הערב (מוצ"ש) חל ג' תמוז, יום ההילולה של רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', שהיה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד המפוארת. החסידות שנוסדה לפני יותר מ-200 שנה במזרח אירופה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, 'בעל התניא', חיה ובועטת גם כיום, בזכות התמסרותם של מאות אלפי חסידים ושלוחים בארץ ובעולם, הדבקים בהפצת את תורתו של הרבי בכל מאודם.
מהו הקסם שטמון ברבי ובתורתו? מהו הסוד שמושך יהודים מכל העולם אל בתי החב"ד, למרות שלרבים מהם אין שום קשר ליהדות? מהו אותו השילוב המרתק בין התורה לאהבת ישראל שאי אפשר לעמוד בפניו? הכירו את חגי אפרתי, נשוי ואב לשלושה, חסיד חב"ד מהרצליה שחזר בתשובה כשהיה תלמיד תיכון, שייתן לנו טעימה מהעולם המופלא של החצר החסידית.
"ראיתי מנהיג"
"גדלתי בבית לא דתי, ובגיל 16 התחלתי להתקרב לשמירת תורה ומצוות, ולחב"ד כמובן", מספר חגי. למה כמובן? מה משך אותו דווקא לרבי? "בפעם הראשונה שראיתי ושמעתי את הרבי בסרטון – ראיתי מנהיג. רב שיורד לדעת האדם הפשוט, מבין ומוצא דרך לנבכי נפשו המורכבת, ואפילו לזו השונה והמסובכת. החינניות, השמחה, האכפתיות, והחן הטבעי והאותנטי בכל הנוגע לתורה ומצוות" שראה בחסידים, שבו את ליבו והתוו לו דרך הסתכלות חדשה על המציאות.
המאמר האחרון שהרבי חילק לחסידיו הוא המסר המשמעותי ביותר עבור חגי, ומלווה אותו רבות בחייו. "שם הרבי תובע שהחיבור שלנו ליהדות לתורה, למצוות, ולרצון לגאולה הקרובה יהיה חיבור עצמאי ופנימי שלנו, ושלא נצטרך כל הזמן 'מטרנה' מהרבי, רב מורה וכדומה".
3+איזהו חסיד?
'איזהו חסיד, המתחסד עם קונו' אמרו חז"ל, ושושלת אדמו"רי חב"ד, שהעמידו חסידים הרבה – הפכו את האמרה הזו לדרך חיים של ממש. "להיות חסיד חב"ד זה אומר לחיות חיים של עבודה, חינוך ואחריות מתמדת לכלל ולפרט", מסביר חגי. "מצד אחד לדאוג למשפחה ולילדים מבחינה כלכלית, נפשית, וחינוכית, ומצד שני לא לשכוח לדאוג גם לשלומו של השכן – החל ממצבו הכללי בחיי היום יום ועד למצה לליל הסדר, משלוח מנות בפורים, תפילין ומזוזות. ההפך הגמור מלדאוג לעניינים שלי בלבד".
תחנת הדלק של הנשמה
דבר מיוחד נוסף שקיים בחב"ד הוא ההתוועדויות, בהן החסידים מתכנסים יחד לשמוע דברי תורה, סיפורים חסידיים, שותים 'לחיים' ופותחים את הלב עם ניגונים מרוממים. "התוועדויות הן הזמן בו מרעננים, ו'מתדלקים' מחדש את הדרך שהרבי מתווה – קיום התורה והמצוות, ההתמסרות לזולת, והשליחות העיקרית של להכין את העולם למקום טוב יותר לגאולה הקרובה", הוא אומר.
"אני זוכר רגע של התוועדות במרכז חב"ד העולמי עם אחד הרבנים השלוחים", נזכר חגי. "רגע שבו המתוועד (ביחד עם האווירה העוצמתית של מאות בחורים שמנגנים ניגונים מרוממי נפש) הרים את רוחי כששיתף מליבו ונפשו בעניינים שחסיד מתמודד איתם". זה היה עוצמתי כל כך עבורו, עד שחגי חש ממש "כשמש בצהריים את החשיבות האמת והיוקר של האמונה, התורה, וההתקשרות לרבי".
"אור בהיר שנוחת בתוך הערפל"
אחת מדרכי ההתקשרות לרבי כיום, לאחר ג' תמוז התשנ"ד, היא דרך סדרת הספרים 'אגרות קודש' – בה מצויים מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר, אותם כתב לאנשים פרטיים ולכלל במגוון נושאים.
איך הכל התחיל? "הרבי התבטא באחת הפעמים לאחר הסתלקותו של הרבי הקודם – חמיו, שכיוון שלא ניתן לכתוב לו באופן פיזי וישיר, יעשו החסידים את כל ההכנות הדרושות כמו טהרה, תשובה, קבלת החלטה טובה, אמירת תהילים ועוד בחרדת הקודש המתאימה, יניחו את הבקשה שלהם באחד מספריו של הרבי הקודם ויקבלו מענה", מסביר חגי.
למה דווקא בספרים? כיוון "שהם מהות חייו של הצדיק". על סמך דברים אלו חסידים פונים כיום לרבי מלובביץ', אך חשוב לציין "שניתן לפנות במכתב לרבי רק לאחר שאין מענה בדרכים המקובלות והאפשריות שהרבי עצמו הנחה. למשל בענייני רפואה, באמצעות שני רופאים מומחים. בענייני כלכלה, התייעצות עם ידידים שמבינים בתחום, ובענייני עבודת השם ורוחניות, עם המשפיע, הרב ומורה הדרך הפרטי שיש לכל אחד".
