוב, כך שאינו חל על הממשלה שקמה. מאוחר יותר בוטלו סעיפי החוק. היום אין חוק להגבלת מספר השרים בממשלה.