3+"רק אז, כשעדיין לא מוצאים פתרון על אף ההתייעצויות, פונים לרבי דרך הנחת המכתב בין דפי ה'אגרות קודש'", הוא אומר, וגם חושף שלא מזמן השתמש ב'אגרות קודש' בעצמו כדי לפתור התלבטות חשובה: "תהיתי האם לעזוב את העבודה בתחום התקשורת שבו אני עובד אבל פחות אוהב, ולעבור להתעסקות מלאה בשליחות ובפעילות בקהילה – מה שנפשי מאד חושקת וזהו תחום התעניינותי".
"לאחר התייעצות עם המשפיע שלא הביאה לגמרי תשובה ברורה בנושא, כתבתי לרבי, והיכן שהנחתי את המכתב עם השאלה שלי בספר – הופיע מכתב בו ענה הרבי לאדם שרצה להיפטר מעול מסוים בטענה שיש לו חלופה מאוד רוחנית ו'חשובה'". ממש כמו מה שחגי חווה. "אך לפעמים היצר מטעה את האדם בדברים רוחניים כדי להפילו, ולכן צריכים לשקול תמיד בצורה עניינית ומעשית האם זה באמת מהלך נכון עבור האדם, ויחד עם זאת חובת האדם היא לימוד חסידות", הוא מסכם את הכתוב ב'אגרות קודש'.
"הרבי ציין את החשיבות ללמד – דבר שאני מאד אוהב ומצר שאין לי את הזמן אליו תמיד", וזה כנראה היה הדבר המדויק עבור חגי. "זה גרם לי לחשב מסלול מחדש ולראות בצורה אחרת את הדברים. לראות איך לשלב בצורה בריאה ונכונה העולם הגשמי והכלכלי עם הרוחניות והשליחות של הרבי".
ואיך זה מרגיש לקבל כזו הארה לאחר כל ההתייעצויות? "כמו אור בהיר שנוחת בתוך ערפל סמיך ועבה. זה מחזק ומעודד כשאני יודע שהרבי מלווה אותי וחושב עליי, וגם נותן לי עצה נכונה וטובה", הוא משתף. "אחרי ערפל כבד של בלבול שמטשטש את האמת הפנימית שקיימת בנו, פשוט מרגישים שזה הצעד הנכון".
3+יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח
רבים מחסידי חב"ד מאמינים שהאדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' הוא המשיח, וחלקם – וחגי ביניהם, אף משוכנעים שהרבי עדיין חי. על מה מתבססת התפישה הזו? "אנו דולים את השקפתנו משיחותיו של הרבי עצמו ומשאר מקורות חז"ל כמו ספר דניאל, מדרשים, שו"ת חתם סופר ועוד", הוא אומר, "שמעידים שתהליך התגלותו של מלך המשיח ילווה בתקופת העלם והסתר, שלאחריו ישוב ויתגלה שנית. לכן האמונה היא שאותו יום ג' בתמוז שבו ראו בעיניים את הרבי נטמן ככל רבותינו נשיאי חב"ד למנוחת עולמים – הוא עניין של ניסיון באמונה ודבקות בדברי הרבי, בדרכו, במשנתו ובשליחות העיקרית להכין את העולם לקבלת פני משיח".
אם כך, מהי משמעותו של יום ג' בתמוז – יום הסתלקותו של הרבי? "זהו יום שבו אני מרגיש רעד וזעזוע בלב", מספר חגי. "שואל את עצמי איפה אני, ומה החלק שאני יכול לתת לפרויקט האדיר שהרבי הקים משנת 1950, כשקיבל לידיו עם שפוף ומפורק לאחר השואה, ומוביל אותו לעתיד זורח ולרגעי השיא בגאולה הקרובה".
"מלך המשיח בעצמו יתגלה אלינו"
לאחר הדברים על מלך המשיח, השאלה המתבקשת לסיום היא איך חגי מדמיין את הגאולה? "בדיוק כמו תיאורו של הרמב"ם", הוא עונה. "בסיום ספרו 'משנה תורה' הרמב"ם כותב: 'ובאותו הזמן לא תהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת וכו'. בקיצור, ימים שבהם המחסומים הרגשיים, הנפשיים, הפיזיים, והרוחניים של כולנו פשוט יפלו ותתגלה מציאות של אהבה וחמלה אינסופיים איש לרעהו, אמת ואמונה צרופה וברורה שלא תוכל להיות מזויפת על ידי שום גורם. מלכי העולם יקבלו את הנהגתו של מלך המשיח בביטול ובכבוד עוצמתי, ומלך המשיח בעצמו יתגלה אלינו ויראה בחוש את האמת בבריאה (שקיימת גם כעת אך מוסתרת) שקיימת ביתוש הנמצא טבור הארץ, בעצי הפרי, בדומם, ואפילו במלכי אומות העולם שכולם מגלמים את המציאות של הקב"ה – הבורא והיוצר של כל הבריאה כולה. ובלשון הרמב"ם בסוף ספרו בהמשך לתחילה 'ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים'".
